פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמה שווה העסק שלך? זה פחות פשוט ממה שנדמה לך

      לכאורה שאלת שווי העסק היא שאלה חשבונית שיש עליה תשובה אבסולוטית. בפועל מדובר בחישוב המבוסס על הערכות ואינטרסים שונים של המבקשים את ההערכה. איך עושים זאת?

      רואת חשבון (ShutterStock)
      רואת חשבון (צילום: shutterstock)

      העסק שלך עבורך הוא בוודאי עולם ומלואו, אך האם אתה יודע כמה הוא שווה באמת? הערכה אובייקטיבית של שוויו עשויה להידרש במצבים רבים - בהכנסת שותף חדש לעסק, בשילוב משקיע, במכירתו או כאשר זה נקלע לקשיים. אלא שמטבע הדברים, במקרים לא מעטים קיימים אינטרסים מנוגדים ביחס לשווי העסק המוערך: צד אחד מעוניין להראות שווי גבוה, ואילו מטרת הצד השני להראות שווי נמוך ככל שניתן. כיצד אם כך ניתן להעריך באופן ריאלי שווי של עסק ומה הן הטכניקות הרווחות לכך?

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      זה היזם שלכבודו מבקשת המדינה לשנות את החוק להשקעות הון
      עו"ד שמעל ירד למחתרת - אך יזכה למשפט חוזר
      בעלי הדירות במרינת הרצליה לא יתגוררו בהן יותר מ-3 חודשים בשנה

      ראשית, מה היא הערכת שווי?

      הערכת שווי היא תוצאה של מכלול פעולות אשר שננקטות על מנת להגיע לשווי ההוגן של הפעילות או ההון העצמי של הגוף נשוא ההערכה. העסק המוערך יכול להיות חברה, שותפות, פעילות עסקית או אפילו תוחלת הכנסה של ספורטאי או אומן. הערכת שווי הכרחית גם במקרה של רכישת מניות הציבור והפיכת חברה מציבורית לפרטית, מיזוגים ורכישות. כך גם בעת חילוקי דעות או דיונים משפטיים בין בעלי מניות או שותפים, כחלק מהליך "איזון משאבים" בגירושין, בעת מחלוקות עם רשויות המס, כחלק מדרישות עמידה בתקני החשבונאות ועוד.

      הרי חשבון זה מדע מדויק, כיצד אם כך ניתן להעריך שווי באופן שונה?

      חשבונאות אינה מדע מדויק והיא מבוססת, בין היתר, גם על שימוש באומדנים ותחזיות. כנ"ל לגבי הערכת שווי. המטרה היא לנסות ולהגיע לשווי ההוגן של הגוף המוערך, בנקודת זמן ספציפית. הערכת השווי (ובפרט בכל הקשור לעסקים המתכננים להמשיך בפעילות גם בעתיד, מה שמקובל לכנות "הנחת העסק החי") היא פועל יוצא של תחזיות ההנהלה, סיכויי התממשות של פרויקטים, רמת הסיכון המשויכת לפעילות, אופן מימון הפעילות ועוד. יש לא מעט גורמים אותם צריך לשקלל בעת ביצוע הערכת שווי. ככל שבסיס הנתונים בהם עושים מעריכי השווי שימוש שונה - כך יהיו פערים. מעריך צריך לעשות שימוש בנתונים האובייקטיביים, הטובים ביותר, אותם ניתן לייחס לגוף המוערך. הגורם החשוב ביותר בביצוע ההערכה. הוא הבנת הפעילות העסקית ושימוש במידע איכותי - מידע חשבונאי ותפעולי אשר מסופק על ידי הנהלת הגוף המוערך, כשהוא נכון ומעודכן. כך למשל, אם נדרשת הערכת שווי למחצית 2019, הרי ברור כי לשם ביצועה נחוצים דוחות כספיים לשנת 2018 בתוספת נתוני הנהלת חשבונות מעודכנים לתאריך הערכת השווי. ככל שהנתונים הכספיים "רחוקים" מתאריך הערכת השווי, כך קשה להבטיח הערכת שווי איכותית.

      אם כך, מדובר על תחום שנתון למניפולציות רבות באופן שההערכה אינה משקפת בהכרח את שוויו הריאלי של העסק?

      מעריך שווי טוב יודע לזהות ו"לנטרל" נתונים מגמתיים. לדוגמא: נניח שיש חברה שמחזור המכירות שלה בכל אחת מ-5 השנים האחרונות עמד על 2 מיליון שקל. צריך להיות משהו חריג מאוד ולא שגרתי שיוכל לתמוך בתחזית מכירות עתידית של, נניח, 10 מיליון שקל בשנה - לא שזה בלתי אפשרי (בעיקר בכל הקשור לסטרט-אפ) אבל צריך להיות הסבר משכנע על מנת שמעריך שווי יקבל תחזית כזו. כמובן שזה פועל גם בכיוון השני: צריך להיות הסבר משכנע לצפי לירידה חדה בהכנסות עתידיות, דווקא בתקופה בה נדרשת הערכת שווי.

