פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המצאתם משהו חדש בעבודה? ודאו למי באמת שייך הפיתוח

      בעולם העבודה המודרני בה לרעיונות חדשים יש פוטנציאל להניב רווחי עתק, חשוב, הן לעובד והן למעסיק, לדעת למי יש זכויות על אמצאות של העובדים. מהן זכויותיכם?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      רעיונות (צילום: shutterstock)

      עולם העבודה המודרני מציב בפנינו סוגיות ואתגרים חדשים. פיתוח תרופה המתבצע על ידי מדען במעבדות הפיתוח של חברת תרופות או אוניברסיטה יכול לטמון בחובו רווחי עתק. קוד שפותח במשרדי סטארטאפ עשוי להיות הדבר הבא שכולם ידברו עליו, מנגנון או תוכנה שהומצאו על ידי מחלקת מו"פ בחברה, וישווקו לכל הגורמים בענף מסוים. אבל למי שייך הפיתוח? האם לעובד שפיתח, או למעסיק שנתן לו את ההזדמנות והתנאים? התשובה לשאלה הזו עשויה להיות שווה הרבה מאד כסף - הן למעסיקים והן לעובדים, ובמקרים מסוימים אף להשפיע על המשך קיומם של העסק או החברה.

      פיתוח, חידוש, ואפילו רעיון של עובד במהלך עבודתו מכונה "אמצאה" (ולא המצאה), בין אם היא "פטנטבילית" (עומדת בתנאים לרישום כפטנט) ובין אם לא. אמצאה יכולה להיות בכל תחום, החל מהתחומים המתבקשים בענפי ההיי-טק, המדע, הפיתוח והיזמות, וכלה בפיתוח מערכי שיעור (שכן, מערך שיעור הוא יצירה ספרותית על פי חוק זכויות יוצרים), ואפילו אופן סידור מידע והצגתו במערכות פנימיות של העסק, לצורך ייעול תהליכי עבודה, למשל.

      ברירת המחדל היא שאמצאה של עובד במהלך ועקב עבודתו היא קניינו של המעסיק, אלא אם המעסיק ויתר עליה. הוויתור יכול להיות אקטיבי, אך הוא גם יכול להיות מוסק ממכלול נסיבות, בשילוב עם חריגה ממסגרת הזמנים שקבועה בדין למתן תגובה להודעת עובד בדבר האמצאה.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      המאבק על בזק: גד זאבי מאיים לתבוע את קרן סרצ'לייט
      מנועי הצמיחה מדשדשים; מה עובר על אינטל?
      לייצר חשמל בחצר: תחנות הכוח השכונתיות עומדות לחזור לחיינו

      כמובן שתמיד עדיף להיערך מראש, וכבר במהלך המו"מ על חוזה ההעסקה להסדיר את הסוגייה. חישבו פעמיים מהי מסגרת ההתקשרות הנכונה עבור היחסים ביניכם: התקשרות במסגרת יחסי עבודה או במסגרת מסחרית רלוונטית חלופית? אמנם, קיומם של יחסי עבודה נבחן בפן המהותי, אך אין ספק שיש לברירת המחדל של הדין השפעה על קבלת ההחלטות של הצדדים להתקשרות בעניין זה.

      נקודה נוספת היא היכולת להוכיח את הקשר של האמצאה לתקופת העבודה ולמסגרת יחסי העבודה (או היעדר קשר כזה). האם האמצאה פותחה בתחום העיסוק של העובד? האם נעשה שימוש במתקני המעסיק? יצוין שבנסיבות מסוימות, גם אמצאה שפותחה בשעות הפנאי של העובד תיחשב לזכות המעסיק.

      שימו לב - הבעלות באמצאה אינה חזות הכל

      זכויות הקניין הרוחני כוללות אשכול של זכויות כלכליות (למשל למכור, להשכיר, לשכפל, להשתמש, לבצע בפומבי, לערוך יצירה נגזרת ועוד) ואשכול של זכויות מוסריות (ולמשל "זכות האבהות" והזכות לקרדיט על היצירה). כך, שגם במקרים בהם המעסיק הוא בעלים מלא של האמצאה, הוא עדיין יחוב כלפי עובדו בחובות שונות (למשל מתן קרדיט, שהפרה שלה עשויה לגרור סנקציה בהיקף של עד 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק).

      במקרים אחרים, יש לעובד אפשרות לפנות לוועדה מיוחדת לענייני פיצויים ותמלוגים של משרד המשפטים, ולדרוש פיצוי כספי בגין האמצאה שבבעלות המעסיק. בשירות המדינה קיימת ועדת המצאות שבסמכותה להחליט אם להעניק פרס לעובד שהמציא את האמצאה, וכן לקבוע את הזכויות שלו בה.

      במקרים נוספים, עשויה להיות מוכרת בעלות משותפת של העובד ושל המעסיק, באופן שמגביל את השימוש באמצאה, בפיתוחה ובמיצוי הפוטנציאל המדעי, או המסחרי הטמון בה. על מנת להגיע לתוצאה רצויה, יש להסדיר באופן מפורש את נושא התגמולים בהסכם מול העובד.

      מעסיקים ועובדים כאחד - כדאי ורצוי להבין מראש את מערך הזכויות באמצאה, ולהיערך לכך מבחינה חוזית, ראייתית, ומשפטית. היו מקרים שהעדר היערכות מראש, הביאה להתנהלות משפטית רחבת היקף, ואף לגניזה של האמצאה.

      הכותבת היא עו"ד ושותפה במשרד עורכות דין ארנה לין ושות', העוסק בדיני עבודה