לאחרונה נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי, חוק המזמן לחיינו מאגר מידע נוסף שיכיל את כל המידע הפיננסי אודותינו עבור חברות ובנקים נותני אשראי. השלכות המאגר הן מרחיקות לכת, ולא רק על היכולת שלנו לקבל הלוואה לצורך קניית דירת מגורים, רכב או כל נכס אחר, אלא גם על עתיד הפרטיות של כל אחד מאיתנו, כבר בשנים הקרובות.
תחילה, קצת על המהפכה שהתקיימה עם חוק נתוני האשראי: עד כניסתו של החוק החדש, המידע שהזין את נותני האשראי למיניהם התבסס על נתונים שליליים אודות לקוח המעוניין בלקיחת אשראי. מדובר בנתונים על כשלים מהותיים בהחזר אשראי כגון תיקי הוצאה לפועל, הליכים משפטיים הנובעים מחובות לבנקים או נותני אשראי אחרים, אי כיבוד צ'קים שנרשמו ועוד. לעומתם, נותני אשראי גדולים, כמו הבנקים, מחזיקים במאגרים פרטיים העומדים לרשותם בלבד. ככה שמלבד אותם נתונים שליליים מאגרי הבנקים מכילים נתונים חיובים הנוגעים למוסר תשלומים והחזר הלוואות תקין, כמו מידע על העובר ושב, עמידה בפירעון הלוואות מהעבר ותשלום הוראות קבע במועד שנקבע.
כך, לבנקים היה יתרון מובהק על שאר נותני האשראי מכיוון שהחזיקו במידע חיובי שלא היה חשוף לשאר נותני האשראי הקטנים יותר. כדי לשבור את היתרון של הבנקים ולפתוח את השוק לתחרות, הוקם מאגר נתוני האשראי החדש, שיהיה חשוף לכלל נותני האשראי ויכלול את כלל המידע הפיננסי, מה שצפוי להוזיל ריביות על אשראי עבור האזרח הקטן, ולאפשר לו לקבל אשראי בתנאים המיטביים האפשריים עבורו.
מצד שני, בעקבות הרחבת המידע הנאסף אודותינו, הפגיעה בפרטיות שלנו תהא גבוהה יותר באופן משמעותי מאשר הייתה כשפעל ההסדר הישן. כאשר המדינה באה להקים מאגרי מידע נוספים שיכילו מידע רפואי עלינו ועם המידע על פוליסות הביטוח שלנו, חשוב להבין כבר עכשיו איך האזרח הקטן יכול להתנהל ולהגן על עצמו אל מול המאגר הגדול. נתחיל עם מאגר נתוני האשראי.
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
עובדים בתחום האוכל? כנראה שתקבלו את השכר הנמוך במשק
הכי מוסדי שיש: כך הפך מורי ארקין לאימפריה פיננסית של איש אחד
אמזון תקיים היום פגישות עם מוכרים ישראלים במשרדיה בתל אביב
למה משמש מאגר נתוני אשראי?
המאגר, המנוהל על ידי בנק ישראל, משמש את לשכות האשראי, חברות שקיבלו רישיון להפקת דוח אשראי לכל אזרח במדינה, ונעשה לבקשת חברות נותנות אשראי שונות. הדוח הוא דוח פיננסי מפורט, הכולל מידע נרחב מהעבר וההווה בנוגע להתנהלותם הפיננסית של אנשים פרטיים. על בסיס אותו דוח, נקבע דירוג אשראי, שמשמעותו הוא ציון (מ-1 עד 100) שניתן על ידי לשכות האשראי, המבטא את היכולת העתידית שלהם להחזיר הלוואה. הדירוג למעשה מספק לבנקים ולגופים החוץ בנקאיים, פרספקטיבה בקשר לסיכוי שההלוואה שנתנו לא תפרע ובכך מעריכים את רמת הסיכון וגוזרים את הריביות והסכומים אותם מוכנים להלוות.
מי חשוף לאותו דוח אשראי המכיל נתונים פיננסים אישיים?
כאשר אדם המעוניין בהלוואה מגיע לאחת מהחברות המספקות אשראי, אותה חברה תבקש את אישורו לקבל דוח אשראי אודותיו, על-ידי הזמנתו מאחת מלשכות האשראי שהוסמכו לכך. ורק לאחר הסכמתו, נותן האשראי ייחשף למידע המצוי בבנק ישראל ובנוסף לדירוג האשראי של הלקוח אותו הכינה לשכת האשראי.
האם יכולה להיות לי גישה אל הנתונים שנאגרו אודותיי במאגר?
אדם שירצה לעיין בדוח האשראי האישי שלו יוכל להעביר בקשה פרטנית בעצמו ולא על-ידי חברות האשראי, ובכך להיחשף בכל רגע נתון ובהתאם לפרוצדורה שנקבעה בחוק החדש. חשוב לציין שלאף אחד אין השפעה על אופן עיבוד הנתונים על ידי בנק ישראל, דבר שיכול להשפיע מאוד על הדירוג שלנו, לטוב ולרע.
כיצד אוכל לעקוב אחר המידע הנאסף עליך במסגרת החוק החדש?
לקוח זכאי לקבל מכל בעל רישיון דוח אשראי על עצמו - "דוח אשראי עצמי", ואחת לשנה זכאי שהפעולה תהיה ללא עלות. יתר על כן, בכל הקשור לתיקון המידע שנאסף בדוח, מידע שלדעת הלקוח שגוי או אינו מדויק, רשאי הלקוח להגיש בקשה לתיקון המידע שנאסף עליו.
האם אני יכול למנוע מהבנק לאסוף עליי מידע?
איסוף נתוני אשראי למאגר בנק ישראל יתבצע באופן אוטומטי ללא קבלת אישור לכך. אך ההסדר הקבוע בחוק "מטשטש" את עוצמת הפגיעה בפרטיות בכך שנותן ללקוח את האפשרות לבקש באמצעות בקשה לבנק ישראל שלא ייאסף עליו מידע. מי שיפעל כך, כנראה שלא יוכל לקבל אשראי או שיקבל אשראי בתנאים בעייתיים. מן הצד השני, נותני האשראי יהיו חייבים לבקש אישור מהלקוח להזמין את הדוח, לכן מבחינה מעשית לקוחות, הלחוצים לקבל אשראי, לא יסרבו לבקשת נותני האשראי להיחשף לדוח האשראי המכיל את עברו הפיננסי של אותו לקוח.
כיצד עוד תיתכן חדירה לפרטיותי?
התפיסה בתחום הפרטיות היא כי בעצם יצירת מאגר מידע, ישנה פגיעה פוטנציאלית, זאת משלוש סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה, מאגרים חשופים לצווים של בית משפט שיכול להורות להעביר מידע מהמאגר, כאשר אי אפשר לחסום את האפשרות הזאת באופן הרמטי. שנית, מאגרים חשופים לשינויי חקיקה שיורו שלגורמי שילטון אחרים (כמו מס הכנסה, למשל) מותר לקבל מידע מהמאגר. לבסוף, ישנם גורמים שיש להם אפשרות לקבל מידע מהמאגר יעשו בו שימוש שלא בהתאם להרשאה, כאשר היכולת לפקח על כך קשה. כל האפשרויות מעלה מעלות יחד את החשש שתיפגע פרטיותם של אותם אנשים שמידע עליהם יעבור למאגר.
נשקפת סכנה גם אם המידע מצוי בידי המדינה?
באקלים הנוכחי, יצירה של מאגר מידע מעמידה בסיכון את המידע שנצטבר אליו, ויצירה של מאגר מידע בידי רשות שלטונית מעוררת תמיד את החשש מפני דליפת מידע. דליפה כזו יכולה לקרות בעיקר מתוך הארגון, כפי שקרה לפני מספר שנים, למשל, עם מאגר מרשם האוכלוסין שדלף לרשת על-ידי עובדי קבלן שניתנה להם גישה למאגר. לכן לא היה ראוי ליצור מלכתחילה מאגר כל-כך רגיש והיה צריך לחשוב על חלופות אחרות לייעול מתן האשראי בישראל. חומר למחשבה לנוכח כוונת המדינה להקים מאגרים נוספים.
הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות' המתמחה בטכנולוגיה, פרטיות וסייבר וייצג את לשכת עורכי הדין בהליך חקיקת חוק נתוני האשראי החדש