      דוגמא נוספת קשורה לתחזית שיעורי ריווחיות: נניח שאנו עוסקים בחברה בה שיעור הרווח הגולמי הממוצע ב-3 השנים האחרונות עמד על 40%. תחזית הנהלה בנוגע לרווח גולמי עתידי של (לדוגמא) 70% (או, לחילופין, 20%) תהייה מוזרה ותדרוש הסבר מעמיק. שוב - לא שזה בלתי אפשרי, אבל הערכות חריגות דווקא בזמן הערכת שווי דורשות תשומת לב מיוחדת.

      מה הן השיטות הרווחות לביצוע הערכת שווי?

      הערכות שווי יכולות להיעשות במספר שיטות, כאשר השיטה הנבחרת היא פועל יוצא של אופי הפעילות של הגוף המוערך, ותק הפעילות, שלב ההתפתחות העסקית, פרק הזמן והמשאבים העומדים לרשותנו בביצוע הערכת השווי ועוד. פעמים רבות נעשה שימוש בשיטת "מכפיל" בשל היותה אינטואיטיבית וקלה להסבר: מדובר בטכניקה לפיה לוקחים נתון מסוים הקשור לפעילות הגוף לו עושים הערכת שווי (רווח תפעולי, רווח נקי, מחזור מכירות, תזרים מזומנים או כל נתון אחר) ומכפילים אותו ב"מכפיל" הרלוונטי המקובל בשוק ביחס לחברות שתחום פעילותן דומה, אשר שוויין ידוע, בין אם מפני שמדובר בנתונים בנוגע לחברות ציבוריות ובין אם מדובר בנתונים שפורסמו בנוגע לעסקאות בחברות פרטיות.

      במקרה כזה, נלקחים בחשבון נתונים רלוונטיים לצורך עריכת השוואה בין החברה שאת שוויה רוצים להעריך ובין החברות הדומות שאת שוויין יודעים על מנת לבצע את ההתאמות הדרושות (תחום הפעילות, מאפיינים תפעוליים, מידת הסחירות ונתונים פיננסיים).

      כיצד מחשבים על פי שיטת מכפיל הרווח?

      ה"מכפיל" נקבע על בסיס תוצאות ושווי של מדגם חברות בתחומי עיסוק דומים (בד"כ חברות ציבוריות לגביהן הנתונים זמינים). וכך למשל, אם יש חברה שהרווח התפעולי שלה הוא 5, ומכפיל הרווח התפעולי השכיח בשוק הוא 4, עולה כי השווי התפעולי של חברה זו הוא 20. אומנם, מדובר על שיטה קלה לחישוב אך בד"כ היא באה כתוספת לשיטת הערכת שווי נוספות.

      האם קיימת שיטה שנתפסת כמדויקת יותר?

      בתי משפט בישראל קבעו כי, ככל שניתן ובמקרים שאפשר, יש לעשות שימוש בטכניקת ה-DCF - שיטת היוון תזרימי המזומנים התפעוליים _(Discounted Cash Flow). באופן כללי, שיטה זו עושה היוון של תזרים המזומנים התפעולי העתידי של הגוף המוערך, תוך שימוש ב"הנחת העסק החי" (הנחה הידועה כ-Going Concern). ערך ההון העצמי של כל עסק נקבע כשוויו התפעולי תוך הפחתה / תוספת של התחייבויות פיננסיות (נטו) / נכסים פיננסיים (נטו) ועוד רכוש נוסף. כך לדוגמא, מעריך השווי מצא כי הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים העתידיים, דהיינו: השווי התפעולי של העסק הוא 1,000. לצורך הדוגמא נניח כי לחברה התחייבויות כספיות נטו בסך 400 ואין לה רכוש נוסף. במקרה פשוט זה שווי ההון העצמי של החברה יעמוד על 600, המורכב משווי תפעולי בסך 1,000 פחות התחייבויות פיננסיות נטו בגובה 400.

      לסיכום, ככל שהערכת השווי מבוססת על נתונים אמינים ונכונים, נעשתה במתודולוגיה הנכונה תוך שימוש בפרמטרים מקובלים - כך קטנה ההסתברות לחילוקי הדעות. מאידך - הערכות שווי "אגרסיביות" (לחיוב או לשלילה) שאינן עומדות בקנה אחד עם היסטוריית הפעילות של הגוף המוערך או מנוגדת לתנאי השוק עלולה ליצור מקום למחלוקות.

      הכותב עוסק בהערכות שווי ובחוות דעת חשבונאיות / כלכליות לבתי משפט ממשרד נעם פרדס ושות' רואי חשבון