קריסת קו אופ: חברי האגודה השיתופית יאבדו את כספם?

האם החברים באגודה השיתופית קואופ ישראל צפויים להפסיד את כספם? במקרה כמו זה של קריסת קואופ, החברים באגודה הופכים להיות אחרונים בסדר הנושים, שכן מבחינת סדר הנשייה, אגודה שיתופית בפירוק דומה לחברה בפירוק. הכסף בקופת הפירוק הולך קודם כל לצורך תשלום חובות למדינה (מסים וכו'), אחר-כך לעובדים, לנושים מובטחים - בעיקר הבנקים, לספקים ולנושים אחרים. כך שחברי האגודה יהיו הנושים האחרונים לקבל את כספם, בדיוק כשם שבעלי המניות בחברה הם האחרונים בתור.

בדומה לשופרסל, רמי לוי, אושר עד, חצי חינם ורשתות קמעונאות אחרות, גם קואופ ישראל, שנקלעה להקפאת הליכים, היא רשת קמעונאית שעוסקת בממכר מזון ומוצרים שנדרשים באופן יומיומי בכל בית. ואולם, להבדיל מרוב הרשתות, קואופ לא מאוגדת כאמור כ"חברה" אלא כ"אגודה שיתופית" צרכנית.

ההבדל בין אגודה שיתופית צרכנית נוגע, בין היתר, למטרות של כל אחת. המטרה המרכזית של חברה היא להשיא רווחים לבעלי המניות שלה לפי חלקם בבעלות בחברה. אגודה שיתופית, לעומת זאת, היא תאגיד (פרטי) שנועד למטרות ייצור רווח שמתחלק באופן שווה בין החברים על בסיס עיקרון השיתוף והשוויון ובדרך של הפחתת מחירים וחיסכון.

בניגוד לחברה, באגודה שיתופית ערך המניות הוא קבוע, ואי-אפשר לסחור בהן. אם בעל מניה נפטר, אז האגודה נותנת את ערך המניה ליורשים לפי הערך הנומינלי שלהן ביום הפטירה. הרעיון הוא לשפר את הרווחה של בעלי המניות בקואופ באופן שוויוני באמצעות התאגדות שתאפשר הורדת מחירים.

בעבר פעלו בארץ קואופים צרכניים שרובם נעלמו. עם זאת, מאז המחאה החברתית ב-2011 יש ניסיונות מחודשים להקים רשתות מזון שמהוות אלטרנטיבה למבנה של בעל הון. אחת הדוגמאות הבולטות היא של קואופ "שלנו" - יוזמה שצמחה אחרי המחאה החברתית. הרעיון של התאגדויות כאלה עובד בכל העולם' ואם הוא נעשה בצורה מוצלחת' הוא יכול להוות אלטרנטיבה טובה להתמודדות עם יוקר המחיה.

עם זאת, יש גם הרבה בעיות בדרך - שתי המרכזיות הן שאגודה שיתופית צרכנית שאינה גדולה מתקשה לשרוד שכן קשה לה לקבל מחירים אטרקטיביים. בעיה נוספת מכונה "בעיית הנציג" - העובדה שלכל חבר באגודה השיתופית יש חלק קטן בבעלות גורמת לכך שלא משתלם לחברים לנסות ולפקח על ההנהלה.

קואופ ישראל, שהוקם כבר ב-1950, הוא הקואופרטיב הצרכני הגדול בארץ, והוא מאגד כ-10 אלפים חברים ומעסיק מאות עובדים המאיישים מעל 200 מרכולים ברחבי הארץ. בתקנון הקואופ נאמר כי "מטרת האגודה לשפר את התנאים הכלכליים והחברתיים של חבריה בהתאם לעקרונות קואופרטיביים, וייחוד: א. למכור לחברים ולציבור הרחב מוצרי מזון ומוצרים אחרים הנמכרים באופן רגיל במרכולים בהנחה. ב. לפעול ברוח הקואופורציה בישראל ובעולם".

קואופ מתנהל באמצעות מוסדות דמוקרטיים הנבחרים אחת ל-4 שנים ומנוהל על-ידי הנהלה מקצועית הכפופה למוסדות אלה. חברי האגודה מהווים את האסיפה הכללית של האגודה והגוף הבוחר של קואופ ישראל. אחת ל-4 שנים נערכות בחירות כלליות בקרב חברי האגודה. בבחירות אלה נבחר הגוף המייצג הכללי ("הרשות המחוקקת' של האגודה")' המכונה "מורשון".

המורשון מונה 66 חברים המייצגים את חברי האגודה בין בחירות לבחירות. המורשון מאשר את הדוחות הכספיים, ממנה מבקר חיצוני, מאשר תיקונים בתקנון האגודה ומכריע בסוגיות עקרוניות בפעילות האגודה. ישיבות המורשון נערכות אחת לשנה. המזכירות נבחרת על-ידי המורשון, והיא מהווה את הגוף הביצועי שמנהל את האגודה באופן שוטף.

שלשום (ב'), כאמור, נעתר המשפט המחוזי בירושלים לבקשת קואופ ישראל והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת הקמעונאות. זאת, לאחר שהאגודה השיתופית הגישה בקשה לצו הקפאת הליכים לנוכח המצב התזרימי שאליו נקלעה הרשת. זאת, בעקבות "שחיקת הרווח הגולמי המאפיין את ענף הקמעונאות ורשתות המזון בפרט". היום (ד') צפוי בית המשפט להחליט את מי למנות כנאמנים להסדר הנושים בקואופ. עד להחלטה ישמש מנכ"ל החברה, עופר פיינשטיין, כנאמן זמני.

אז כרגע הכדור נמצא בידי בית המשפט, אבל אם ההסדר ייכשל, והחברה תקלע לפירוק - הגוף שמוסמך להורות על פירוקה הוא רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה. רשם האגודות השיתופיות הוא הרגולטור של האגודות השיתופיות, והוא עוסק בכל "מעגל החיים" שלהן: משלב הרישום ואישור התקנונים, דרך פיקוח ובקרה שוטפים על התנהלותן הכלכלית, החברתית והדמוקרטית של האגודות, ועד מעורבות בהליכי הפירוק של אגודות שהפכו לחדלות פירעון או הגיעו לסוף דרכן.

הטיפול השוטף באגודות כולל ביקורות על הדוחות הכספיים של האגודות, טיפול בבקשות למינוי בוררים בסכסוכים בין חברים לאגודות, הסדרת מעמדם של החברים באגודה וטיפול בתלונות על התנהלות האגודות. במקרים בהם יש צורך בכך, הטיפול בתלונות כולל גם ביצוע חקירות ובדיקות מעמיקות יותר על-ידי חוקרים חיצוניים המופעלים על-ידי האגף. בניגוד לנעשה על-ידי רשם החברות לגבי חברות ציבוריות, דוחות הרשם הם חסויים לציבור הרחב.

בדרך-כלל בתי משפט שדנים בהסדר מבקשים מרשם האגודות השיתופיות חוות-דעת, ואז יכול הרשם להתייצב ולהביע עמדה לגבי ההסדר. הדין לא מחייב את בית המשפט בשלב הזה לקבל חוות-דעת הרשם, אבל בעבר לא היה הסדר באגודה שיתופית בלי שהייתה התייחסות של רשם האגודות השיתופיות להסדר.

היו גם לא מעט מקרים שהרשם התערב והתנגד להסדר ומינה מפרק. במקרה כזה הליך הפירוק מתנהל בפניו. כלומר, המפרק תופס את הנכסים ומוכר לטובת הנושים ופועל באופן דומה לזה שבו עובד מפרק של חברה, אלא שהגוף שמפקח עליו זה הרשם ולא בית המשפט.

על החלטות הרשם, כגון החלטה להורות על פירוק אגודה, יש אפשרות לערער לבג"ץ או למשרד הכלכלה (תלוי בסוג ההחלטה). בימים אלה הרשם מקדם תיקון חקיקה שיאפשר לערער על החלטותיו לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מינהלי. זאת, מתוך תפיסה שהערעורים על החלטות הרשם צריכים להיות נדונים בפני שופטים וזה לא הגיוני שהערעורים יוגשו לגורם מינהלי כמו שר הכלכלה.

בעבר היו מקרים שבהם רשם האגודות השיתופיות התערב ופעל לטובת העובדים באגודה שהתפרקה. כך קרה ב-2009 כשרשם האגודות השיתופיות דאז, עו"ד אורי זליגמן, פרסם צו לפירוק משחטת "עוף העמק" במגדל העמק והורה למפרק להעדיף את טובת העובדים על פני שאר הנושים. בית המשפט קיבל את עמדתו.

עד שנות ה-80 של המאה הקודמת שלטה הכלכלה הקואופרטיבית בארץ. קואופרטיבים צרכניים כמו קו-אופ, תנובה, קבוצות תחבורה כאגד ודן, וגופים כלכליים רבים אחרים היו מאורגנים כאגודות שיתופיות. מהפכת ההפרטה שהגיעה לארץ בשנות ה-80 סיימה את העידן הזה.

אבל המחאה החברתית של 2011 נגד יוקר המחיה החזירה את הטרנד הקואופרטיבי למרכז הבמה והביאה לקבוצות אנשים שונות שהתארגנו לצורך רכישה משותפת של מוצרים או אספקתם. זאת, לא כדי להגיע לרווחים מקסימליים, אלא כדי לשמור על סחר הוגן וניהול כלכלה הוגנת וזולה וחסכונית.

גם הסיפור של האגודה השיתופית, הקואופרטיב "שלנו", התחיל בקיץ 2011. באתר הקואופרטיב נאמר כי "שלנו" מקדם מיזמים ב-3 תחומים - קמעונאות, איגוד אשראי וגמל ופנסיה. הוועד המנהל והחברים הפעילים הם מתנדבים, והקמת המיזמים גם היא מתבצעת בהתנדבות.

"החזון שלנו הוא להוות גוף כלכלי חברתי מוביל שערכיו המרכזיים הם הוגנות, שקיפות, שוויון, סולידריות ושיתופיות, השואף להיטיב עם הקהילה והסביבה ומשקיע את עודפיו בקידום מטרות חברתיות על-פי החלטת חבריו, וזאת במטרה להביא לשינוי כלכלי וחברתי בישראל".