באוצר חושדים: מאוחדת הסתירה גירעון של מאות מיליוני שקלים

קופת חולים מאוחדת, הקופה השלישית בגודלה בישראל, סיימה את 2018 בגירעון עצום של 440 מיליון שקל - הגדול ביותר שידעה מעודה. כך נודע ל"גלובס". מאוחדת דיווחה על הגירעון בתחילת השנה והוא היכה בתדהמה את אנשי משרדי האוצר והבריאות. מדובר בחריגה של 160 מיליון שקל מיעד הגירעון שסוכם עם האוצר. החריגה לשלוש שנים (2019-2017), תהיה של כחצי מיליארד שקל.

גם מנכ"לית קופת חולים מאוחדת מאז פברואר, סיגל רגב רוזנברג, מספרת שגילתה על הגירעון רק כאשר נכנסה לתפקיד. את 2017 סיימה מאוחדת דווקא בגירעון נמוך - למעשה, הנמוך ביותר מבין ארבע קופות החולים - 67 מיליון שקל בלבד.

גילוי הגירעון מעורר תרעומת במשרדי האוצר והבריאות, בעיקר נוכח העובדה שרק חודש קודם לכן, בדצמבר, חתמו במאוחדת - בהובלת המנכ"ל דאז, זאב וורמברנד - על הסכמים מול האוצר ("הסכמי ייצוב") לקבלת תמיכות לכיסוי גירעונות. מדובר בתמיכות בגובה 540 מיליון שקל לשלוש שנים, 2017-2019, תוך התחייבות לכך שהקופה תהיה מאוזנת תקציבית; כלומר - עומדת בהסכמים. על ההסכם חתם גם דירקטוריון הקופה, שבראשו עומד אייל גבאי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהל רשות החברות הממשלתיות.

האוצר דרש ממאוחדת לחתום על הסכמי הייצוב, כתנאי לקבלת ההיתר לרכישת 40% מרשת בתי החולים הפרטית נ.א.ר.א - רכישה שנחתמה סופית בפברואר השנה. כעת חושדים באוצר, שמאוחדת דיווחה על עמידה בהסכמים, למרות שידעה על הגירעון האסטרונומי, כדי לקבל את ההיתר לרכישת נ.א.ר.א. "ככל שהדבר אכן נכון, נראה שמדובר בעבירות פליליות ונפעל למיצוי הדין עם כלל המעורבים: המנכ"ל (וורמברנד), ההנהלה והדירקטוריון", אמר גורם בממשלה בתגובה לדברים. הגורם הוסיף, כי במקרה שהדברים נעשו בידיעה, הרי שייתכן שמדובר ברישום כוזב במסמכי תאגיד.

גם המשמעות התקציבית חמורה: בלי החייאה כספית מיידית למאוחדת, היא לא תוכל לשלם לספקים (בתי חולים) החל מהקיץ. מאוחדת זקוקה ל-300 מיליון שקל בטווח המיידי, כדי שתוכל להמשיך ולתפקד. גם הגירעון ב-2019 - וכן בשנים שלאחר מכן - צפוי להיות בסדר הגודל של 2018: 440-550 מיליון שקל. משמעות הדברים היא הזרמה של עוד מאות מיליוני שקלים למאוחדת, מעבר למה שהיה צפוי עבור השנים הקרובות. מדובר בסוגיה לא פשוטה, בהתחשב בגירעון העמוק בתקציב המדינה.

למאוחדת, המבטחת כמיליון ומאתיים אלף אנשים ותקציבה השנתי 6.5 מיליארד שקל, גם עבר של אי-סדרים. דוח מבקר המדינה מ-2010 האשים את הנהלת הקופה במעשי שחיתות חמורים, בין היתר ניצול כספי הקופה לצורך סידור הטבות למקורבים. שנתיים לאחר פרסום הדוח פוטר המנכ"ל שהובא במקומו של המנכ"ל הקודם (שמואל מועלם), פרופ' אשר אלחיאני, שוב בשל טענות לאי-סדרים.

מה קרה במאוחדת בשנים האחרונות שהוליד את הגירעון העצום? רגב רוזנברג הייתה סמנכ"לית הכספים של הקופה עד יוני, ובמשך חמש שנים. אחר כך עזבה לקופת חולים כללית לכמה חודשים, ושבה למאוחדת כמנכ"לית בתחילת השנה. לכל אורך שנותיה כסמנכ"לית כספים לצד וורמברנד כמנכ"ל, מאוחדת עמדה תמיד בהסכמי הייצוב, והגירעון שלה לא עלה על 200 מיליון שקל.

ב-2018 הגירעון החל לתפוח, בשל כמה סיבות עיקריות: חתימה על הסכם קיבוצי מול העובדים (100 מיליון שקל בשנה); מערכות טכנולוגיות חדשות שהוטמעו (40 מיליון שקל בשנה); והסטת פעילות ל-נ.א.ר.א ב-60 מיליון שקל לצורך קיצור תורים לניתוחים, כשבמקביל לא צומצם הרכש בשאר בתי החולים. הוצאות חריגות נוספות נובעות בשל רכש מבית החולים אסותא-אשדוד (הקופות לא קונות בו בהנחות) והוצאות גבוהות על טיפולים המוצעים דרך הביטוח המשלים. העובדה שוורמברנד היה בשנתו האחרונה כמנכ"ל, יחד עם חילופי סמנכ"לי הכספים - את רגב רוזנברג החליף רועי בן משה, שבאחרונה הוחלף על-ידי עופר מרגלית, לשעבר סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר - תרמו, כך נראה, גם להתרופפות הניהולית.

"אף אחד לא מקנא בי בימים האלה", אומרת רגב רוזנברג בתגובה לגילוי הגירעון במאוחדת, שהוסתר גם ממנה. "(כשנכנסתי לתפקיד) הייתי בשוק. כעסתי. אני לא מכירה מספרים כאלה. כבר ברבעון הראשון של 2018 ראינו שמתחילה מגמה של גירעון. נדרשה תוכנית התייעלות די מיידית. ההנהלה חשבה שתוכל להשתלט על הגירעון, וזה לא קרה. זה לא גירעון של שנה אחת. עכשיו הוא יילך אתי עוד שנים קדימה".

ומה אומר וורמברנד בעניין? איך יכול להיות שטען לאיזון תקציבי בדצמבר, ובינואר כבר דיווח לאוצר על גירעון עתק? לדבריו, הוא וסמנכ"ל הכספים רועי בן משה חשבו שהגירעון ב-2018 לא יחרוג מ-360 מיליון שקל - ועם זה יוכלו להסתדר. הסיבה לכך, לטענתו, היא שההסכם מכסה 180 מיליון שקל בשנה, ויחד עם יתרה של 100 מיליון מ-2017 ועוד כ-80 מיליון שקל שיגיעו, למשל, ממכירת נכסים - יצליחו, אף אם בדוחק, לעמוד בהסכם.

"בפועל, הגירעון היה גבוה בעוד 80 מיליון שקל ממה שחשבנו", אומר וורמברנד. "הפער הזה התגלה רק כאשר סגרו את הדוחות. מרגע שהגירעון החריג התגלה, הוא דווח מיידית לאוצר. מעולם לא חתמתי על הסכם שידעתי ברגע החתימה שלא אוכל לעמוד בו".

בראיון ל"גלובס" מנובמבר, לקראת סיום הקדנציה שלו, הצהיר וורמברנד ש"מנכ"ל קופת חולים שלא עמד בהסכם הייצוב - צריך לסיים את תפקידו... אני מאמין בהסכמי ייצוב ובהתחייבות לעמוד בהם". גם כעת הוא טוען שהוא עומד מאחורי האמירות האלה. "אני מאמין בהסכמי ייצוב, הם דבר נכון", הוא אומר ל"גלובס". "לכן האוצר צריך להיכנס למו"מ מול מאוחדת, לתקן את הסכם הייצוב ל-2019, ולחתום על הסכמים חדשים שמביאים בחשבון את הסטייה שנוצרה".


ממשרד האוצר נמסר: "קופת חולים מאוחדת חתמה על הסכמי ייצוב לפני פחות מחצי שנה, הקובעים את תמיכת המדינה בקופה תוך התחייבות הקופה לעמוד ביעדי התייעלות ועמידה בגירעון. נכון ליום זה לא הועברה למשרד האוצר הודעה ממאוחדת על כוונה לא לכבד את ההסכם שנחתם. ככל שהקופה לא תעמוד בהסכם שעליו חתמה - יופעלו עליה, בין היתר, הסנקציות המנויות בהסכם".

2010:

מבקר המדינה מצא שהקופה, אז בניהולו של שמואל מועלם, העניקה לעובדיה ולבכיריה הטבות כספיות ניכרות וחריגות, ודיווחה עליהן באופן חלקי בלבד לממונה על השכר. משרד המבקר הגדיר את הדוח "אחד החמורים של מבקר המדינה מאז ומעולם". מועלם התפטר בעקבות הדברים.

2013:

משרד הבריאות פיטר את מנכ"ל הקופה, פרופ' אשר אלחיאני, על רקע טענות נגדו מצד דירקטוריון מאוחדת למינויי בכירים מאחורי גבו, מינויי מקורבים ואי-סדרים נוספים - טענות שאלחיאני הכחיש.

2018:

משרדי האוצר והבריאות חושדים שמנכ"ל מאוחדת היוצא, זאב וורמברנד, דיווח בדצמבר במסגרת "הסכמי ייצוב" על יכולתו לעמוד בהסכם, על אף שידע שגירעון הקופה לא יאפשר זאת. וורמברנד מכחיש שידע. הגירעון שעימו סיימה את השנה: 440 מיליון שקל, פי 6.5 לעומת הגירעון ב-2017.