פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עובדים בקלפי? מהן הזכויות המגיעות למועסקים בבחירות

      רוב האזרחים נהנים מיום שבתון ביום הבחירות אך מערך הבחירות כולל עובדים רבים. מהן חובות המעסיק כלפי עובדים אלה? מדריך

      תמונות בחירות ת"א- בי"ס תל נורדאו, 30 באוקטובר 2018 (אבי כהן)
      קלפי (צילום: אבי כהן)

      בדצמבר 2018 הוחלט על הקדמת הבחירות ל-9 באפריל 2019, כך שלמעשה כבר בימים אלה נפתחת עונת הפריימריז. כידוע, ביום הבחירות זוכים האזרחים ליום חופשה (שבתון), שלא על חשבון ימי החופשה הצבורים לכל עובד על מנת שניתן יהא לממש את זכות ההצבעה בקלפיות. אולם, לצד השוהים ביום שבתון, ישנם אזרחים המועסקים בתקופת הבחירות, במטות הבחירות השונים על מנת לאפשר קיום הליך הבחירות ולתמוך בפעילות המפלגות והעומדים בראשן.

      הוראות משפט העבודה חלות על המועסקים בתקופת הבחירות, הפועלים לקידום מפלגה, ואף ביום הבחירות. עם זאת, הליך הבחירות הוא הליך זמני בלבד, שבא לסיומו ביום הבחירות. לכן, במרבית המקרים, עובדים מועסקים בתקופת הבחירות לתקופה קצובה בלבד, שמועד סיומה ידוע מראש לצדדים.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      למה עלה שירות פקס לבזק 11 מיליון שקל?
      תשואות שליליות בגמל ב-2018: איזו קופה נמצאת בראש?
      ישראל במקום החמישי בעולם במדד בלומברג לחדשנות

      העסקה לתקופה קצובה - מה זה אומר?

      כאמור, העסקה בתקופת הבחירות היא העסקה קצובה בזמן, שמועד סיום העסקת המועסקים במהלכה נקצב מראש. משמעות הדבר היא ששני הצדדים יודעים ואף מסכימים מראש לכך שההסכם ביניהם ותקופת העבודה, היא לכל היותר עד ליום הבחירות עצמו או בסמוך לו. יובהר, שאין האמור מחייב את המעסיק להעסיק את העובד עד לתום תקופת הבחירות והצדדים יכולים לסיים את ההתקשרות ביניהם גם קודם לכן, למעט אם כתוב במובהק בהסכם ביניהם אחרת.

      יחד עם זאת, העסקה לתקופה קצרה הקצובה מראש, אינה משנה את חובות המעסיק המוטלות עליו על פי הוראות הדין ואינה גורעת מחובתו לפרט מראש בפני העובד את תנאי העסקתו, לרבות גובה שכרו, זאת לכל הפחות בדרך של מתן הודעה לעובד בה מפורטים תנאי ההעסקה והשכר. בהקשר זה ייאמר כי עובדים המועסקים בתקופת הבחירות זכאים לתשלום עבור עבודתם, לרבות תשלום עבור שעות נוספות ותשלום בעד יום עבודתם ביום הבחירות. כמו כן, העובדים זכאים לתלוש שכר המפרט את רכיבי השכר שקיבלו.

      האם מותר להעסיק בני נוער?

      חוק עבודת הנוער תשי"ג-1953 קובע כי מותר להעסיק בני נוער בגילאי 14-16 בחופשות רשמיות מהלימודים בעבודות קלות, שאין בהן כדי להזיק לבריאות ולהתפתחות שלהם. החוק מוסיף וקובע הגבלות בדבר העסקת בני נוער. לדוגמא, ישנו איסור להעסיק נער יותר משמונה שעות עבודה ביום ולמעלה מארבעים שעות עבודה בשבוע.

      בני נוער, המועסקים בתקופת הבחירות ובמטה המפלגות זכאים למלוא הזכויות המנויות בחוקים הקוגנטיים (שלא ניתן להתנות עליהם), לרבות הודעה על תנאי העבודה והשכר, תשלום שכר מלא עבור עבודתם לרבות שכר בגין עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות החוק, החזרי נסיעות ותלושי שכר המפרטים את תשלום שכרם.

      מה שכרו של עובד שבחר לעבוד ביום הבחירות בוועדת קלפי או עבור אחת המפלגות?

      עובדים המועסקים ביום הבחירות, שהוא כאמור יום שבתון, זכאים לכל הפחות לשכר בשיעור של 200% משכר המינימום.

      האם בסיום ההעסקה מוטלת על המעסיק חובת השימוע?

      כאמור, עובדים המועסקים במטה הבחירות מועסקים בדרך כלל בחוזים לתקופה קצרה הקצובה מראש, מעין עובדי פרויקט, שעבודתם נדרשת עד להשלמתו. אמנם עובדים אלה יודעים שבתום הפרויקט, ובמקרה שלנו - בתום הליך הבחירות, עבודתם מסתיימת וכך גם תקופת העסקתם אך, ההלכה היא, כי גם אם אין לעובד זכות קנויה למשרה, המעסיק חייב במתן הודעה מראש לעובד, על כוונתו לסיים את העסקתו ולאפשר לעובד להביא בפניו את התייחסותו לסיום ההעסקה.

      כיום מקובל כי זכות הטיעון (שימוע) תהא נתונה גם לעובדים שמועסקים בחוזה לתקופה קצובה מראש. יובהר שזכות זו, הניתנת לעובד לטעון בעניין סיום העסקתו יכולה שתהיה גם בכתב ואין המדובר באותו היקף החובה המוטלת על מעסיק בבואו להחליט על סיום העסקת עובד ותיק המועסק תקופה ממושכת יותר ומוגדרת פחות מאשר עובד שנשכר לצרכי סיוע בהליך בחירות, הן מבחינת משך הזמן שיש לתת לעובד על לממש את זכות הטיעון והן מבחינת רמת הפירוט הנדרשת מהמעסיק בנושא.

      הכותבת היא מומחית בתחום דיני העבודה