נוחי דנקנר חצה את הגבול הדק שבין משקיע מתוחכם לעבריין בורסה

הכרעת בית המשפט העליון להחמיר את עונשו של איש העסקים נוחי דנקנר, שהורשע לפני כשנתיים בהרצת מניות חברת איי.די.בי אחזקות, מהווה הישג גדול למחלקת החקירות של רשות ניירות ערך ולפרקליטות. עבירות של השפעה בתרמית על ניירות ערך אינן קלות להוכחה: העבריינים יטענו תמיד שרכשו את המניות משיקולים עסקיים גרידא; ואם החוקרים מטיחים בהם שאין כל היגיון בפעולות שלהם - הם עונים שאין פשע בשגיאות עסקיות.

להכרעת הדין המלאה

זה היה גם קו ההגנה של דנקנר ופרקליטיו, שטענו כי דנקנר ושותפו, הברוקר איתי שטרום, פעלו במסגרת הלגיטימית של מסחר בניירות ערך, גם כאשר החוקרים הטיחו בהם שאין כל היגיון ברכישה של כמויות עצומות של מניות ומכירתן לאחר שעות ספורות במחירי הפסד. לאחר ששופט בית המשפט המחוזי, חאלד כבוב, פירק לבנה אחר לבנה את קו ההגנה של דנקנר ושטרום, וקבע נחרצות שמדובר בתרמית מחושבת ובמהלך מחושב להונאת המשקיעים - נכשלו השניים בניסיון לשכנע את שופטי בית המשפט העליון שהם פעלו במסגרת לגיטימית.

דנקנר ושטרום ניסו להיאחז גם בחוסר אמינותו של עד המדינה עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום במעשי התרמית, שהפך לעד מדינה. עדותו של שלג ביססה את "היסוד הנפשי" ואת הטענה שפעילותם של דנקנר ושטרום לא הייתה עסקית או אקראית, אלא מתוך כוונה להונות את המשקיעים. בהמשך התערערה אמינותו של שלג, כאשר הופרכה עדותו על מועד פגישה שהתקיימה, לדבריו. השופט כבוב האמין, עם זאת, לעיקרה של העדות, אם כי אמר כי ההרשעה אינה מבוססת על עדותו.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
רגע האמת של דנקנר: ציון דרך בטיפול בעברייני הבורסה?
הפרקליטות: לא חיפשנו את ראשו של דנקנר; העונש מאוד מקל
עונש קל יחסית לדנקנר: "סיקור התרומות הפך לחרב פיפיות"

על פי האישום מ-2016, פעלו דנקנר ושטרום להשפעה בתרמית על שערי המניות של חברת אי.די.בי שנסחרו בבורסה. אי.די.בי הייתה חברת אחזקות ציבורית, שמניותיה נסחרו בבורסה ובאמצעותה שלט דנקנר על שורה של חברות ענק. ב-2012 נקלעה אי.די.בי למצוקת מזומנים, בעקבות שורה של טעויות עסקיות. מבחינתו של דנקנר היה זה גיוס הון של להיות או לחדול, שכן החברה עמדה על סף קריסה - ודנקנר ביקש לחלץ את החברה ממצוקתה באמצעות מגירת מניות למשקיעים בבורסה.

ההנפקה, שכונתה "הנפקת החברים", יצאה לדרך בפברואר 2012 - אך לא זכתה לביקושים רחבים בקרב הציבור. ערב ההנפקה נוצרו בשוק היצעים כבדים למניה, שאיימו להוריד את השער בבורסה ולפגוע בה. על פי כתב האישום נגד דנקנר, הוא הפעיל את הברוקר שטרום, שגייס אשראי והזרים למסחר ביקושים גדולים בנסיון לבלום, ולו לשעות אחדות, את ירידת השערים. דנקנר סייע לשטרום בגיוס אשראי לצורך הזרמת הביקוש למניה, ובין היתר התקשר לבכירה בבנק הבינלאומי כדי שתסייע בהזרמת אשראי לשטרום. השניים טענו בבית המשפט שפעלו ממניעים עסקיים לגיטימיים ובאופן חוקי, אולם השופט כבוב היה נחרץ בפסק דינו.

בדצמבר 2016 נגזרו על דנקנר 2 שנות מאסר, שנה על תנאי וקנס של 800 אלף שקל. על שטרום הוטלה שנת מאסר וקנס של 500 אלף שקל. השופט כבוב קבע שאין מדובר במעידה חד פעמית של דנקנר, אלא בפעילות מתמשכת במשך 3 ימים, במהלכם הוזרמו הביקושים ובוצעו שורה של פעולות פיננסיות בניסיון להשפיע בדרכי תרמית על מניות אי.די.בי. גזר הדין המם את הצדדים: דנקנר קיווה לעונש קל, אולי אפילו סמלי. בפרקליטות דרשו עונש "ברף הכבד של הענישה" של 3-4 שנים לפחות. שני הצדדים מיהרו לערער על גזר הדין, ודנקנר ערער גם על עצם הרשעתו.

מלבד ההרשעה היום, גם גזר הדין משדר מסר חשוב לאנשי שוק ניירות ערך: דנקנר היה אחד המשקיעים הגדולים והמתוחכמים בשוק ההון, ונחשב ל"טפלון" שדבר אינו יכול לפגוע בו. העונש החמור, המוגדר על ידי הפרקליטות "ברף העליון של הענישה", מתיישב עם דרישת הפרקליטות ל"החמרה ברף הענישה"; שכן גם ג'קי בן זקן, משקיע גדול שהורשע בעבירות דומות של השפעה בתרמית על שערי מניות, נשפט גם הוא ל-3 שנות מאסר, אולם בהמשך הוקל עונשו על ידי העליון ב-10 חודשים. הפעם החליט העליון להחמיר בהשוואה להחלטת בית המשפט המחוזי, ובכך הוא מסכים עם עמדת הפרקליטות - שיש להחמיר בענישה נגד פושעי הבורסה.