הרווח יורד, המחירים עולים - אבל מצבן של יפאורה וטמפו לא רע

התייקרות המחירים הרוחבית במשק אינה יורדת מהכותרות בתקופה האחרונה וגם איננה פוסחת על יצרניות המשקאות המקומיות, שהיו מהראשונות להודיע על העלאות מחירים. מובילת השוק, החברה המרכזית למשקאות (המייצרת ומשווקת את מוצרי קוקה-קולה), הודיעה כבר בחודש אוקטובר על העלאת מחירים, ואליה הצטרפו תוך זמן קצר שתי המתחרות הגדולות, טמפו ויפאורה.

שלוש השחקניות הדומיננטיות בשוק המשקאות חולשות יחד על יותר מ-90% מהפעילות בו. החברה המרכזית שולטת בכמחצית משוק ייצור המשקאות בישראל, יפאורה ניצבת אחריה עם נתח שוק של כ-25%, ובהמשך עומדת טמפו, המחזיקה בנתח של כ-15%. יתר היצרנים קטנים יותר, ומחזיקים יחד בפחות מ-10% מנתח השוק.

בעוד שהחברה המרכזית היא חברה פרטית (הנמצאת בשליטת משפחת ורטהיים) שתוצאותיה העסקיות אינן גלויות לציבור, הצצה לתוצאותיהן של טמפו משקאות ויפאורה מעידות על רווחיות גבוהה המאפיינת את תחום ייצור המשקאות, עוד לפני העלאת המחירים הרוחבית על מרבית מוצריהן.

אמנם כמגמה, בסיכום רבעוני וגם מתחילת השנה, רשמו טמפו ויפאורה שחיקה דו-ספרתית ברווחיהן, אולם גם אחריה הם ממשיכות לשמור על רווח גבוה, של כמה עשרות מיליוני שקלים מדי רבעון, תוך הצגת שיעורי רווח גולמי מרשימים, של 40%-45% ממחזור המכירות.

כמו מגזרי פעילות רבים אחרים, גם פעילותן של חברות המשקאות מושפעת מעונתיות, בשל צמצום יחסי ברכישות משקאות קלים ואלכוהוליים בעונת החורף, וכן מעיתוי החגים, ובראשם ראש השנה ופסח, שלקראתם עולות המכירות, כך שהרבעונים החזקים יותר של שתי החברות הם השני והשלישי של השנה.

טמפו משקאות מחלקת את פעילותה לשלושה מגזרים: משקאות קלים מוגזים, מיצים ועוד, ובהם מותגי פפסי, ג'אמפ, סודה, סן בנדטו, סיידר הגליל ונסטי; משקאות אלכוהוליים, שם שולטים מותגי הבירה שלה, ובראשם היינקן, מכבי וגולדסטאר, נוסף על מותגי וודקה, וויסקי, רום ומשקאות אלכוהוליים נוספים; ופעילות חברת יינות ברקן.

השליטה בטמפו מוחזקת בידי המנכ"ל והיו"ר ז'ק בר, במשותף עם ענקית הבירה ההולנדית היינקן, והיא נסחרת בבורסה באמצעות שתי סדרות אג"ח, בהיקף של כ-100 מיליון שקל, בתשואות של כ-1.5%-2.5%.

בפילוח הרווחים התפעוליים של טמפו למגזרים בין ינואר לספטמבר 2018 ניכרת ירידה רוחבית, עם שחיקה של 8% ברווחי מגזר האלכוהול, ל-86 מיליון שקל - שנותר המגזר עם התרומה הגדולה ביותר לרווחי החברה; ההכנסות ממנו לתקופה זו עלו ב-4% ל-409 מיליון שקל.

מגזר המשקאות הקלים, הגדול ביותר מבחינת היקף ההכנסות, שעלו מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר ב-2% ל-501 מיליון שקל, סבל מירידה של כ-6% ברווח התפעולי, שהסתכם ב-45 מיליון שקל. רווחי יינות ברקן ירדו בתקופה זו ב-17% ל-27 מיליון שקל, למרות שההכנסות עלו ב-2% ל-151 מיליון שקל.

בטמפו לא מפרטים על הסיבות לירידה ברווחיות, אולם מציינים כי "תחום המשקאות האלכוהוליים מאופיין בשיעור רווחיות תפעולית גבוה משיעור הרווחיות התפעולית של החברה במאוחד". זאת, בעיקר ממוצרי הבירה שהחברה מציעה, בין היתר בזכות "מעבר לייצור עצמי של בירה במבשלת הבירה של החברה וחוזקם של מותגי הבירה".

מנתוני טמפו עולה כי משקאות הבירה אחראים ליותר מ-60% מסך הכנסות פעילות המשקאות האלכוהוליים - קרי, הכנסות של קרוב ל-260 מיליון שקל בתשעת חודשי השנה הראשונים. אלו תומכות בסך הרווח הגולמי של החברה, שהגיע ל-419 מיליון שקל בין ינואר לספטמבר (שחיקה של כ-1.5% ביחס לנתון בתקופה המקבילה ב-2017), המשקף שיעור רווח גולמי של כ-40% מהמכירות.

בדרך לשורה התחתונה מציגה טמפו מתחילת השנה עלייה בהוצאות, כך שהרווח התפעולי שלה בין ינואר לספטמבר צנח ב-18% ל-93 מיליון שקל (כ-9% מהמכירות לעומת 11% בתקופה המקבילה), והרווח הנקי שלה ירד ב-13% ל-65 מיליון שקל, אחרי שחלק מהפגיעה ברווח התפעולי קוזזה עם צמצום הוצאות מימון והוצאות מס.

אצל יפאורה, הגם שאינה מחזיקה בפעילות בתחום האלכוהול, ו"מסתפקת" בייצור ובשיווק משקאות קלים, ובהם שוופס, מי עדן, אר.סי קולה, עין גדי וספרינג, תמונת המצב דומה.

הכנסותיה בין ינואר לספטמבר עלו בשיעור מתון של כ-1% והגיעו ל-748 מיליון שקל, והרווח הגולמי ירד ב-1% ל-344 מיליון שקל, ומשקף גם הוא שיעור נאה של 46% מהמכירות (לעומת 47% בתקופה המקבילה ב-2017).

ואולם, יפאורה מדווחת על עלייה בהוצאותיה, בעיקר בגין שכר, וכן היא נפגעה מהוצאה חד-פעמית של כמה מיליוני שקלים בגין קנס שהטיל המשרד להגנת הסביבה על חברות המשקאות בגין אי-עמידה ביעד האיסוף והמיחזור השנתי של בקבוקים. עוד ירד חלקה של יפאורה ברווחי חברות מוחזקות, כך שהרווח התפעולי שלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה צנח ב-18% ל-114 מיליון שקל, והרווח הנקי נחלש בשיעור דומה (17%) ל-88 מיליון שקל.

יפאורה עלתה לכותרות מוקדם יותר השנה בעקבות הנפקה של 15% ממניותיה לציבור, שביצעה חברת כלל תעשיות (כת"ש) של המיליארדר לן בלווטניק (המחזיקה ב-30% ממניות יפאורה). ההנפקה בוצעה באמצעות כלל משקאות - חברה ייעודית שהוקמה לצורך המהלך. הנפקת כלל משקאות בוצעה לאחר שבלווטניק נכשל בניסיונו למכור את החזקות המיעוט שלו ביפאורה לבעלת השליטה, חברת קרור של רוני גת ושלמה רודב (המחזיקה בכ-70% מיפאורה). ההנפקה הובילה לסכסוך בין בלווטניק לבין גת ורודב.

בשבועות האחרונים קיבלו המשקיעים חותמת רשמית לסכסוך, שככל הנראה צפוי להימשך עוד תקופה לא קצרה, עם כניסתו להליכים משפטיים. לקראת סוף חודש נובמבר הגישה קרור למחלקה המשפטית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב "תובענה על דרך המרצת פתיחה נגד כלל תעשיות וכלל משקאות".

במסגרת פנייתה לבית המשפט ביקשה קרור להורות כי הסכם בעלי המניות בין הצדדים ביפאורה, שנחתם כבר בשנת 1993, "פקע או הפך לחסר תוקף, ואינו מקנה זכויות כלשהן לכת"ש (ביפאורה א' ל')", ובהתאם גם לא מקנה זכויות כלשהן לחברת כלל משקאות, שהוקמה לצורך ההנפקה. המשמעות היא הדחת הדירקטורים מטעם כלל משקאות ביפאורה, ושליטה על צינור הדיבידנדים של החברה, שחיוני במיוחד למשקיעי כלל משקאות.

בעשור האחרון (2008-2017) חילקה יפאורה לבעלי מניותיה סכום מצטבר של כ-520 מיליון שקל, בעוד שכלל משקאות אימצה עם הנפקתה מדיניות חלוקת 95% מתזרימי המזומנים שלה, על בסיס חלוקות דיבידנד שתבצע יפאורה.

יפאורה, שבקופתה יתרות מזומנים בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל, אימצה בסוף 2017 החלטה לשמור על יתרות מזומנים של 500 מיליון שקל, או בגובה הסכום "הנדרש למימוש הזדמנות ההשקעה הגבוהה ביותר שתישקל על-ידי יפאורה בכל עת, הגבוה מביניהם" - החלטה אשר לה התנגדו הדירקטורים מטעם כלל תעשיות ביפאורה. ב-2018 החליטה יפאורה לחלק דיבידנד של 25 מיליון שקל, נמוך מבשנים קודמות, מה שעשוי להעיד על שינוי כיוון גם להמשך, על בסיס החלטת הדירקטוריון האחרונה.

כאמור, טרם קידום הנפקתה של כלל משקאות, דחתה כת"ש את הצעתה של קרור לרכישת מניות המיעוט (30%) ביפאורה, משום שההצעה הייתה לטענתה במחיר נמוך משמעותית מהשווי שלפיו תכננה כת"ש להנפיק חלק מהחזקותיה ביפאורה (ההנפקה בוצעה לפי שווי של 1.65 מיליארד שקל ליפאורה). כבר אז נתגלעו חילוקי הדעות בין הצדדים לגבי זכותה של כת"ש להנפיק נתח ממניות החברה - בתלות בשווי שלפיו תונפק כלל משקאות - ובנוגע לזכותה של כת"ש למינוי דירקטורים ביפאורה.

מלבד יפאורה, קרור מחזיקה גם בנתח של כ-38% מיצרנית הצ'יפס הקפוא תפוגן, וגם שם נקלעה בשנים האחרונות לסכסוך מול שותפיה (משפחת שרון וקובי פורת), תחילה בעקבות רצון השותפים ב-2016 למכור את מניות השליטה בתפוגן, ובהמשך בנוגע לחלוקת דיבידנד של תפוגן בהיקף של 35 מיליון שקל. המערכה בין הצדדים טרם הסתיימה, ובחודש פברואר הקרוב צפוי להתקיים דיון משפטי נוסף, שבו ישמע בית המשפט את ערעורם של שני הצדדים בנושא.


הסכסוך בין בעלי המניות לא פגע עד היום בפעילות השוטפת של יפאורה, אולם לא מן הנמנע כי הוא העיב על ביצועי מניית קרור ( 8,993 -0.63% ), בעלת השליטה בחברה. מאז נודע על רצונה של כת"ש למכור את חלקה ביפאורה, נחלשה מניית קרור בכ-15%, והיא משקפת כעת לחברה של גת ורודב שווי של 1.1 מיליארד שקל. מניית כלל משקאות ( 4,994 +1.65% ) שומרת על יציבות מאז החלה להיסחר לקראת סוף חודש יוני ומשקפת לחברה שווי של כ-500 מיליון שקל.