פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תתכוננו: המחירים בישראל עומדים לעלות

      אחרי מספר שנים של אינפלציה נמוכה ולעיתים אף שלילית, נראה כי המגמות בעולם וצעדיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מביאים לשינוי המגמה. מה יעשה בנק ישראל? ניתוח

      אילוסטרציה: קניות (נועם מושקוביץ)
      קניות (צילום אילוסטרציה: נועם מושקוביץ)

      אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים. לכן, עבור מרבית הצרכנים אינפלציה היא האויב הגדול, כי כשהיא מתרחשת בעוצמה יותר מדי חזקה מתחילים לדבר על "יוקר המחייה". מצד שני, אינפלציה היא הידידה הגדולה של היצרנים: כשיש אינפלציה, יצרנים רואים שהם יכולים למכור במחירים קצת יותר גבוהים, ולכן כדאי להם לייצר יותר ולפתח מוצרים חדשים.

      לכן, נוטים הכלכלנים להאמין שהאמת היא איפשהו באמצע - לא צריך יותר מדי אינפלציה, אבל אינפלציה של אחוז, שניים ואפילו שלושה היא סימן שהכלכלה עובדת, שלאנשים יש כסף להוציא, שליצרנים יש סיבה לייצר קצת יותר, שעובדים שכיום מובטלים יכולים לצפות שעוד מעט תהיה להם עבודה, ואלו שעובדים יכולים לצפות שאו-טו-טו תגיע עליית השכר.

      אבל מאז 2014, בישראל דברים עבדו קצת אחרת. כפי שאפשר לראות בתרשים 1, כשפרץ המשבר העולמי ב- 2008, הוא הגיע ביחד עם עלייה ברמת המחירים בכל העולם, וזה יצר בישראל רמה די גבוהה של אינפלציה. לאחר מכן האינפלציה החלה לרדת, ובין 2014 ל-2016 היא הייתה בכלל בתחום השלילי.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      בהלת הסטוק: מיניסו פותחת סניף ראשון בארץ; מוצרים החל מ-5 שקלים
      מועצת הצמחים מזהירה: אל תקנו אבוקדו בוסר שהגיע למדפים
      הפטנט החדש שיסייע לכם להחזיר חבילות שהזמנתם מחו"ל - ומהר

      האינפלציה בישראל (מערכת וואלה! NEWS)
      אינפלציה שנתית בישראל (מקור: בנק ישראל)

      בנק ישראל? מחכים לנגיד הבא

      לירידה של האינפלציה לתחום השלילי יש מספר סיבות. חלקן לא תלויות בנו בכלל: מחירי הנפט וחומרי גלם אחרים ירדו בכל העולם, וחלק מהירידה הזאת התגלגלה לכיס של הצרכן הישראלי. דרך אגב - לא כולה: גם בגלל שחלק גדול ממחיר הדלק בארץ מורכב ממסים וגם בגלל שיש כמה חברות גדולות ששולטות על חלק גדול מהיבוא ושלא כדאי להן להוריד את המחירים לצרכן באותה מידה כמו הירידה במחירים של חומרי הגלם.

      חלק אחר מהסיבות תלוי בנו, כמו ההתחזקות של השקל כתוצאה מפריחה בייצוא של שירותי הייטק, ובעיקר שינויים בהתנהגות הצרכנים אחרי המחאה החברתית. לשינויים האלו היו מספר תוצאות, וביניהן שינויים ברגולציה הממשלתית שהקלו על ייבוא, גידול מסוים בתחרות בין רשתות השיווק והקטנת כוח השוק של היצרנים הגדולים.

      סיבה נוספת לירידה של האינפלציה היא פשוט אינרציה. אחד הדברים הראשונים שלומדים מההיסטוריה הוא שאינפלציה נוטה להניע את עצמה. בתקופות שבהן יצרנים מאמינים שיצרנים אחרים עומדים להעלות מחירים, גם הם מעלים מחירים, וכך יוצרים האצה בתהליך האינפלציוני. לעומת זאת, בתרשים 1 אפשר לראות שבישראל של אחרי 2009 ובעיקר אחרי 2011-2012, היצרנים האמינו שהאחרים הולכים להוריד מחירים, וכך התקבעה מגמה של ירידות מחירים.

      אבל כעת המגמה הזאת מתחלפת. ב- 2017 האינפלציה הייתה מעט מעל האפס, ונכון לעכשיו, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היא כבר מעל לאחוז. שוב, כמו שירידות המחירים בין 2014 ל- 2017 לא היו כולן בגללנו, גם העליות מגיעות בחלקן מהעולם. האינפלציה בארה"ב כבר מגרדת את ה-3%, והאינפלציה באירופה הגיעה ל-2%. אם המחיר לצרכן הישראלי לא יורד כל כך מהר כשהמחירים בעולם יורדים, אז כשהמחירים בעולם עולים, המחירים לצרכן הישראלי דווקא כן עולים, ודווקא די מהר.

      בנוסף, הטלות המכסים ומלחמת הסחר שמנהל הנשיא טראמפ פוגעת בשרשרת הייצור העולמית, וכששרשרת הייצור נפגעת, לפחות חלק מהעלות במחיר מגיע לצרכנים. בקיצור, נראה שאנחנו בדרך לתקופה שבה האינפלציה הולכת להיות מהירה יותר ממה שהכרנו בארבע השנים הקודמות, וזה מכניס את בנק ישראל לדילמה.

      התפקיד של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים, ולכן עלייה באינפלציה צריכה לגרום לו להעלות את הריבית כדי להאט את הפעילות הכלכלית. בבנק ישראל גם יודעים שאם הם ישאירו את הריבית נמוכה, אז ריבית נמוכה בתקופה של אינפלציה עולה תדחוף אנשים לשוק הדיור, ושוב נראה עליות מחירים. מצד שני, אם בנק ישראל יעלה את הריבית, כל מי שלקחו משכנתאות לרכישת דיור עם מרכיב של ריבית משתנה הולכים לשלם הרבה יותר כסף בכל חודש. כך שלבנק ישראל אין ברירות קלות, אבל מה שעושה את קבלת ההחלטות אפילו יותר מסובכת זאת העובדה שלמעשה אין ממש נגיד שיקבל את ההחלטות. כי הנגידה מסיימת את התפקיד בעוד קצת יותר מ-3 חודשים, ובינתיים לאף אחד אין מושג מי הולך להיות הנגיד הבא, ולא נראה שזה הנושא הכי דחוף בסדר היום של שר האוצר וראש הממשלה.

      ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים