פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מברק ועד דנינו: מה מחפשים בכירי מערכת הביטחון בחברות הקנאביס

      כבר ברור שחברות הקנאביס מחפשות דמויות מהוגנות, עם עבר ביטחוני וקשרים מועילים, שיהיו הפנים שלהן בעולם. אבל האם אלה רק פרזנטורים שמספקים לגיטימציה או שותפים אמיתיים לדרך? ומה קורה לחברות שלא הצטיידו ביו"ר נוצץ?

      אהוד ברק (גלובס , צילום: איל יצהר)
      אהוד ברק (צילום: איר יצהר)

      ניסים ברכה, בעל השליטה (יחד עם גיא עטיה וניר סוסינסקי) בחברת טוגדר העוסקת בגידול קנאביס, בכלל התגלגל לתחום מעולם הנדל"ן המניב. לא מזמן הוא השלים אקזיט יפה במתחם גלובוס סנטר באשקלון, שהוא היה אחד מהיזמים שלו. המתחם נמכר לחברת סאמיט תמורת 150 מיליון שקל.
      שותפיו של ברכה בטוגדר קיבלו רישיונות לגידול קנאביס, חיפשו שותף שלישי שירכז את הצד הניהולי־פיננסי, והגיעו לברכה. הוא עצמו, לדבריו, השתכנע מחשיבותו של הקנאביס לאנושות לאחר שפגש אימהות לילדים על הספקטרום שהקנאביס עזר להם. מאז הספיק להיחשף לעוד שלל מצבים שבהם הקנאביס סייע.

      המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו מצא את עצמו בחוות קנאביס של טוגדר בעת שהיה יו"ר חברת הביטוח מגדל והגיע לסייר במקום עם בכירים אחרים בחברה. ברכה התרשם עמוקות מדנינו, וכשהשותפים חיפשו יושב ראש לחברה, דנינו היה אחד מאלה שקיבלו פנייה, ובסופו של דבר גם נבחר לתפקיד. בשבוע שעבר דיווחה טוגדר על המינוי. "חיפשתי יו"ר עם יושרה, בעל שיעור קומה", מסביר ברכה, "אנשים כמוהו מביאים גם ניסיון ניהולי וכלכלי. אני מדבר עם דנינו כל יום והוא נותן לי הרבה רעיונות. ההסתכלות שלו היא ממעוף הציפור".

      היו מועמדים נוספים?

      "היו שרים לשעבר שאמרו לי שהם יהיו סוג של פרזנטורים, יו"רים לא פעילים בלי לרשום שעות".
      והרגשת שדנינו יותר מתאים.

      "רציתי יו"ר פעיל, וגם הרגשתי שהוא יותר מתאים בנושא הניהולי ובנושא הפיתוח של השווקים הבינלאומיים. עשינו איתו שיחת היכרות, הוא עשה את הבדיקות שלו, ובסופו של דבר, אני מאוד שמח שהתברר שזה האדם הנכון. אני כבר רואה איך זה עזר לנו, אני רואה את כמות הטלפונים שהוא קיבל מאז שמונה ליו"ר כדי לעשות כל מיני חיבורים לטוגדר. ישר הרגשתי שזו הבחירה הנכונה. פשוט הרגשתי שהוא מתאים".

      לא היה נכון יותר למנות יו"ר שבא מעולם הקנאביס, או לפחות מעולם הפארמה?

      "אין הרבה כאלה בישראל. בארה"ב ובקנדה יש יותר. אנחנו מצרפים עכשיו אנשים מתחום הפארמה, אבל ראש החברה לא חייב להיות מהתחום, אלא מישהו שיש לו הכישורים לנהל".

      יכול להיות שבחרתם דווקא במישהו שהיה מפכ"ל כי יש עדיין סוג של חוסר לגיטימציה לחברות קנאביס? זה סוג של הפוך על הפוך.

      "יש עדיין סטיגמה, אבל אני בטוח שהיא תישבר. אני אלוף העולם בלשבור סטיגמות. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו פוגש קרוב משפחה שהקנאביס עזר לו והסיפורים האלה מפוררים את החומה בתפיסה של האנשים. הקנאביס יהיה כמו אנטיביוטיקה".

      דנינו עצמו שותף להתלהבות של ברכה: "יש כאן פוטנציאל מטורף ברמה עולמית. זו חברה שרכשה חברה גרמנית שיש לה רישיונות יבוא, שותף בפורטוגל ושותף באוסטרליה. לשם יש משקל בפני עצמו, אך העיקר זה לקבוע אסטרטגיה, להביא שווקים בינלאומיים". הוא מספר גם על חוויה אישית שחיברה אותו לתחום: "לפני שנכנסתי לחברה, אני אישית עשיתי בדיקות, ונחשפתי למקרה של קרוב משפחה חולה סרטן, שנותר לו רק זמן מועט לחיות, והקנאביס גרם אצלו לנסיגה של המחלה אחרי טיפולים ספורים בלבד. זה בעצם מה שגרם לי להיענות לפנייה של טוגדר". תהיה אשר תהא תרומתו המהותית של דנינו לטוגדר, את התרומה המיידית הוא כבר סיפק: בעקבות צירופו לחברה, קפץ שוויה בבורסה בעשרות אחוזים.

      ברכה ממש לא המציא את הטריק של צירוף אושיה לחברת קנאביס. גם עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר, ואהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, צורפו באחרונה כשחקני חיזוק לחברות בתחום: נחושתן לקנאשור, וברק לאינטרקיור. כמו במקרה של דנינו וטוגדר, גם שוויין של קנאשור ואינטרקיור קפץ משמעותית הודות לצירופם. במקרה של אינטרקיור וברק מדובר בקפיצה של מאות אחוזים.

      גורמים בחברות יאמרו שהצירוף נובע בעיקר מיכולותיהם המעולות של האישים המדוברים. גם זה, ללא ספק, אך כנראה שהטריגר הראשוני להבאתם הוא השם שלהם. בסופו של דבר, איך שלא נסתכל על זה, קנאביס עדיין נתפס בקרב חלק מהציבור הרחב כמשהו שמקושר עם התחום האפור, שלא לומר שחור.

      "יש סטיגמה", מודה עו"ד עדי רוזנפלד, ראש דסק קנאביס במשרד הרצוג, פוקס, נאמן. "מבחינה תודעתית, יש אנשים שעדיין לא מזהים את הקנאביס כפעילות עסקית לגיטימית. גם במשרד שלנו לקח זמן עד שהתקבלה ההבנה שמדובר בתחום עם פוטנציאל התפתחות משמעותי ביותר".

      "בחלק מהעסקאות שמנסות להתגבש", מסבירה רוזנפלד את הדינמיקה של התהוות חברות קנאביס, "באים גם אנשים מהשטח, המגדלים, שחוברים לאנשי העסקים הקלאסיים וחלקם אף מנסים להיכנס לשוק ההון. לחלוטין יש סטיגמה וייקח זמן לסלק אותה, אבל כל העולם צועד לשם. חברות רוצות לחבור לאנשי העסקים הקלאסיים על מנת לקבל לגיטימציה. זה צובע את התחום בצבע אחר.

      "מי שלומד את התחום מבין את הפוטנציאל האדיר, מבין שהסטיגמה היא מוטעית ומבין שבין האדמה לתרופה יש עולם שלם של מוצרים ושוק בלתי מוגבל. חזרתי עכשיו מכנס בלונדון בתחום, היו רגולטורים שביטלו את ההשתתפות שלהם ברגע האחרון ונזרקו שם סברות שזה בשל חוסר לגיטימיות וסטיגמה. דיברו שם על כך שיש מקום עדיין לחנך את הציבור, ועל כך שייתכן שזה יארך עוד זמן. כולם רואים שחברות הפארמה הגדולות, וגם המוסדיים, יושבים עדיין על הגדר. מאוד מסקרן לדעת מתי ולאן הם ייכנסו, זו רק שאלה של זמן".

      ביצועי מניות הקנאביס (גלובס)
      ביצועי מניות הקנאביס

      כרטיס הכניסה לדאבוס

      את הדברים מחזקת עו"ד חגית וינשטוק, שמלווה את רוב תעשיית הקנאביס בישראל ומייצגת גם חברות זרות. "כדי להיות בבורסה", היא אומרת, "חברות הקנאביס צריכות להציג לקהל איזו לגיטימציה, להראות שלא מדובר בסמים. יש לי עכשיו שתי חברות שאנחנו הולכים לצאת איתן להנפקה והן יצטרכו מישהו שייתן להן לגיטימציה. יש לי הרבה חברות בגרמניה, וכשהן מסתכלות על חברות ישראליות, הן מאוד אוהבות לראות שיש בהן אנשים שבאים מהממסד. זה מגביר את האמון. מדברים על חוזים גדולים מאוד ולפני שנכנסים להשקעה, בודקים את ההון האנושי בחברה שבה משקיעים. כשרואים שיש בה מרקם של אנשי עסקים, אנשי ממסד וחברי כנסת לשעבר, זה מביא לרמת אמון אחרת".

      "קנאביס עדיין נתפס כמשהו לא לגאלי", מוסיף טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן, "ואני מניח שהחברות רוצות לצרף את אותם 'סלבס' כסוג של תעודת הכשר. זה חלק ממהלכים נוספים, כמו שכירת שירותים של משרד יח"צ, או עריכת כנסים. די מדהים לראות שבהתחלה, בכנסים האלה, יכולת לראות רק את האנשים העוסקים בתחום, והיום את כבר רואה שם אנשים מתחום הפארמה המסורתית. זה קצת כמו במסיבה טובה: אם ה'מקובלים' - כמו ברק ודנינו - מגיעים, אז כולם כבר רוצים להיות שם".

      אלוף במיל' עידו נחושתן השתחרר מצה"ל לפני שבע שנים ומאז היה מעורב בכמה חברות הייטק וסייבר. באחרונה, כאמור, גויס לשמש יו"ר קנאשור, ולדברי גורמים מקורבים לחברה - שבעלי השליטה בה, ניר פלס ושמעון בר־קמה, היו בעלי חברת המזון סולבר - בדיוק מהסיבות האלה. "עידו הוא אדם עם ניסיון ניהולי מדהים", אומרים אותם גורמים, "יש לו הבנה של אסטרטגיה וירידה לפרטים, ויש לו ידע טכנולוגי מרשים. יש לו חשיבה טכנולוגית, הוא עשה פרויקטים לחברות סייבר ויש לו מערכת קשרים ענפה. אדם כמו עידו, שהוא מרושת, אלוף במילואים, שלא דבק בו רבב, מייצר יתרון, הן מבחינה טכנולוגית והן בהיכרויות האישיות".

      נבחנו גם גורמים אחרים מלבד נחושתן?

      "נבחנו אנשים משוק ההון, אבל קנאשור היא חברה של אנשי עסקים בתחום התעשייה הכבדה, יש להם ידע עסקי והם ניהלו חברות 'נסדא"קיות'. הם פחות חיפשו מישהו עם חשיבה של פיננסייר, שחושב מרבעון לרבעון, ויותר מישהו שיראה לטווח ארוך. לעידו יש תואר ראשון במתמטיקה, הוא עשה סייבר, ולא הכול נגמר בטכנולוגיה ואיך בונים את זה. בכל זאת, בהחלט היה צורך באדם שמבין מערכות גדולות בטכנולוגיה, והעובדה שעידו היה מפקד חיל האוויר, עוזרת".

      אינטרקיור הייתה אולי הראשונה להבין שצירופו של אדם בפרופיל גבוה כמו ברק יכולה לקדם אותה משמעותית. ואכן, מאז צורף ברק בספטמבר, נסקה מניית החברה ביותר מ־500%. בראיון שנתן באחרונה לכלכליסט, ברק מחה על התדמית כאילו הוא "בר רפאלי של הקנאביס", אך אין ספק שמבחינה תדמיתית, תרומתו מכרעת. גורמים מקורבים לאינטרקיור מספרים ששם חוככים ידיים בהנאה מהליהוק: מאז צורף, הספיק ברק להשתתף כנציג אינטרקיור בפאנל על קנאביס בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ובכנס הבריאות של ג'יי.פי מורגן בסן פרנסיסקו. ברק אף אמר שיש סיכוי לא רע שהצטרפותו לחברה שכנעה את אדם נוימן, מייסד Wework, להשקיע באינטרקיור כ־5 מיליון דולר.

      מקורבים לאינטרקיור מסבירים שבחברה "היו צריכים אנשים שיכולים לשים אותה במקומות הנכונים ולפרוץ את הדרך", וברק נמצא כמי שהכי מתאים למשימה. "אהוד בבסיס שלו הוא איש מדע. יש לו תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בהנדסה, אבל יותר מכול הוא מבין מצוין את העולם. הוא איש ניהול מדהים, ונוצר איזה קליק בחיבור בין ברק לבין קנדוק (החברה שנרכשה על-ידי אינטרקיור, המחזיקה חוות לגידול קנאביס), כך שהוא מאמין בתחום, והוא משתלב בצורך בפריצה גלובלית", הם אומרים. "עוד לפני המינוי, הוא קרא את כל התקינה של הקנאביס. הוא בין האנשים היחידים שקראו את 800 עמודי הרגולציה וגם את 'הספר הירוק' (המדריך הרשמי לטיפול בקנאביס רפואי). הוא יסודי, הוא מכיר את הקנאביס הן מהצד המדעי והן מהצד התרפויטי.

      "מלבד כל מה שציינתי, ברק הוא דמות ידועה ואמינה בוול סטריט. הוא ידוע בקרב בתי השקעות ובקרב המוסדיים. אינטרקיור היא החברה היחידה שהוזמנה לכנס של ג'יי.פי מורגן, וזה מן הסתם בזכותו, כנ"ל בדאבוס. עצם זה שהזמינו אותו נותן משקל למדע הישראלי ובטח לקנדוק. החברה לא צריכה אותו בשביל לגיטימציה. זו חברה שמטפלת באנשים באופן רציף - היא סיפקה עד היום חצי מיליון מרשמי קנאביס תחת רגולציה מלאה של משרד הבריאות. היא בעלת רישיון קבוע ונמצאת בכל שרשרת הקנאביס, החל מגידול ועד פארמה. היא משכה השקעות לפי שווי של 37% מעל מחיר השוק, וכרגע היעד המרכזי שלה זה הנאסד"ק".

      "כשמסתכלים על תחום הקנאביס", נותן רוטמן מבט ממעוף הציפור, "יש שלושה סוגי חברות: יש את החברות שמגדלות קנאביס, יש את המייצאות, ויש את אלה שקרובות לפיתוח תרופות, כמו פנאקסיה (שבאחרונה פורסם כי צביקה בארינבוים השקיע בה). מבין שלושת הסוגים, החברות שמגדלות קנאביס זקוקות הרבה יותר לחיזוק התדמיתי".

      מעבר לתרומה המיידית של העלייה במניה, הצירוף של הסלבס האלה עוזר גם דה פאקטו?

      "אין ספק שזה עוזר. אם ברק מדבר בדאבוס על הקנאביס, ובחברה אחרת מישהו פחות מוכר מדבר, למי יקשיבו יותר המשקיעים הבינלאומיים? זה נותן קרדביליות בינלאומית. אותם אנשים מכובדים פותחים את הדלתות, הם מכירים הרבה אנשים, הם השער של החברות, והם מייצרים את התדמית הנקייה, בטח לחברות שעוסקות בגידול קנאביס".

      מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      יוחנן דנינו (צילום: ראובן קסטרו)

      לא כולם צריכים "דוגמגישה"

      ואם כבר הזכרנו את פנאקסיה, היא באמת אחת החברות שלא העמידו בראשן שם מוכר. "החברות האחרות", מסביר מקורב לפנאקסיה, "משתמשות בשמות האלה לכמה מטרות: אחת - יש באמת עדיין סוג של הסתכלות בעין עקומה על הקנאביס, למרות שברור שזו תעשייה שתצמח, והמחשבה היא שצירוף של אנשים כאלה, שבאו מההארד-קור של הלגיטימיות, יעזור לשנות את ההסתכלות.

