בסוף השבוע שעבר התבשרנו כי חברת S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה AA-. אבל לפני שמתחילים לחגוג, ויש סיבה לחגוג, צריך לשאול כמה שאלות. ראשית, מה זה בכלל דירוג האשראי של מדינת ישראל, ושנית - למה הוא עלה.
דירוג האשראי נקבע על ידי חברות דירוג שמדינת ישראל שוכרת. החברה הראשונה שישראל שכרה היתה S&P, ואחריה, הצטרפו גם פיץ' ומודיס. החברות האלו אמורות להעריך את הסיכון שממשלת ישראל לא תוכל לפרוע את חובותיה, ועל סמך ההערכות שלהן, נקבעת הריבית שממשלת ישראל נדרשת לשלם בכל פעם שהיא רוצה הלוואה. כך שעליה בדירוג היא חדשה טובה לממשלה, ועקרונית גם לאזרחים, כי ככל שהריבית שהממשלה צריכה לשלם נמוכה יותר, כך נשאר לה יותר למטרות אחרות.
את עליית הדירוג אפשר להסביר בעזרת סיפור שסיפר ד"ר עמנואל שרון, מי שהיה מנכ"ל משרד האוצר ומאדריכלי תוכנית הייצוב שהצילה את כלכלת ישראל ב-1985. עמנואל שרון היה גם אחד מהאנשים שמונו לצורך ניהול הקיבוצים כשהם פשטו את הרגל בסוף שנות ה-80. שרון סיפר שיום אחד הוא הלך לבקר בשני קיבוצים בצפון. הוא ראה שבשני הקיבוצים מגדלים את אותם פירות, ויש מפעלים מאותו סוג, אבל קיבוץ אחד נמצא בפשיטת רגל, והשני במצב כלכלי איתן.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
המועצה לצרכנות: איפה המקום הכי זול לקנות בו משקאות קלים
בגלל ויכוח על כסף: המוביל זעם - ועזב את ההובלה באמצע
בושם ב-15 שקלים ותיק לחזייה ב-20: מיניסו פתחה חנות ראשונה בישראל
שרון שאל את המזכיר של הקיבוץ המוצלח מה מקור ההבדל, המזכיר ענה כי "ההבדל הוא שאני והמזכיר של הקיבוץ השני הלכנו לקבל הלוואה באותו זמן. הוא קיבל אותה, ואצלנו הבנק התעכב עם האישור. כשבא המשבר, הם לא הצליחו להחזיר את החוב, ולנו לא היתה בעיה".
במידה רבה, זאת גם הסיבה שמצבה של ישראל הולך ומשתפר. באמצע שנות ה-80 ישראל כמעט פשטה את הרגל, וכפי שאפשר לראות בתרשים 1, החובות שלה גירדו את ה-300% תוצר. כלומר, גם לו כל אזרחי ישראל היו עובדים ללא הפסקה וכל ההכנסות שלהם היו משמשות כדי להחזיר את החוב שהממשלה יצרה, היו עוברות כמעט שלוש שנים עד שהחוב היה נסגר.
הפחד מהחוב גרם להידוק החגורה
פשיטת הרגל הזאת אילצה את הממשלה לבצע קיצוצים חריפים. למזלנו, במשך רוב 30 השנים שבאו אחר כך, הפחד מחזרה לאותו מצב גרם לממשלות ישראל להדק את החגורה. המחיר של החגורה ההדוקה היתה פגיעה בתקציבי המשרדים החברתיים, בעיקר החינוך, הבריאות והרווחה. אבל מצד שני, הוא הביא לירידה חדה בחובות. כך שעד אמצע שנות ה-90 כבר ירדנו לחוב של 100% תוצר, והיום אנחנו כבר מתחת ל-60%.
כשהחובות יורדים, קורים כמה דברים. ראשית, כמו שגילה מזכיר הקיבוץ שלא פשט את הרגל, כשיש לך פחות חובות, יש לך פחות להחזיר. זה נכון גם במקרה של הממשלה שלנו. לפני פחות מ-10 שנים, ממשלת ישראל שלמה כל שנה כ-5% מהתקציב שלה רק עבור החזר ריבית, ועוד כמה אחוזים עבור החזרים של הקרן. בסך הכל, סעיף החזר החובות היה התקציב הגדול ביותר של הממשלה: גדול אפילו יותר מתקציב הבטחון. כיום, הממשלה משלמת בערך חצי מזה עבור הריבית. זה אומר ששר האוצר, בלי לעשות שום דבר, יכול לחלק למעלה מ-8 מיליארד שקלים יותר ממה שעמד לרשות השרים שהיו בתפקיד לפניו - וזה לא בהכרח בגלל שהוא כל כך מוצלח. זה פשוט בגלל שהשרים לפניו שמרו על התקציב, והוא נהנה מהירידה בחובות.
כך שהתשובה הפשוטה ללמה דירוג האשראי של ישראל יורד, היא בגלל שהממשלות הקודמות הקטינו את החוב, וככל שיש פחות חוב, יש פחות להחזיר כל שנה, כך שניתן להוציא יותר על דברים אחרים. בנוסף, ברגע שיש פחות חוב, גם הסיכון יורד ולכן הריבית שהממשלה צריכה לשלם על החוב יורדת, מה שהופך את ההחזרים לקלים אפילו יותר.
אבל לירידה בחובות יש עוד צד. כשהריבית שהממשלה צריכה לשלם יורדת, יורדת גם הריבית שהאזרחים צריכים לשלם. כשהריבית יורדת, הציבור לוקח יותר הלוואות. מבחינת הממשלה, זה מצוין, כי ההלוואות שהציבור לוקח מאפשרות לציבור לצרוך, וכשהציבור צורך, הממשלה מקבלת יותר מסים. אבל בדרך, החובות של הציבור לצריכה שוטפת הולכים וגדלים. בישראל, היקף האשראי לצריכה שוטפת של הציבור מתוך כלל האשראי הוא למעלה מ-33%. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, זו רמה הרבה יותר גבוהה מאשר בעולם, ששם רוב האשראי מתרכז באשראי למשכנתאות.
חלק גדול מהחוב הזה משמש לרכישה של מכוניות, שזה מקור הכנסה מצוין לממשלה, כי בערך חצי מהמחיר של מכונית חדשה בישראל מורכב ממסים. אבל נשאלת השאלה מה יקרה עם הריבית בעולם וגם בישראל תתחיל לעלות. במקרה כזה הציבור יתקשה לקחת עוד הלוואות בשביל להמשיך ולקנות. אם זה יקרה, הממשלה תתקשה למצוא מהיכן להמשיך להקטין את החוב. אז, אפשר יהיה לדעת האם יש לנו שר אוצר מוצלח שמצליח לשפר את דירוג האשראי של ישראל גם כשהתנאים הם לא לטובתו, או שיש לנו שר אוצר עם מזל.
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים