מה בולם את כניסת הרכב החשמלי לשוק הישראלי?

איזה רכב תקנו בעוד שלוש שנים? סביר להניח שגם אז מכוניות עדיין לא יעופפו באוויר ולא ישמשו כמכונות זמן, אבל אם תבחרו לקנות רכב חשמלי, עד 2022 מחירו צפוי להיות דומה לזה של הרכבים הקונבנציונליים, שפועלים על דלקי מאובנים. כך לפחות חוזים מומחים מארגוןBloomberg New Energy Finance (BNEF) בדו"ח שפורסם לאחרונה.

המכונית החשמלית הופכת בשנים האחרונות לשחקנית יותר ויותר משמעותית בעולם הרכב, אך בינתיים ישראל משתרכת מאחור, ומספר הרכבים החשמליים בכבישי הארץ עדיין כמעט אפסי. במחקר חדש שיתפרסם בגיליון יוני של כתב העת הישראלי "אקולוגיה וסביבה", בחנו החוקרים את המחסומים שעומדים בפני התפתחות התחום בישראל, ומצאו שעל מנת שהצרכנים הישראלים יעדיפו את הרכב החשמלי רצוי שמקבלי ההחלטות לא יסתפקו בהורדת מחירו בלבד - אלא ישלבו יחדיו מספר צעדים כדי להתגבר על החששות השונים שקיימים בציבור בנושא.

לרכב החשמלי יתרונות רבים על פני הרכב הקונבנציונלי, ביניהם עלויות טעינה (לעומת תדלוק) ותחזוקה נמוכות יותר, תוחלת חיים ארוכה יותר, ניצול יעיל יותר של אנרגיה ונסיעה שקטה יותר. העובדה שהרכבים החשמליים מונעים על ידי סוללה חשמלית ולא על ידי דלקי מאובנים מזהמים, כמו בנזין או סולר, הופכת אותם במקרים רבים לידידותיים יותר לסביבה (בעיקר אם החשמל שבו נעשה שימוש מיוצר ממקורות מתחדשים).

להפחתת הנזק הסביבתי שנגרם מתחבורה יש חשיבות רבה: תחום זה אחראי נכון ל-2016 ל-23 אחוזים מפליטות גזי החממה במדינות ה-OECD אשר אחראים להאצת הקצב של שינוי האקלים העולמי. ליתרון הסביבתי של הרכבים החשמליים יש גם צד כלכלי: שיעור מס הקנייה על רכבים בישראל נקבע לפי דרגת זיהום האוויר שלו גורם הרכב, כך שרכבים חשמליים חייבים במס קנייה של עשרה אחוזים בלבד. עם זאת, פער זה משמעותי בעיקר ברכבים היקרים, וניכר פחות ברכבים קטנים ובינוניים.

כיום נוסעים על כביש בישראל כ-700 רכבים חשמליים בלבד (רובם נותרו מהפעילות של חברת Better Place שכבר נסגרה), אחוז זעיר מתוך כלל הרכבים הפרטיים, שמספרם בישראל עומד על קרוב לשלושה מיליון. במקומות אחרים בעולם הרכב החשמלי נפוץ הרבה יותר, גם אם עדיין משמעותית פחות מהרכב הקונבנציונלי (באירופה שני אחוזים מהרכבים הם חשמליים).

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
משה חוגג מנסה להוריד מגבו תביעה של 50 מיליון דולר
פאשניסטות, היכונו: החנות המקוונת של זארה הגיעה לישראל
טבע: בונוס המיליונים של קאר שולץ הולך ונעלם

על אף ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, קיימים כיום כמה חסמים שמונעים מהמכונית החשמלית להיכנס בצורה משמעותית יותר לשוק הרכב. אחד מהם הוא המחיר: עלויות הייצור הגבוהות של הרכב החשמלי גורמות לכך שפער המחירים בין רכב קונבנציונלי לחשמלי עלול להגיע גם לעשרות אחוזים.

חסם נוסף נובע מכך שנפח אגירת החשמל של סוללות הרכבים לא מספיק כיום לנסיעה של מעל 250 קילומטר ללא הטענה חוזרת. לחשש זה נוספת העובדה שמספר תחנות ההטענה שפרוסות בכבישים קטן יחסית. קשיים אלה מובילים ל"חרדת טווח" אצל הצרכנים: פחד שהסוללה תיגמר והרכב ייתקע באמצע הדרך.

מעבר לכך, העובדה שהרכבים החשמליים הם עדיין דבר חדש גורמת לחששות בקרב צרכנים: אנשים רבים נרתעים מהתנסות בטכנולוגיה לא מוכרת, או פוחדים שלא ימצאו קונה לרכב בעתיד.

במחקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' דורון לביא מהחוג לניהול במכללה האקדמית תל-חי, שותף ודירקטור בחברת הייעוץ הכלכלי-אסטרטגי קבוצת פארטו, ותומר מזרחי, מאסטרנט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ערכו החוקרים סקר צרכנים אינטרנטי. בשלב הראשון, המשתתפים התבקשו לדרג את חשיבותם של היתרונות והחסרונות השונים של הרכבים החשמליים בעיניהם.

לאחר מכן התבקשו המשתתפים לציין כמה הם יהיו מוכנים לשלם על רכב חשמלי, בכמה תרחישים אפשריים: המצב הנוכחי כיום; מצב שבו נפרשה רשת נוחה של תחנות טעינה; מצב שבו ניתנים תמריצים לשימוש ברכב החשמלי (כמו נסיעה חופשית בכבישי אגרה ובנתיבי תחבורה ציבורית); ומצב שבו גם נפרשו תחנות הטעינה הנוחות וגם ניתנים התמריצים.

החוקרים מצאו שהיתרונות המשמעותיים ביותר של הרכב החשמלי בעיני הישראלים הם אלה הכלכליים - עלות תדלוק נמוכה והנחה משמעותית במס. החסרונות שהפריעו יותר מכל לנשאלים היו הקשיים בהטענת הרכבים ועלות הרכישה הגבוהה. על פי המחקר, העובדה שהרכבים החשמליים ידידותיים יותר לסביבה והעובדה שהטכנולוגיה חדשה חשובים פחות לצרכן הישראלי.

באמצעות שימוש בכלים סטטיסטיים הסיקו החוקרים שהצעדים שיועילו יותר מכל להגברת השימוש ברכב החשמלי יהיו סבסוד מחיר הרכב ופרישת תחנות הטענה ציבוריות לרכבים. עם זאת, הם מצאו שהדרך הטובה ביותר לקדם את הנושא תהיה שילובם של פתרונות שונים. "אם רק נוריד את המחיר של המכוניות החשמליות, אבל לא נפתור את הבעיה של הטעינה ושל חוסר הידע בציבור לגבי היתרונות שיש לרכב החשמלי - זה לא יספיק", אומר לביא. "צריך לשלב כלי מדיניות שנוגעים לפן הכלכלי, לטעינה ולהסברה כדי שהציבור הרחב יכנס לתוך המהלך".

בעבר, הצעדים שביצעה המדינה על מנת לקדם את הנושא התרכזו בתחום הכלכלי, כשהעיקרי היה מתן ההטבה במס הקנייה על הרכבים (מיסוי ירוק). עם זאת, המצב מתחיל להשתנות כיום, בהתאם למסקנותיהם של החוקרים, וננקטות פעולות גם בתחומים נוספים. כך, משרד האנרגיה פרסם לאחרונה קולות קוראים לתמיכה כספית בהקמת מתקני טעינה לרכבים חשמליים.

כאמור, מחירו של הרכב החשמלי צפוי לרדת בעתיד הלא-רחוק גם אם המדינה לא תגדיל את סבסודו. ההערכה של BNEF שלפיה מחיר הרכב החשמלי והקונבנציונלי ישתוו בתוך שלוש שנים מסתמכת בעיקר על הירידה בעלות הסוללה. ב-2015, 57 אחוז מעלותה של מכונית אמריקאית חשמלית בגודל בינוני נבעה מעלותה של הסוללה. כיום הסוללה אחראית לכ-33 אחוז מעלות המכונית, ועל פי התחזיות, ב-2025 הנתון צפוי לעמוד על 20 אחוז בלבד. על פי הדו"ח של BNEF, גם עלותם של חלק מהרכיבים האחרים, כמו המנועים, עשויה לרדת ב-30-25 אחוז עד 2030.

בהתאם להתפתחות המהירה של טכנולוגיית הרכבים החשמליים, גם ההערכות של BNEF למועד שבו מחיר הרכב החשמלי והקונבנציונלי ישתוו הולכות והופכות אופטימיות יותר משנה לשנה: ב-2017 הם חזו שהרגע יגיע ב-2026, בדו"ח שפורסם ב-2018 שוער ש-2024 תהיה השנה שבה זה יקרה, וכעת נשואות כאמור עיני המומחים ל-2022. ירידה כזו במחיר צפויה להגדיל את הביקוש לרכבים חשמליים, ולא רק בעולם הרכב הפרטי: כיום מפותחים יותר ויותר סוגים של כלי רכב חשמליים, כמו מעבורות, מטוסים ואף ציוד הנדסי.

לדברי לביא, עד 2030 הרכב החשמלי ישתלט על השוק - ורוב הרכבים החדשים בעולם יהיו חשמליים. "העולם הולך לשם, השאלה היחידה היא האם ישראל רוצה להאיץ את העניין ולדחוף לכך שבעשר השנים הקרובות יכנסו רכבים חשמליים לישראל, או לחכות שכל העולם יהפוך להיות חשמלי ורק אז להיכנס למהלך באיחור", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"