מה עומד מאחורי העלייה הדרמטית בהחזרי המס השנה שמלחיץ כל כך את משרד האוצר ורשות המסים ואף מאיים להביא לפריצת יעד הגירעון התקציבי? מבדיקת "גלובס" עולה כי תשובה לתעלומה שמטרידה כל כך את בכירי האוצר ורשות המסים נמצאת אצל רואי חשבון ויועצי מסים שהתנהלו באופן שלא נצפה מראש בתחזיות ובמודלים של הכלכלנים באוצר ובבנק ישראל.
מבדיקת "גלובס" מתברר שרבים מהמייצגים של החברות הפרטיות והעצמאים ניצלו את הורדות המס שביצע שר האוצר משה כחלון בשנים האחרונות כדי לעשות תרגיל פשוט אך אפקטיבי: הם המשיכו לשלם את מקדמות המס לפי שיעורי המס הקודמים והגבוהים ולאחר מכן פנו לרשות המסים בדרישות להחזר הסכומים ששולמו ביתר. בדרך זו הרוויחו המייצגים פעמיים: הם השיגו החזרים נאים ו'יצאו גדולים' בעיני הלקוחות שלהם והרוויחו על הדרך כמה שקלים עבור הלקוחות באדיבות רשות המסים, שמחזירה לנישומים את הסכומים שגבתה ביתר, בתוספת ריבית שנתית צמודה של 4%.
הורדת מסים מעלה או מורידה הכנסות?
להתנהלות של יועצי המס ורואי החשבון יש השלכות מקרו-כלכליות בוויכוח הגדול שמתנהל בין שר האוצר וראש הממשלה לכלכלני האוצר ובנק ישראל בשאלה האם הורדות המסים הגדילו או הקטינו את הכנסות המדינה.
אם יש נושא שבנימין נתניהו ומשה כחלון מסכימים עליו לחלוטין זהו הצורך בהורדות המסים. כבר בספטמבר 2015, כמה חודשים אחרי תחילת כהונת הממשלה, הכריזו נתניהו וכחלון על הורדת המע"מ באחוז ועל הורדת מס החברות באחוז וחצי, ל-25%. שנה אח"כ, במסגרת תקציב 2017-2018 ביצעו כחלון ונתניהו הפחתה נוספת של מס החברות בשתי פעימות ל-23%. בנוסף בוצע ריווח של מדרגות מס הכנסה באופן שהפחית במידה ניכרת את חבות המס של העשירונים הגבוהים.
כחלון התגאה כי בתקופתו הופחתו מסים ומכסים בכ-15 מיליארד שקל, אלא שכאן נכנסת לתמונה 'התאוריה' של כחלון ונתניהו הגורסת כי מכיון שהפחתות מסים מעודדות צמיחה, הן מגדילות את ההכנסות ממסים ולא מקטינות אותן.
לעומתם, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שהתנגדה לכל הורדות המסים טענה כי ברמות המיסוי הנוכחיות, הנמוכות יחסית, הורדות מס נוספות יקטינו את הכנסות המדינה ויביאו בסופו של דבר להגדלת הגירעון ולגלגול חובות על הדורות הבאים.
שלוש שנים של עודף בהכנסות ממסים הספיקו לכחלון כדי להכריז על ניצחון בוויכוח הכלכלי שלו עם פלוג. למעשה כבר ב-2016 לגלג שר האוצר על הנגידה ואמר ש"היא טעתה ב-15 מיליארד שקל" כיון שהכנסות המדינה בשנה הקודמת היו גבוהות ב-6 מיליארד מעל התחזיות, למרות הורדות המסים שביצע. כחלון המשיך להוריד מסים וגם 2016 הסתיימה בעודף בהכנסות של 4 מיליארד שקלים וב-2017 העודף גדל עוד יותר.
אלא שהשנה הגיעה החגיגה לקיצה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס" 2018 תסתיים בגירעון תקציבי של כ-3%, תוך חריגה מיעד הגירעון לראשונה בתקופת הממשלה הנוכחית ולאחר שלוש שנים רצופות של גירעון נמוך מהיעד. מה שמדאיג במיוחד את האוצר הוא שלצד עלייה מהירה בהוצאות, נרשמה ב-2018 האטה בהכנסות הנאמדת נכון לתחילת אוקטובר ב-2.3 מיליארד שקל.
המדינה משלמת 4% ריבית לנישומים
הסיבה העיקרית לקיטון בהכנסות המדינה ממסים היא זינוק בהחזרי המס שרשות המסים שילמה לנישומים. מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר נרשם גידול של כ-30% בהיקף ההחזרים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לפי נתונים שרשות המסים העבירה ל"גלובס". עלייה של 32.6% נרשמה בהחזרי מס החברות ועלייה של 23% נרשמה בהחזרי מס הכנסה ליחידים.
במספרים מדובר על עלייה של 2.6 מיליארד שקל בהיקף ההחזרים בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתון הזה לבדו - שלא נצפה מראש - עשוי להסביר את הפער בהכנסות המדינה שכל כך מטריד את בכירי האוצר.
ממה נובעת העלייה בהחזרים? ליועצי המס ולרואי החשבון יש תשובה מאוד פשוטה לשאלה הזו. "כשאני מחזיר כסף ללקוח הוא מחבק אותי וכשאני מבקש ממנו לשלם עוד הוא רוצה להרוג אותי", מגלה יועץ מס את הסוד המובן כמעט מאליו של המקצוע.
יועצי מס ורואי חשבון הודו בשיחות עם "גלובס" כי הם כמו רבים מעמיתיהם המשיכו לנכות את מס החברות ומס ההכנסה עבור לקוחותיהם לפי שיעורי המס הגבוהים ולא מיהרו להפחית את גובה המקדמות בהתאם לשיעורי המס החדשים.
מערכות המחשב של רשות המסים קלטו את הדוחות ולא סיפקו בזמן התראה על החריגה בתשלומים. פורמלית המייצגים פעלו מתוך 'זהירות מקצועית', לאור האפשרות ששיעורי המס לא יופחתו בסופו של דבר, אך בפועל מה שהנחה אותם היו האינטרסים שלהם כיועצים: הנישום תמיד יעדיף לקבל החזרים מאשר להידרש להגדיל את תשלומי המסים.
גם מבחינה פיננסית מדובר במהלך הגיוני: רשות המס מחזירה עודפי גבייה בתוספת 4% ריבית צמודה למדד - כלומר 4% יותר ממה שאפשר לקבל על פיקדונות בבנקים. היועצים והנישומים הרוויחו בסיפור הזה אבל הקופה הציבורית הפסידה תשלומי ריבית מיותרים.
נזכיר כי אמש פרסם האוצר, כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2017 -אוקטובר 2018) עומד על 3.6% מהתמ"ג. 12 החודשים האחרונים כוללים את חודש דצמבר 2017 שבו נרשמו הכנסות ממסים נמוכות באופן חריג. הכנסות המדינה ממסים באוקטובר הסתכמו ב-28.1 מיליארד שקל. הקפיצה בגרעון נובעת מהפרשה חד פעמית גדולה בהיקף 4 מיליארד שקל שנעשתה לקרן מס רכוש בדצמבר האחרון, וכן מהמשך ההאטה מהכנסות המדינה ממסים.
ברשות המסים העדיפו שלא להגיב לדברים.