      "סיבה שנייה היא יותר עסקית. עולם הקנאביס הוא מאוד הייפי. לחברות יש בעיה: המוצר שלהן הוא כמעט קומודיטי, ולכן הן צריכות בידול. ברגע שהן מצרפות אליהן שם, זה נותן להן את הבידול. עכשיו למשל, כולם מייחסים את אינטרקיור ל'חברה של אהוד ברק'. זה מה שמבדל אותה מהאחרות. הרי הן כולן מגדלות תוצרת חקלאית שבגדול, היא זהה אחת לשנייה, כך שזה הופך להיות קומודיטי. לעומת זאת, חברות שיש להן אסטרטגיה ברורה, לא צריכות בידול. פנאקסיה היא חברת תרופות, ובניגוד לשאר התעשייה של המגדלים, היא מוכרת ב־40 מדינות. במקרה, לפני 10 שנים, פנאקסיה החליטה שהיא רוצה גם קנאביס. החברות האחרות הן מגדלות קנאביס. כשהן מחפשות שיתופי פעולה יש להן בעיה, כי המוצר שלהן הוא אותו דבר כמו של האחרים. לעומת זאת, אין בישראל עוד אחת כמו פנאקסיה ולכן היא לא צריכה שם מפוצץ".

      אותם הדברים, פחות או יותר, אפשר גם לשמוע מפיו של אנליסט בתחום. "בסופו של דבר", הוא אומר, "יש כאן הרבה חברות שהשווי שלהן התנפח ואין להן תשתית של עשייה, או שאם יש, היא מינורית. מרבית העסקים שאין להם נכס ממשי ביד, חייבים משהו נוצץ".

      גם מנחם כהן, בעל השליטה בחברת הקנאביס מדיוי הנסחרת בבורסה הישראלית, ויתר על הלוקסוס של צירוף שם מפוצץ לחברה שלו: "לפני שחברות הקנאביס צירפו סלבס", הוא מסביר את הרציונל של החברות האחרות, "כל דבר שהן אמרו נתקל בהרמת גבה כי אנשים לא מבינים את היכולת של הקנאביס בקנה המידה האופטימלי שלו. ככל שנכנסו יותר ויותר אנשים ידועים לתחום, הציבור קיבל באמון ובהבנה את האמירות. אין ספק שזה משפר את הלגיטימציה. אם אהוד ברק אומר, 'אני אגדל 10 טונות קנאביס', יאמינו. בעוד שאם אני אומר את זה, ירימו גבה. אבל היום זה כבר התקבע, ואין ממש צורך בעוד ידוענים כדי לקבל אמינות".

      במילים אחרות: הם עשו את העבודה לכולם.

      "כן, הם סללו את הדרך. לפעמים יש משמעות לפתיחת דלתות, אבל זה לטווח קצר. לטווח הארוך, אם יהיה לך מוצר טוב, יפתחו לך את הדלת גם אם לא התהדרת בשם".

      אבל כדי שיהיה לך מוצר טוב, אתה צריך כסף, ואיך תשיג כסף? אם ישקיעו בך. ואיך ישקיעו בך? אם תשים "שם" בראש החברה.

      "אני מודה שגם אני לפעמים פוזל למחשבה הזו, אבל כרגע למדיוי יש מספיק כסף לתוכניות שלה במקדוניה ובישראל ואין לנו צורך בפרזנטור".

      מי שצופה בכל מה שקורה מעט בבדיחות הוא ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל BOL פארמה (יחד עם חגי הילמן, לשעבר יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס), המגדלת ומייצרת מוצרי קנאביס רפואי. "חברות 'אמיתיות' לא צריכות פנים נוצצות. אנחנו לא נשים אף פעם 'דוגמגישה' כמו 'ברק רפאלי' בחזית", הוא אומר בציניות. "יש תפיסה נאיבית של יזמים בתחום הקנאביס שרק צריך לגדל הקנאביס, והמוצר יימכר מעצמו, אבל בפועל, הרישום של המוצרים מסובך מאוד. רק תהליך הרישום עצמו עשוי לקחת שנה בכל מדינת יעד".

      אתה מרגיש שיש לקנאביס עדיין בעיה של היעדר לגיטימיות?

      "עצם העובדה שאותם סלבס שניצבים בראשי החברות הם אנשים רבי זכויות שעשו המון, עמדו בראש חברות וארגונים גדולים, מעיד כאלף עדים על כך שהתחום הפך ללגיטימי. הטריק של להעמיד דוגמגישה בחברה הוא טריק ידוע, ונכון לגבי כל תעשייה, ולכן לבוא ולקשור את זה לכך שאין לכאורה לגיטימיות לענף - זה לא נכון".

      יש שינוי תודעתי?

      "תודעתית יש מהפך. בכל תחום יש אבולוציה, ובאבולוציה הזו, מי שמקבלים את הלגיטימציה הם המתנסים הראשונים. כשמובילי הדעה - רופאים, אנשי אקדמיה ומנהלים בכירים בתעשייה, במגזר הציבורי ובפוליטיקה - סומכים ידיהם על התעשייה, באותו רגע היא חצתה את הרוביקון. אמר לי בחור שהוא בעלים של חברת ענק בארה"ב: 'איך אני יודע שהתעשייה הזו תצליח? ראיתי את התורים לקנאביס רפואי - בקור של ניו יורק התורים ארוכים יותר מהתורים לדגם חדש של אייפון בשיא ההצלחה של אפל'".

      כך הכול התחיל | רקע

      בראשית העשור היו כאן שמונה מגדלי קנביס. מספר המטופלים הסתכם ב-1,000 עד 2,000 אנשים. חגי הילמן, לשעבר יו”ר שולחן מגדלי הקנביס והיום מנכ”ל BOL, נזכר כי בוקר אחד “קיבלנו כל אחד מעטפה עבה שעליה כתוב RFI. לא הבנתי מה זה, מתברר שזה

      Request For Information, שקיבלנו מחברת שראל (חברה פרטית העוסקת ברכש ציוד ותרופות לבתי חולים), ובבקשה היא רצתה פרטים על הגידולים. זה נראה לי מוזר, זה כמו שפפסי תשלח לקוקה-קולה בקשות למידע על אופן הייצור שלה”.

      זה היה השלב שבו החליטו המגדלים להתאגד ולהיאבק. לפי הילמן, המגדלים “לא חשבו שזה נכון שחברה פרטית תהיה הרגולטור שלנו ותשלוט במכסות שלנו”. בשלב הזה החל הילמן לנהל מאבק משפטי נגד שראל, ועל הדרך, גם במשרד הבריאות, “שהיה לו נוח ששראל מטפלת בנושא ומורידה את זה מעליו”. במהלך ניהול המאבק צברו הילמן ואנשיו הרבה שעות כנסת והילמן אף ספג העלבות ממי שהייתה שרת הבריאות באותה עת, יעל גרמן, שהתנגדה לנושא וראתה במגדלי הקנביס עבריינים.

      במקביל, עו”ד חגית ויינשטוק הגישה בשם חקלאים עתירה לבית המשפט בדרישה לפתוח את שוק גידול הקנביס, שעד אז, לטענתם, נשלט בידי מונופול של שמונה מגדלים.

      בעקבות המהלכים הללו, החלו במשרד הבריאות בכתיבת רגולציה מקיפה לתחום הקנביס. שיאו של המאבק, בהחלטת הממשלה לאחרונה להתיר יצוא קנביס. הילמן, בינתיים, פרש מתפקידו. "ככל שהרפורמה החדשה התקדמה", הוא אומר, "היה לי פחות תמריץ להישאר בתוך השולחן הזה (שולחן מגדלי הקנביס). הבנתי שזה רץ קדימה, וגם כך ממילא ספגתי את כל האש”.

      במה שונה המצב היום, אחרי הרפורמה, לעומת המצב בתחילת העשור?

      “השוק נפתח בצורה מלאה ויש הזדמנות של ממש לכל אחד לעסוק בתחום. את יכולה היום להגיש בקשה לעסוק בקנביס, ואם את עומדת בדרישות, תוכלי לעסוק בתחום על נגזרותיו: אם בתחום העזרים (עזרי עישון), תוכנות, גידול; אם בתחום הפנאי; קנביס רפואי, או ייצור תרופות. כבר בתחילת הדרך חשבתי שיש כאן ענף מדהים שיכולה להתפתח ממנו תעשייה של ממש, וככל שהדרך רצה קדימה, ושיא השיאים בהצעת החוק שעברה, מרגש לראות שזה קורה לבסוף”.