לא תאמינו מה הסתירו: ההון השחור של הגילוי מרצון נחשף

רשות המסים מגלה: אשתקד, בשנת 2018, נחשף הון שחור בסך כ-3 מיליארד שקל, במסגרת הליך "גילוי מרצון" האנונימי, שאיפשר לאזרחי המדינה לגלות את הונם ונכסיהם הלא-מדווחים לרשות המסים ולשלם מס בגינם. זאת, בלי שחרב הפלילים תונף על צווארם. מתוך הסכום שדווח, נגבה מס בסך כ-40 מיליון שקל. סכום המס העצום עדיין אינו משקף את נתוני המס הסופיים שייגבו בתום הטיפול בכלל הבקשות שהוגשו. זאת, היות שכשליש - 34% מכלל הבקשות - הוגשו ברגע האחרון ממש, בחודש דצמבר 2018, והטיפול בהן טרם הושלם. עוד על-פי הנתונים, רוב הבקשות הוגשו במסלול "הגילוי האנונימי": 519 מתוך 872 מהבקשות.

הסכום הגבוה ביותר שנחשף במסגרת בקשת גילוי מרצון שהוגשה ב-2018 היה כ-104 מיליון שקל, וסכום המס שנגבה מאותו בעל הון עמד על 17 מיליון שקל; הסכום הנמוך ביותר שבגינו הוגשה בקשת גילוי מרצון בשנת 2018 היה 19,000 שקל, והבקשה לגילוי מרצון נדחתה.

חלף חודש בלבד מאז שהסתיימה סופית תקופת נוהל גילוי מרצון האנונימי - וכעת הגיע שלב הסיכומים. מה אפיין את בעלי ההון החבוי שדיווחו השנה? (בעיקר הבנה שזה המאני-טיים והפחד להיתפס בחכה הפלילית), כמה כסף דווח במסגרת ההליך, וכמה מס נכנס לקופת המדינה?

הנוהל האנונימי נכנס לתוקפו ב-1 לינואר 2018 למשך שנה בלבד! זאת, לאחר שהמדינה החליטה לתת עוד תקופת חסד קצרה לאחרוני המעלימים שלא דיווחו על הונם במסגרת נוהל גילוי מרצון האנונימי הקודם, שחל בין השנים 2014 עד 2016.

הנוהל המלא, הכולל מסלול גילוי רגיל ומסלול מקוצר, יחול עד סוף 2019. אולם המסלול הפופולרי מבין המסלולים היה תמיד "המסלול האנונימי", המאפשר הגשת בקשת גילוי בלי לחשוף את שם בעל ההון, לפני שידוע אם הוא אכן עומד בתנאי המדינה להיכלל ב"גילוי מרצון".

מי היו אותם בעלי הון שחיכו לנוהל האחרון, ולרגע האחרון ממש, כדי לדווח על הכספים שהסתירו במחשכים? הסיפורים שהצטברו ב"גלובס" יכולים להפוך לעלילות של מותחנים כלכליים מרתקים.

כך הגיע אל "גלובס", בין היתר, סיפורה של גננת בגן ילדים במרכז הארץ, שקיבלה לפני מספר שנים בשורה ממשפחתה בדרום אמריקה: "בן משפחתך המנוח X הוריש לך X מיליוני דולרים". ההודעה לא הייתה חלק מהעוקץ הניגרי או הדרום-אמריקאי. הגננת באמת זכתה בירושת-עתק מבן משפחה מנוח בדרום אמריקה. הירושה הזאת שכבה בחשבון בנק זר כמה שנים, ולא דווחה לרשויות בישראל; והגננת המיליונרית החדשה גם לא השתמשה בכסף, והמשיכה לחיות את חייה ברמת מחיה המותאמת למשכורת של גננת.

כך עד השנה שעברה. אשתקד היא ניצלה את ההזדמנות האחרונה ממש שנתנה לה רשות המסים, לדווח עד סוף 2018 באופן אנונימי על ההון שלה במסגרת הליך גילוי מרצון. ואכן, באמצעות עו"ד ליאור נוימן, מנהל תחום המסים במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ, הכניסה הגברת את כל ההון הזה לרשת המדווחת בישראל.

במקרה נוסף שהגיע אל שולחנו של עו"ד נוימן, אמרה לו הלקוחה, כי היא רוצה לדווח על כמה מיליונים שהיו ברשותה וברשות בעלה, אך בעלה התנגד לדווח עליהם עד כה. אז מה שינה את דעתו? לא כלום. בני הזוג פשוט התגרשו בשנה שעברה, וכך נפתחה הדרך עבור האישה להכשיר את חלקה בהון רגע לפני סיום נוהל גילוי מרצון האנונימי.

גם אל עו"ד איתי ברכה, ראש משרד המס ברכה ושות', הגיעו בשנה שעברה לא מעט בעלי הון חבוי, שנזכרו כי ההזדמנות לגלות את הונם לרשות המסים באופן אנונימי עומדת להיסגר סופית. בין הלקוחות הללו היה גם מעצב-פנים שדיווח בארץ על רווח של כ-120 אלף שקל בשנה, ועל משכורת של 20 אלף שקל בחודש; אך במסגרת מסלול גילוי מרצון אנונימי, חשף כ-5 מיליון דולר ששוכבים בנחת בחשבון בחו"ל. התברר, שרוב הפעילות המקצועית שלו מתבצעת מחוץ לישראל - ואינה מדווחת.

במקרה אחר אשתקד, ליווה עו"ד ברכה בהליכי הגילוי מרצון, מורה שהיה בבעלותה חשבון זר ובו כמה מיליוני דולרים, שקיבלה בירושה מהוריה, בלי שהיא ידעה מה מקור הכספים. הבנק פנה אליה לפני מספר שנים, והודיע לה שיש חשבון על שמה, ושהיא למעשה עשירה, אך המורה לא ידעה מה לעשות עם זה - עד שהכשירה את הכספים השנה מול רשות המסים.

במקרה נוסף הגיעו אל עו"ד ברכה בני משפחה שאמם נפטרה לאחרונה. לאחר פטירתה, הם גילו גילויים מפתיעים: אם המשפחה, שהוכרזה כפושטת רגל לפני כ-15 שנה, החזיקה חשבון בנק בשווייץ שנצברו בו 7 מיליון דולר. בני המשפחה לא ידעו מה מקור הכספים, אך ביקשו לדווח עליהם, לשלם את המס הנדרש, אם נדרש, ולהתחיל ליהנות מהכסף.

לדברי עו"ד ליאור נוימן, רוב הלקוחות חיכו ממש לרגע האחרון כדי לגלות את הונם. "בדצמבר היה במשרד מרוץ סביב השעון, להגיש בקשות של לקוחות שהתלבטו או פנו ברגע האחרון, ונפל להם האסימון שזו ההזדמנות האחרונה להגיש את הבקשות במסגרת הגילוי האנונימי".

במענה לשאלה - איפה היו כל האנשים האלה בשנים 2014 עד 2016 - שנתיים שבהן יכלו ליהנות מהנוהל, שלא היה ברור אם יחודש, מסביר נוימן כי "רבים ממגישי הבקשות בשנה שעברה היו אנשים ש'ישבו על הגדר', כי היו להם הסברים שהם חשבו שהם מספיק טובים לכאורה. הם חשבו שאם יתפסו אותם, אז התירוצים שלהם יעבדו והם לא יהיו חשופים פלילית.

"אבל אחרי שרשות המסים הבהירה, שיש 'אפס סלחנות', ושתיכף הנוהל האנונימי נגמר סופית, אז הם שבו והתייעצו והתלבטו - וברגע האחרון שינו את דעתם. נתקלנו גם באנשים שהיו להם מחלוקות בתוך המשפחה אם להגיש גילוי מרצון או לא, כשאח אחד רצה והשני לא, או בני זוג שהיו חלוקים בדעתם, או שותפים - שברגע האחרון הבינו שאין להם ברירה".

הדבר הנוסף שהבינו חלק מהמגלים מרצון היה העובדה שהמידע שלהם והכספים שלהם חשופים היום יותר מתמיד, ולא משנה איפה הם שמורים. לאחר שמכוח הסכם ה-FATCA, החלה רשות המסים בארץ להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.

אשתקד אושרה גם החלפת מידע עם עשרות מדינות באירופה, במסגרת הסכם ה-CRS הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.

לדברי עו"ד נוימן, "יש עכשיו הבנה שלישראל יהיה מידע רב מכל מיני מקורות. חלק מהבנקים הקטנים השווייצריים גם התחילו ללחוץ על לקוחותיהם, כאשר בעבר עיקר הלחצים היו מהבנקים הגדולים שם. בבנקים הקטנים בשווייץ עוד נשארו קצת חשבונות לא מוצהרים. הגדולים דורשים אישור מעו"ד שמתמחה במסים, שהכסף מדווח או שהבנקים לא משאירים אותו בחשבון אצלם, אבל אצל הקטנים הנוהל הזה לא היה קיים".

ולא רק שווייץ הייתה על המפה. לדברי עו"ד איתי ברכה, "תקופת הגילוי מרצון האחרונה התאפיינה ביותר ויותר תיקי גילוי הקשורים דווקא לחשבונות ולנכסים שאינם מצויים בשווייץ. בתקופה האחרונה ראינו דווקא חשבונות ונכסים המצויים בגרמניה, בבריטניה ובארה"ב. גם עולים חדשים, המצויים למעלה מ-10 שנים בישראל ניצלו את ההליך האחרון, והחלו מדווחים לרשות המסים".

עוד מוסיף ברכה, כי "הנוהל האחרון עורר ישראלים רבים להתחיל ולתור אחר חשבונות אבודים של משפחתם בחו"ל. אנו נתקלנו במקרים רבים של ישראלים אשר שמעו בעבר מהוריהם אשר נפטרו, או מקרובים שלהם, על חשבונות שאותם ניהלו מחוץ לישראל, ודווקא הנוהל והאפשרות לגילוי, הם שעוררו אותם להתחיל ולחפש חשבונות אבודים. במסגרת תיקים רבים שבהם טיפלנו בשנים האחרונות, הגענו כבר לחשבונות ביתרה כוללת של יותר מ-80 מיליון דולר, שעליהם דיווחנו במסגרת הנוהל האחרון".

באשר לדחיית הדיווח עד לרגע האחרון, אומר ברכה, כי "בחודש האחרון לתום הנוהל התקבלו במשרדנו עשרות פניות לגילוי מרצון, של ישראלים אשר נזכרו ברגע האחרון להחליט ולדווח. דיווח גם על חשבונות בסכומים קטנים של כמה מאות-אלפי דולרים ועד חשבונות של מיליוני דולרים. כך זה תמיד בסוף".

מאפיין נוסף של המגלים מרצון האחרונים הוא המורכבות של התיקים שלהם, התחכום של המעלימים, והטכנולוגיה החדשה שהשפיעה על הכנסותיהם. לדברי מומחה המס, עו"ד אורי גולדמן, "משרדנו עשה בשנה שעברה גילויים מרצון בסדרי גודל של עשרות-מיליוני שקלים, כאשר הגילויים התאפיינו במורכבות גדולה יותר מאשר גילויי העבר. נראה, על פניו, כי הלקוחות 'המתוחכמים' יותר חיכו לראות את תוצאות הליך הגילוי מרצון הקודם, בטרם הם ייכנסו לתהליך".

עו"ד גולדמן מוסיף - כי "כך למשל, 'אנשי המטבעות הקריפטוגרפיים', נכנסו לתהליך, בגילויים של מיליונים רבים מאוד, רק כאשר הם הבינו כי מדובר כנראה בהזדמנות האחרונה (האנונימית), ונוכחו לדעת כי התחילו להצליב לגביהם ידיעות ולעלות עליהם".

לדבריו, "אמנם קשה מאוד היה לעלות על המרות בין סוגי מטבעות קריפטוגרפיים בינם לבין עצמם (במיוחד מטבעות חסויים כגון מונרו וזיקאש), אך לעתים חלק מקניות המטבעות מתבצעות דרך גופים מדווחים, ואלה התחילו למסור למדינות מידע (למשל, צ'יינג'ים חוקיים של מטבעות מסוג זה). ללקוחות מסוג זה היה קשה מאוד להתחיל בהליך 'גילוי מרצון', ובעולם הווירטואלי הזה ישנם גילויים של מיליוני שקלים וירטואליים".

עם זאת, לדברי גולדמן, "גם הליך הגילוי לא פותר את הבעיה של העברת הכספים בחזרה ל'פיאט' (כסף רגיל), אך הוא בהחלט מקל עליו".

כל המומחים מזכירים ומסבירים כי נוהל הגילוי מרצון שתוקפו מסתיים היום הוא הנוהל האנונימי; אך עדיין עד סוף השנה הזו ניתן לדווח במסלולי 'גילוי מרצון' אחרים. מעבר לכך, אומר עו"ד ברכה, "נוהל גילוי מרצון כשמו כן הוא - הוא רק נוהל, וגם לפניו ניתן היה להכשיר כספים אשר טרם הוצהרו לרשויות המס. וכך גם היום, לאחר סיום הנוהל, ניתן עדיין להכשיר כספים שטרם הוצהרו ואף בצורה בטוחה וחוקית".

המספרים שנחשפים במסגרת הסיכומים של נוהל גילוי מרצון האנונימי לשנת 2018, לא מתקרבים לחגיגת הכספים שנרשמה בתום נוהל גילוי מרצון הקודם, שחל בין שנת 2014 ל-2016. הנוהל הקודם נחשב להצלחה מסחררת בתחום הגבייה והרחבת רשת המדווחים לרשות המסים. במסגרת הנוהל הקודם, שהסתיים ב-31 בדצמבר 2016, נחשפו כ-30 מיליארד שקל, בכ-7,600 בקשות לגילוי מרצון, מהן 4,684 במסלול האנונימי, 1,481 במסלול המקוצר ו-1,450 במסלול הרגיל; גביית המס בעקבותיו עמדה על כ-2 מיליארד שקל.

במשך שנה לאחר פקיעת הנוהל הקודם, לא ניתנה למעלימי ההכנסות האפשרות להצהיר על הונם ללא חשש מהדין הפלילי. עם זאת, מנהל רשות המסים הצהיר פעם אחר פעם בחודשים האחרונים, כי הרשות פועלת לחידוש הנוהל - וכך היה. בדצמבר 2017 נכנס לתוקפו הנוהל החדש שתחולתו נקבעה למשך שנתיים, עד סוף 2019, למעט המסלול האנונימי שנקבע כי יחול לשנה בלבד - עד ה-31 בדצמבר 2018.

הוראות הנוהל האחרון זהות להוראות הנוהל הקודם וכוללות מסלולים מקוצר ואנונימי. במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של נוהל גילוי מרצון הקודם והאחרון שפורסם. המסלול המקוצר שפורסם נועד לדיווח על "העלמות קטנות", שבהם ההון שלא דווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת (המס) הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן בתנאי שיעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום. לפי הנוהל, מי שבקשתו תאושר יידרש לשלם את מלוא המס על הכנסותיו הלא מדווחות, אך מנגד הרשות מתחייבת, שלא יינקטו הליכים פליליים נגד אותם נישומים.

חרף הצלחתו של הנוהל הקודם, ברשות ובאוצר העריכו שישנו הון שחור רב של ישראלים ברחבי העולם, בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, והנוהל החדש כוון אליהם. עם זאת, גם ברשות המסים וגם בשוק העריכו כי במסגרת השנה בה יהיה בתוקף הנוהל האנונימי, לא ייחשפו סכומים של עשרות מיליארדים, כפי שנרשמו בנוהל הקודם. הנתונים שנחשפים היום, מלמדים שאף רחוק מכך.

ההון שנחשף ב-2018 עומד על עשירית מההון שנחשף בתקופת הנוהל הקודם (3 מיליארד לעומת 30 מיליארד), וזה לא נובע רק בגלל שמדובר בתקופה של שנה לעומת שנתיים. רוב "הכסף הגדול" נחשף בגל הראשון של הנוהל. רוב המעלימים שרצו להכשיר את כספם עשו זאת.

גם היום ההערכות הן כי עדיין קיימים מיליונים רבים של דולרים ואירו של ישראלים, עשרות אפילו, לא מדווחים ברחבי העולם, שעליהם הרשות תנסה לשים יד במסגרת חילופי המידע שלה עם מדינות אירופה וארה"ב.