יוצאים לעצמאות: מהן זכויות העובדים ביום החג הלאומי?

השבוע יחולו יום הזיכרון ויום העצמאות ולעיתים קיים בלבול בנוגע לזכויות המגיעות לעובדים במקום העבודה בימים אלה. הכנו מדריך קצר המאגד את זכויות העובדים הרלוונטיות.

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
מה עובר על קסטרו: "התחילו לפטר אנשים בצורה מטורפת"
איטורו וביטס אוף גולד מרחיבות את פעילות הקריפטו באירופה
כך אתם עומדים לשלם על הניהול המוזר של המו"מ הקואליציוני

יום הזיכרון אינו נחשב ליום חג, ובמהלכו מתקיימת העבודה במשק. הואיל והיום חל בערב יום העצמאות, הוא נחשב לערב חג. ערב יום הזיכרון הוא יום עבודה רגיל.

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו לא יעלה יום העבודה על 7 שעות, וכל שעת עבודה מעבר לכך תיחשב כשעה נוספת. במקומות שבהם מועסקים בשבוע עבודה בן 5 ימים לפי צו ההרחבה להנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, יהיה יום העבודה בערב החג בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. כמו כן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים מסדירים את שעות העבודה בערב החג, ובמקומות רבים קיים נוהג בעניין. יצוין כי חל איסור על קיום עינוגים ציבוריים ביום הזיכרון, ויש מעסיקים המוציאים את העובדים לחופשה ביום זה.

בהתאם לחוק, קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, וכן קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפעולת איבה, רשאים להיעדר מעבודתם ביום הזיכרון, ויראו אותם כאילו עבדו ביום זה. הגדרת קרוב משפחה לעניין זה כוללת הורים, הורי הורים, בן/ת-זוג, ילדים, אחים ואחיות. עובדים שהם קרובי משפחה כאמור זכאים לשכר מלא בגין יום היעדרות זה, והמעסיק אינו רשאי לנכות יום חופשה ממאזנם. עובדים שאינם קרובי משפחה כאמור לא זכאים לשכר בגין היעדרות, גם אם השתתפו בטקסי אזכרה לחללים. עם זאת, בחלק ממקומות העבודה קיימים הסדרים מיטיבים לעניין זה, ויש לבחון את הנושא ספציפית.

בנוסף, בהתאם לחוק חופשה שנתית זכאי עובד לקחת יום חופשה אחד מחופשתו השנתית במועד שיבחר ויום נוסף באחד מימי הבחירה המנויים בתוספת לחוק, ובלבד שהודיע למעסיק 30 ימים מראש. ביום הזיכרון ניתן לבחור לנצל חופשה כאמור. אם העובד כבר ניצל את ימי הבחירה במהלך השנה, או שלא ניתנה הודעה מראש כאמור, תהיה יציאתו לחופשה כפופה לאישור המעסיק.

יום העצמאות נקבע בחוק כחג המדינה, יום שבתון לכלל המגזרים. בהתאם לחוק, ראש הממשלה רשאי להורות הוראות בדבר קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות. ככל שלא מדובר בעבודה שלגביה הורה ראש הממשלה כאמור, המעסיק אינו יכול לכפות על עובד התייצבות לעבודה.

עובד חודשי שלא עבד יקבל את שכרו החודשי הרגיל. בהתאם לצו ההרחבה הרלוונטי לכלל המשק, עובד יומי או שעתי יהיה זכאי לדמי חג, בתנאי שצבר ותק של 3 חודשים במקום העבודה ולא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו, אלא בהסכמת המעסיק.

בגין עבודה בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון זכאי העובד לשכרו הרגיל. לגבי עבודה ביום העצמאות, הגם שאין בנמצא הוראת חוק הקובעת תגמול מיוחד, הרי לא סביר לתגמל את מי שעובד ביום העצמאות כפי שמתוגמל מי שאינו עובד בו.

בהתאם לעמדת משרד הכלכלה, שפורסמה במאי 2016, עובד הנאלץ לעבוד ביום העצמאות (המתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 בערב שלמחרת) ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם משרד ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף ליום חופשה חילופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון). עמדה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בהתייחס לעבודה בחגים מתוך כורח.

בהתייחס למקום עבודה שאין בו חובה לעבוד, עולה מפסיקות של ביה"ד האזורי לעבודה כי יש לשלם למי שעובד ביום העצמאות 150% משכרו, ואולם, נכון להיום לא קיימת הלכה מחייבת חד-משמעית. הואיל והעובד מתוגמל ביום זה מבלי לעבוד, ניתן להניח כי יידרש תגמול מיוחד כדי לקבל את הסכמתו לעבוד בו, וכדאי להסדיר מראש. במקומות עבודה רבים קיימות זכויות מכח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי, נוהג וכיו"ב, ויש לבחון בהתאם.

יש לציין כי מידע זה מבוסס על דיני העבודה החלים בכלל המשק בלבד. במקומות עבודה רבים חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי, נוהג וכיו"ב הקובעים הסדרים מיטיבים לעובדים.


האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.

הכותב הוא עו"ד במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן