תעשיית ההייטק הפלסטינית עדיין נמצאת בתחילתה אבל צומחת במהירות, כך עולה מדוח חדש שפרסם הבוקר (רביעי) הבנק העולמי - "המערכת האקולוגית של תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית בגדה המערבית ובעזה". הדוח, המתבסס על סקר שנערך בקרב כ-400 יזמי הייטק בגדה המערבית וברצועת עזה, מראה כי מדי שנה נוסדות בגדה וברצועה עשרות חברות סטארט-אפ נוספות, עם גידול של 34% במספר חברות ההייטק החדשות משנת 2009.
על פי הדוח, 23% מיזמי ויזמיות ההייטק הפלסטינים הן נשים. מדובר בשיעור גבוה מאוד של נשים בהייטק בהשוואה בינלאומית. הדוח השווה בין תעשיות ההייטק בגדה המערבית ועזה לבין מרכזי הייטק בניו יורק, סינגפור, קולומביה, אקוודור, טנזניה, מצרים ולבנון - ומצא ששיעור הנשים בקרב יזמי ההייטק בגדה וברצועה גבוה ביחס לכל אותן מדינות. הממוצע במדינות אלה נעבין 10% בקהיר ובסינגפור ו-12% בניו-יורק לבין 15% בטנזניה ו-19% בלבנון.
עוד מצא הסקר שתהליך הקמת חברת סטארט-אפ בגדה וברצועה מהיר בהשוואה למקומות אחרים. הקמת משרד הייטק (שכירת שטח וגיוס עובדים) אורכת בשטחים 15 ימי עבודה, לעומת 30 ימי עבודה בלבנון ובטנזניה. גיוס אשראי ראשוני אורך 15 ימי עבודה בשטחים לעומת 30 ימי עבודה בלבנון ו-90 בטנזניה; גיוס השקעות ראשוניות אורך בשטחים 33 ימי עבודה לעומת 120 יום בלבנון ו-125 יום בטנזניה. לפי הדוח, פועלים כיום ברשות הפלסטינית 20 אקסלרטורים וחממות טכנולוגיות המסייעים ליזמים הפלסטינים בתחילת דרכם.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
פער של 116%: איפה תמצאו את סל הקניות לתינוק הזול ביותר
מצביעים ברגליים? עלייה של 10% בשופינג אונליין ברבעון השני של השנה
אושרה הצעת החוק לקידום תחרות מול יבואנים בלעדיים
להרחיב את החינוך, לתמוך במנהלים
הדוח מצא שיזמי הסטארט-אפ הפלסטינים הם בעלי השכלה גבוהה. לכ-85% מהם יש השכלה גבוהה ול-27% יש תארים מתקדמים. יחד עם זאת, מרבית יזמי ההייטק הפלסטינים הם צעירים - גילם הממוצע הוא 28, ובעלי ניסיון מוגבל בניהול. לפי הדוח, רק 21% מיזמי הסטארט-אפ הפלסטינים היו בעלי עמדה ניהולית בכירה לפני הקמת החברות.
הדוח מסמן את נגישות היזמים והעובדים להשכלה פורמלית ונוכחותם של משקיעים זרים כגורמים המשמעותיים ביותר להצלחתם של מיזמים טכנולוגיים בטווח הארוך. מחברי הדוח ממליצים להרחיב את החינוך הפורמלי באוניברסיטאות ובתוכניות מזורזות להכשרה מקצועית וקוראים לצמצם את הבידוד שבו נמצאים היזמים ולאפשר להם לחזק את הקשרים בין היזמים בגדה המערבית לאלה שברצועת עזה, וכן בינם לבין אלה שבירדן ובחברות ערביות אחרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כדי לחזק את מערכת הקשרים והסביבה הקהילתית שלהם.
עוד ממליץ הדוח על תמיכה במנהלים ועל גיוס מנטורים בעלי ניסיון יזמי ועסקי ומעשי כמפתח לשיפור איכות התשתית התומכת בחברות הסטארט-אפ. לפי הדוח קיים מימון ראשוני מספיק לשלבים המוקדמים של המיזמים, אבל חסר מימון שיאפשר לחברות הסטארט-אפ לצמוח ולהתרחב.
הדוח מזהיר מפני הנטייה לפתח את היזמות בגישה המתמקדת בהיצע ולא בביקוש ובצרכי השוק, המתקיימת בסביבה שבה יוזמות מתקיימות ממימון של תורמים ומימון ציבורי. גישה כזאת, טוען הדוח, משפיעה על סדרי העדיפויות של היזמים ועל יכולתם לעמוד באתגרים שמעמיד בפניהם השוק. שינוי בגישה של המגזר העסקי שימקד אותו בביקוש יקדם יזמות ברת-קיימא לטווח ארוך יותר.
"הבנק העולמי שם דגש רב באסטרטגיה הרב-שנתית שלו על יצירת סביבה נוחה יותר להשקעה פרטית שתביא בסופו של דבר לצמיחת שוק העבודה", אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה. לדברי ווס "חשוב להבין כיצד פועלות סביבת העבודה והכלכלה הדיגיטלית הפלסטינית. בדוח הבנק העולמי נמצא אחד המדגמים העשירים ביותר של נתונים על הנושא שנאספו עד כה, והוא מהווה בסיס למדיניות פעולה שתענה על הפערים העומדים בפני תעשיית הסטארט-אפ הטכנולוגית הפלסטינית. הממצאים שנמצאים בדוח דורשים גיוס של גורמים מאיצים לשדרוג הכישורים ורשתות הקשרים החברתיים של היזמים והחברות".