וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מכת מדינה: את מי צריך לתבוע במקרה של טביעה בים או בבריכה?

ורד כהן ורענן בר-און

8.8.2018 / 9:00

מספר הילדים שטבעו בישראל מתחילת השנה כפול ממספר הטובעים בשנה שעברה. מי אחראי על ביטחון הרוחצים, מה ניתן לתבוע ואיך עושים את זה? מדריך

עריכת וידאו: ניר חן

(בווידאו: דיווח במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על מקרי טביעה רבים השנה)

שני ילדים נוספים, בני 3 ו-9 טבעו השבוע למוות בבריכה ובים. טביעות ילדים הפכו ממש למכת מדינה כשמתחילת השנה טבעו למוות 28 ילדים - יותר מפי 2 מבשנה שעברה. משפחתו של נער בן 15 שטבע למוות בבריכה העירונית בקריית ביאליק לפני כשנתיים הגישה תביעת פיצויים, על סך 2.5 מיליון שקל. המשפחתה תבעה את העירייה בטענה לרשלנות קשה, היעדר פיקוח מתאים, חוסר זהירות ואי עמידה בכללי הבטיחות.


בילוי בים או בבריכה יכול להיות מהנה מאוד, אך עלול להסתיים בפציעה או באסון. הרחצה בים או בבריכה טומנת בחובה סכנות רבות. לא רק טביעה, אלא אף פציעות, חבלות, שבירת איברים ועוד. כך למשל, פעוטות טבעו בבריכות שחייה, נערים נפצעו כאשר ביצעו קפיצות ראש למים רדודים, אחרים נפצעו כאשר סירותיהם התנגשו בים ועוד.

חופי הים בתל אביב בזמן גמר המונדיאל, 15 ביולי 2018. ראובן קסטרו
חוף ים בתל אביב/ראובן קסטרו

מי הגוף האחראי על החופים?

החופים שייכים למדינה ומצויים באחריות הרשות המקומית שבשטח שיפוטה מצוי החוף. החוק בישראל (חוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד - 1964), מסמיך את שר הפנים לקבוע חופים מוכרזים, ומטיל על הרשויות המקומיות את האחריות להסדיר חופים אלה, וכן לסמן את החופים האסורים ברחצה.

כך למשל, לפי חוק אמור להיות שילוט מתאים לענין תחילת וסוף של חוף מוכרז, שילוט על אזורי סכנה במים ועוד. החוף המוסדר צריך להיות מוגדר ומסומן, יש להסיר מפגעים או סכנות מחוץ למים או בתוך המים, יש דרישות מיוחדות לענין סוכת המצילים והמאיישים אותה ועוד.

הרשות המקומית אחראית לפעול באמצעים העומדים לרשותה כדי למנוע כניסה לים בחופים לא מוכרזים ובחופים שאין בהם שירותי הצלה. בכלל זה חייבת הרשות המקומית להתריע בפני הרוחצים בים במקומות לא מוכרזים כי הרחצה במקום היא על אחריותם בלבד, ועליה להציב שלטים ברורים המתריעים מפני הסכנות.

אולם, מעבר לרשות המקומית יש בנמצא אחראים נוספים לטביעות ופציעות בחוף. למשל - אם הנפגע הגיע לחוף במסגרת פעילות שארגן גוף כלשהו (קייטנה, מקום העבודה ועוד) - צריך לבחון את אחריות הגוף המארגן.

מי אחראי על בריכה ציבורית?

בבריכה - האחריות היא על בעלי הבריכה, המחזיקים או המפעילים, וכן חברות הביטוח שלהם. לפי הוראות הדין, בכל בריכה ציבורית חייבת להיות נוכחות של מציל מוסמך. בהתאם לדין, יש שורה ארוכה של חובות המוטלות על מפעיל הבריכה - בתחום הבטיחות, שהפרתן עלולה לגרום לו לשאת באחריות.

תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחייה), התשס"ד - 2004, מסדירות את הוראות וחובות מפעילי בריכות שחייה (הקמת סוכת מצילים המאפשרת תצפית ברורה על המתרחש בבריכה, ציוד עזרה ראשונה וציוד הצלה, סימונים על דפנות הבריכה, סימון עומק המים בבריכה, גידור מסביב לבריכה, צבע שונה לקרקעית ועוד.

אם המפעיל לא עמד בנהלים הדרושים בהתאם לחוק ולתקנות - מקים הדבר עילת תביעה נגדו במידה שנגרם נזק.

באילו מקרים תוטל אחריות?

עילות התביעה יכולות להיות רבות ומגוונות. לדוגמא: אי מתן מידע בדבר הסכנות ושילוט ברור, אי סימון וגידור של איזורי סכנה במים, אי מניעת כניסה בפועל ואי הרחקה מחופים מסוכנים, העדר שירותי חירום והצלה ראויים זמינים ומספקים בהתאם לאופי החוף והשוהים בו, אי קיום סיור ופיקוח רציף בחופים השונים, אי השקעת משאבים לצורך שמירת חיי אדם, קיום נוהל בלתי סביר של "סגירת הים" בשעות לא סבירות, כאשר המוני רוחצים עדיין נופשים ומבלים בחופים ועוד.

לפני הגשת תביעה יש לבחון שלל שאלות עובדתיות, ובכללן: האם האירוע התרחש בחוף מוכרז בשעות הרחצה, האם כל המצילים נכחו במקומם, האם היו שלטי אזהרה ביחס לסיכונים הקיימים בחוף לא מוכרז, האם שלטי האזהרה היו בהתאם לחוק (לגבי תוכן, גודל, מיקום ועוד), האם בריכת השחייה מופעלת בהתאם לחוק ולתקנות?

כך למשל, אם אדם טבע בחוף מוכרז בשעות הרחצה, או בחוף לא מוכרז שלא היה בו שילוט המתריע על כך, ניתן לתבוע את המדינה ואת הרשות המקומית והחברה המבטחת שלה. כך גם כאשר נפגע מי שנכנס לים בשעות הרחצה ובחוף מוסדר, כאשר המצילים ששהו על החוף באותה עת התרשלו בעבודתם.

מצילים מבצעים החייאה באישה שטבעה בבריכה. ShutterStock
על המצילים להיות מקצועיים/ShutterStock

האם יכולה לקום עילת תביעה בחוף שאינו מוכרז?

כן. למשל כאשר הרשות המקומית המופקדת על החוף ידעה שהציבור מגיע לים ולא מנעה את כניסת הרוחצים למים. כאשר היה ידוע לרשויות שמשתמשים רבים בחוף הלא מוכרז - היתה חובת זהירות מוגברת למנוע כניסת רוחצים ולפעול להוציא אותם מהמים.

עילה נוספת לתביעה שעשויה להתקבל היא מקרה של אדם שטבע בחוף מוכרז כאשר היתה שביתת מצילים, בלי שידע על השביתה, במהלך עונת הרחצה, וכאשר העירייה לא פירסמה את העובדה שיש שביתת מצילים.

דוגמאות להטלת אחריות בגין מקרה נזק בחוף הים

במקרים אחרים, כאשר אירעו טביעות בחוף מוסדר לאחר שעות הרחצה, והיה שילוט ברור שאוסר רחצה ללא השגחת מציל - לא הוטלה אחריות על הרשות המקומית

במקרה אחד נמצאה הרשות המקומית אחראית לטביעה מכיוון שלא דאגה לשילוט על חוף מסוכן. האדם שטבע חשב שהוא שוחה בחוף מוכרז, כאשר בפועל היה החוף מסוכן לרחצה וללא שילוט מתאים. במקרה אחר, היו פזורות על החוף שמשיות צפופות, שהסתירו את השלט עליו היה כתוב היכן מסתיים חוף הרחצה המוסדר. המועצה המקומית חוייבה לשלם פיצויים למשפחתה של ילדה שטבעה בים כאשר המשפחה לא ידעה שהיא נמצאת באזור שאיננו חוף מוסדר.

במקרה יוצא דופן אחר, טבע מתרחץ בכנרת בגלל מדרון נסתר ועמוק ותופעת מדרגה, שלא הובאו לידיעת ציבור המתרחצים. נקבע, שהחברה שהפעילה את החוף היתה מודעת למצב המסוכן, היה עליה לצפות את התוצאות והיא חוייבה בפיצויים. דוגמא נוספת היא נערים שנקלעו לסחף, הזעיקו את המציל כדי שיאתר את חברם שנסחף אך המציל פקפק בדבריהם. על הרשות הוטלה אחריות בגין התרשלות בבחירת מצילים לא מקצועיים ובתפעול החוף.

לעומת זאת, במקרים אחרים, כאשר אירעו טביעות בחוף מוסדר לאחר שעות הרחצה, והיה שילוט ברור שאוסר רחצה ללא השגחת מציל - לא הוטלה אחריות על הרשות המקומית.

דוגמאות להטלת אחריות בגין מקרה נזק בבריכה ציבורית

במקרה אחד נפגע אדם קשות כאשר ביצע קפיצת ראש אל מימי בריכה, בסוברו בטעות כי מדובר באזור של מים עמוקים, ונגרם לו שיתוק חמור. בעלי המקום חוייבו בפיצוי בגלל שלא היה שילוט שהצביע על מים רדודים או עמוקים. במקרה אחר הוטלה אחריות על בית מלון לטביעת ילד. נקבע, שבית המלון הפר את חובותיו, לרבות לענין תחנת עזרה ראשונה, סימון מים עמוקים על קרקעית הבריכה ושלטי אזהרה על מים עמוקים, חובות שונות לענין מיקום סוכת המציל ועוד.

לא רק טביעה מזכה לפיצויים

שלל פציעות וחבלות אחרות זכו לקבלת פיצויים. כך לדוגמא, במקרה של אדם שנפצע בחוף מוסדר משבר של בקבוק זכוכית שהיה בתוך המים. הוכח, שבעלי החוף העלימו עין ממתרחצים שנכנסו למים עם בקבוקי שתיה מזכוכית - בניגוד לחוק ובניגוד לנהלים סבירים. במקרה אחר, נפל מתקן כדורסל שהיה מונח על שפת הבריכה על ראשו של ילד, ונגרמה לו חבלה קשה. מפעיל הבריכה פיצה את הוריו של הילד.

איזה פיצוי ניתן לתבוע?

במקרה של מוות - ראשי הנזק העיקריים הם קיצור תוחלת החיים של הניזוק, פיצוי בגין אובדן השתכרות עתידי, כאב וסבל וכן הוצאות ממשיות שנגרמו בגין רשלנות. במקרה של פציעה - כל נזקי הגוף שנגרמו לניזוק, וכן הפסדי שכר, הוצאות רפואיות הוצאות סיעוד, כאב וסבל ועוד.

אז מה עושים?

מומלץ, מיד לאחר הענקת עזרה ראשונית לפצוע, הזעקת עזרה ופינויו לקבלת טיפול רפואי תוך הקפדה, כי ברישומים הרפואיים יצויינו הנסיבות שהובילו לפגיעה, לאסוף ראיות ככל האפשר, שמא יהא קשה לאתרן בהמשך. יש לתעד את הנזקים הגופניים, לרבות עם הופעתם והתפתחותם. יש לרשום את פרטיהם המדוייקים של העדים לאירוע (לרבות תפקידיהם) ומידת נוכחותם במהלך האירוע, ולנסות לגבות מהם הצהרה בכתב על נסיבות האירוע.

יש לדאוג לביצוע רישום של פרטי האירוע במדוייק, לרבות מיקום, תאריך, שעה והגורמים שהובילו להתרחשותו, תיעוד השתלשלות האירועים מיד לאחר האירוע, דיווח למפעיל ולאחראי וכו'. יש לברר את פרטי חברת הביטוח הרלבנטית, ולבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט בפוליסת הביטוח ותנאיה.

כמובן, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת לנהוג באופן מושכל ונכון. כך למשל, רצוי לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בטיחות, שיפרט את רשלנות האחראי והנסיבות בעטיין נגרם הנזק. גם לצורך כך דרוש ליווי מקצועי של עו"ד מומחה בתחום.

הכותבים הם עורכי דין ממשרד בר-און, כהן, עורכי דין, אשר מדורג עוסק בתחום הליטיגציה - התדיינות בבית המשפט, דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully