לעקל או להסתכן: מה עושה מעסיק כשהעובד שלו נקלע לחובות?

לעיתים קרובת מקבל מעסיק דרישה לעקל כספים משכר עובדיו לאור חובות שהם צברו, בין אם לבנק, או בשל סיבות רבות ומגוונות. מדובר על סיטואציה בעייתית מבחינת המעסיק בו הוא משמש כזרועה הארוכה של אגף הגביה ונקלע בעל כורחו לחוסר נעימות מול העובד. יחד עם זאת, אי ציות להוראות החוק עלולות לגרום למעסיק לנזק, לעיתים עד לכדי מצב בו הוא ייתבע לשלם את הסכומים שעובדיו חייבים. האם בכל מקרה המעסיק מחויב לציית להוראות? מה הדין בנוגע לעיקול כספי פיצויים? ומה הקשר למתכונת ההעסקה של העובד?

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
לפני חידוש השיחות עם טראמפ: סין רשמה נתוני סחר מפתיעים
חלוצי הקנאביס בישראל - לאקזיט של עשרות מיליונים
לקראת הנפקה ראשונית: גט הישראלית גייסה 200 מיליון דולר

חוק הגנת השכר קובע, כי במקרה בו הוטל עיקול על שכר עבודה של עובד בשכר חודשי, יש להשאיר בידי העובד סכום מסוים משכר עבודתו החודשי לאחר ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי הנקבע בהתאם למצבו המשפחתי ובהתאם לטור 3 בטבלה המפורטת בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה או 80% ממשכורתו, הנמוך מבניהם, כאשר את היתרה על המעסיק להעביר לתיק ההוצאה לפועל. מנגד, בתיק בו חוב העובד נובע מאי תשלום דמי מזונות, ניתן לעקל את מלוא השכר לצורך תשלום החוב.

במקרה כזה, הסכום הפטור מעיקול מהשכר ליום הוא החלק ה-25 מהסכום החודשי הפטור מעיקול, כלומר החישוב יהיה הסכום החודשי הפטור מעיקול מחולק ב-25. במקרה בו העובד מקבל שכר לפי שעות, רואים את סך השתכרותו ביום עבודה כשכר יומי וחישוב הסכום הפטור מעיקול יהיה כמו לעובד בשכר יומי.

כל עוד נמשכים יחסי עובד - מעביד, העובד לא זכאי לפיצויי פיטורים. ניתן לעקל כספי פיצויים רק כאשר העובד מסיים את עבודתו, בנסיבות שעל המעסיק לשלם לעובד את הפיצויים ובמקרה שכזה לא חלות ההגבלות שחלות על עיקול משכורת.

חוק הגנת השכר קובע כי הסכום הפטור מעיקול הוא גם הסכום שלא ניתן להעביר או לשעבד. ההיגיון הוא בכל מקרה בידי העובד יישאר סכום מינימלי למחייתו.

מעסיק שיבקש להתעלם מצווי העיקול, הן מחוסר ידיעה והן בשל רצון לעזור לעובדו, חשוף מעצם התנהגות זו לתביעה אזרחית מצד נושי החייב, עד כדי תשלום החוב במקום החייב. אי העברת הסכום הניתן לעיקול לידי ההוצאה לפועל והעברתו לעובד יוצרת חוב אישי של המעסיק כלפי החייב, בגובה הסכומים שאותם העביר לעובד במקום ללשכת ההוצאה לפועל. החייב רשאי להגיש בקשה לקרוא למעסיק לעדות ולחקרו על הסכומים הניתנים לעיקול כאשר המעסיק הופך למעשה לנתבע בתיק.

לצד זאת, יש לזכור כאמור כי החוק אוסר לעקל את מלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מינימלי מסוים שאותו אין לעקל, זאת במטרה לאפשר לחייב קיום שוטף בסיסי. לשון החוק קובעת כי יש לתת עדיפות לתשלום ניכויי החובה משכרו החודשי, לרבות מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי. הסכום המינימלי שנקבע לעובד ואינו ניתן לעיקול - בהתאם לגובה שכרו ולמצבו המשפחתי. ולדוגמא, כאשר מדובר על רווק יש להותיר שכר חודשי של 2,195 שקל (נטו), שאינו ניתן לעיקול. לבני זוג יש להותיר 3,292 שקל (נטו). וכאשר על הפרק עיקול לבני זוג עם ילד יש להותיר 3,818 שקל (נטו).

בהתאם לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, חל איסור לעקל סכומים שהופקדו לקופת גמל, וזאת כל עוד לא התגבשה זכותו של העובד לקבל את הקצבה החודשית. כך גם באשר לחיסכון שהופקד לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, המיועדים לתשלום קצבה חודשית עתידית. גם כספים ששולמו לצורך תשלום פיצויי פיטורין אינם נתנים עיקול כל עוד לא הגיע המועד לקבלת הקצבה.

הכותב הוא דוקטור והיועץ המשפטי של חברת עוקץ מערכות