תאונות עבודה: מי אחראי לפצות אתכם במקרה של פגיעה

מ., פועל בניין, נשלח לבצע עבודה על פיגום בקומה השמינית וגילה שאין מעקה על הפיגום שעליו הוא עובד. א., מנופאי, נדרש לעלות על מנוף וביקש לפני כן לראות אישור תקינות בתוקף. בתגובה, המנהל האחראי אמר לו שיעלה או שילך הביתה. י., נהג, נדרש לעלות עם משאית כבדה על מבנה שזה עתה נבנה, אך טרם עבר בדיקות בטיחות ועומס.

דוגמאות אלה משקפות את המציאות העגומה באתרי בניה רבים בישראל, בה בהיעדר פיקוח אפקטיבי מצד המדינה, מנהלי עבודה וקבלנים (לעיתים לא מורשים) מעדיפים לחסוך בעלויות על חשבון בטיחות העובדים. רק לאחרונה היינו עדים להתממשות סכנות הבטיחות הרבות באתרי בנייה, כשביום אחד נהרגו 3 פועלים, ושמם התווסף לסטטיסטיקה העגומה של ההרוגים בענף. נכון לאוגוסט 2018, נהרגו 27 פועלים באתרי בנייה (עלייה של כ-40% בהשוואה לאשתקד) ועשרות נוספים נותרו עם נכויות קשות לכל החיים.

פגיעה בעבודה עשויה להשבית את העובד לתקופות ממושכות ואף לצמיתות. הפגיעה בהכנסה וההוצאות הרפואיות הכרוכות בשיקומו וסיעודו של העובד שנפגע, יכולים לגרור את המשפחה למצוקה כלכלית משמעותית. לכן, חשוב לדעת מהן הזכויות של כל נפגע עבודה וכיצד ניתן למצות אותן במלואן. זאת על מנת להקל ככל האפשר על נפגע עבודה ועל בני משפחתו. במיצוי הפיצוי לנפגע עבודה חשוב להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום הנזיקין בכלל ותאונות עבודה וביטוח לאומי בפרט.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
לקנות שתייה בפיצוציה או בסופר? הנוחות תעלה לכם ביוקר
לקראת החזרה לבית הספר - הישראלים מסתערים על קניות אונליין
פער של עד 60%: כמה עולה לקנות טמפונים בישראל לעומת חו"ל

כל תאונה ופגיעה שנגרמה במהלך העבודה או מטעמה, בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה הביתה יוכרו כמזכות בפיצוי. גם פגיעה כתוצאה מסיכוני מהמקצוע אשר מופיעות בתקנות הביטוח הלאומי, שכוללות פגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים ורעילים, חשיפה לרעשים, מפגעים ועוד, תזכה בפיצויים.

עוד פגיעות שיביאו להכרה ולפיצויים הן פגיעות "מיקרו-טראומה" בעבודה. מדובר במספר רב של פגיעות זעירות שחוזרות על עצמן בעבודה ולבסוף גורמות לפגיעה קשה. למשל, קלדנית שלאחר שנים של עבודה מפתחת פגיעה בכפות הידיים.

אם פגיעה בעבודה נגרמה כתוצאה מרשלנות המעסיק, ניתן להגיש תביעה נגדו לקבלת פיצוי על רשלנות. מעסיקים רבים, ובפרט בענף הבנייה, מנצלים את היות עובדיהם "שקופים", מהשכבות החלשות בחברה, ואת אוזלת היד של המדינה בפיקוח ואכיפת כללי בטיחות נאותים, וחוסכים בעלויות על חשבון בטיחות העובדים.

מעסיקים רבים נוקטים בגישה ש"אצלי זה לא יקרה", ואם כן "אז לא נורא, יש ביטוח", מאחר והם יודעים שהסבירות לסנקציה פלילית כנגדם בגין תאונת עבודה - היא קלושה. זו כנראה הסיבה לעליה בתאונות העבודה הקטלניות. אם מדובר בתאונת עבודה שהיא תאונת דרכים, ניתן לתבוע בנוסף את חברת הביטוח של הרכב המעורב.

חד משמעית כן. ברוב המקרים, פיצוי מהביטוח הלאומי לא ממצה את מלוא הפיצוי לו זכאי נפגע עבודה ועל כן, במקרים המתאימים, יש להגיש תביעת רשלנות נגד המעסיק, שיכולה לזכות בפיצוי של מיליונים, בנוסף על הפיצוי מהביטוח הלאומי.

הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה. נפגע העבודה יהיה זכאי למענק חד פעמי אם נותר עם נכות בשיעור 9%-19% או קצבה חודשית קבועה עד סוף חייו אם נותר עם נכות העולה על 20%. הפיצוי מחושב לפי שכרו של הנפגע.

בהתאם למהות הפגיעה, נפגע עבודה יהיה זכאי לקבל טיפולים רפואיים, שיקומיים וסיעודיים, הנובעים מפגיעתו ושלא מכוסים על ידי קופות החולים.

חוק הביטוח הלאומי הוא חוק חברתי במהותו ובהתאם נקבע בו פיצוי גם למי שתלוי בהכנסתו של עובד שנהרג בתאונת עבודה. כך, בן או בת הזוג וילדיו של עובד שנהרג יהיו זכאים לקצבה חודשית מביטוח לאומי. בתנאים מסוימים, גם הורה, אח ואף סב יכולים להיות זכאים לקצבה זו, אם היו תלויים בפרנסתו של העובד שנהרג.

עובד זר המועסק על ידי מעסיק ישראלי כדין, יהיה זכאי לפיצוי במקרה של תאונה או מחלת עבודה, בדומה לעובד ישראלי. עובד זר המעוסק בישראל על ידי מעסיק לא ישראלי (למשל, חברות בינלאומיות הרשומות בחו"ל), מחויב בתשלום חודשי לביטוח הלאומי כדי להיות זכאי לפיצוי במקרה של תאונה או של מחלת עבודה.

הכותב הוא מומחה לתביעות נזיקין וביטוח ממשרד כרמי בוסתנאי ושות'