הממשלה נגד עצמה: למה מתנגד שר האוצר למיסוי הטבק?

"בעיית המשילות" של הממשלה החמירה ככל הנראה עד כדי כך שהיא נאלצת לגרור את עצמה לבית המשפט כדי לקיים את החלטותיה. לשר האוצר לא מתאים להיראות כמי שעומד מאחורי התייקרות - אז הוא גורר את כולנו לבג"ץ מיותר

אביחי שניר
סיגריה (צילום: ShutterStock)

השבוע נקבע לדעתי שיא חדש ב"בעיית המשילות" של ממשלות ישראל. עד היום, כל פעם שלממשלה היתה בעיה של משילות, ניתן היה להאשים מישהו חיצוני: את האופוזיציה, את העיתונות, את הפרקליטות, וכו'. אבל השבוע, לממשלה כבר באמת אין את מי להאשים. כי מה שקרה השבוע זה שהממשלה הודיעה שהיא הולכת לפנות לבג"ץ, כדי שזה יורה לשר האוצר לחתום על צו שמעלה את המס על טבק לגלגול.

מעבר לבעיית המשילות, ההחלטה הזאת מרתקת ממספר סיבות. ראשית, כשממשלה מחליטה ושר מסרב לבצע, אז לתומי חשבתי שאפשר לפתור את זה בפגישת מסדרון בין ראש הממשלה והשר הסורר. אבל בישראל מתברר שעדיף לשלוח את עורכי הדין של הממשלה כדי שיריבו עם עורכי הדין של משרד האוצר, ושהשופטים הנכבדים יפסקו.

שנית, אם הממשלה תהפוך תביעות נגד שרים למשהו שבשגרה, אז אני מבין למה במשרד האוצר מאיימים שבשנה הבאה הגרעון יהיה גדול מהצפוי. אתם יודעים כמה עולה למדינה לממן בבג"ץ גם את הצד התובע וגם את הצד הנתבע?

עוד באותו נושא

בג"ץ לכחלון: השווה את המס על הטבק לגלגול לזה של סיגריות רגילות

לכתבה המלאה
וישנה כמובן השאלה האם זה המחיר של הסיגריות שפוגע במעשנים, או שזה העישון שמזיק להם יותר

שלישית, וזה אולי הכי חשוב, התביעה נגד שר האוצר מלמדת על אופן ההתנהלות במשרד. החוק בישראל קובע שדברים מסוימים, כמו שינויים במחירים של מוצרים בפיקוח, או שינויים במיסוי, מתרחשים לאחר שקורים שני דברים. אחד, צריך שתהיה ועדה עם נוהלים מוגדרים שתחליט על השינוי. שנית, שר האוצר צריך לחתום על האישור. עד השנים האחרונות, שרי האוצר התייחסו לסמכות הזאת בזהירות, וכאשר וועדות המליצו על ביצוע שינויים, שרי האוצר בדרך כלל חתמו, או לפחות נתנו נימוק מסודר לסירוב שלהם, וחיפשו פתרון אחר לבעיה שהייתה על השולחן.

שר האוצר הנוכחי פשוט מסרב לחתום בכל פעם שיש לו בעיה עם השינוי הנדרש. פעם אחת זה קרה כשהוא סרב לאשר את עליית המחירים של מוצרי החלב בפיקוח, למרות שהוא עצמו חתם קודם לכן על צו שמעלה את המחיר שתנובה, טרה ושטראוס משלמות לחלבנים. התוצאה היא עלייה של מחירי החלב שאינם בפיקוח, דיון שעדיין מתנהל בבג"ץ ועולה הון גם למדינה וגם ליצרנים על גובה העליה העתידית במחירי מוצרי החלב בפיקוח (תנחשו מי ישלם את העלויות האלה בסוף), ו גם מחסור בחמאה, כי היצרניות לא רוצות להיות פראייריות ולייצר מוצר שהן לא מרוויחות עליו מספיק.

הפעם השנייה שזה קרה, היא מקרה המס על טבק לגלגול. שר האוצר החליט שהעלאת המס על טבק תפגע במעשנים, ולדעתו, העלייה במחירים שתיגרם כתוצאה מכך תפגע בעיקר בצעירים ובמעוטי הכנסה. אישית, אני לא יודע אם הנתונים על כך שהמשתמשים העיקריים בטבק לגלגול הם צעירים מעוטי הכנסה מבוססים על סקר רחב היקף.

וישנה כמובן השאלה האם זה המחיר של הסיגריות שפוגע במעשנים, או שזה העישון שמזיק להם יותר. בהנחה שהשר צודק ושמעשני הטבק הם בעיקר צעירים ומעוטי הכנסה, אז המס הנמוך על טבק שמעודד את העישון פוגע דווקא בקבוצות שהוא הכי רוצה להגן עליהן.

באמת שאפשר להבין למה השר לא רוצה להיתפס כמי שמביא לעלייה ביוקר המחיה, גם אם מדובר בעלייה במחיר של אחד המוצרים הכי פחות בריאים שאפשר לצרוך באופן חוקי. אבל כשלכולם ברור שהמס בסוף יעלה, וכשכולם יודעים שמשרד האוצר צריך עוד הכנסות כי מישהו צריך לשלם על זה ש"כחלון מחזיר את הכסף לציבור", לא עדיף לשר האוצר להיות גיבור המאבק בסיגריות, מאשר לחכות שבג"ץ יעלה את מחיר הטבק רגע לפני הבחירות?

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully