פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בר: "בישראל נסגרים פחות סניפי בנקים מבעולם"

      בסקירת נתוני המערכת הבנקאית לשנת 2018 שפרסם, מתייחס הפיקוח על הבנקים לסוגיית צמצום כוח האדם של הבנקים, לסוגיית האשראי ולסיכונים העומדים בפני המערכת. המפקחת על הבנקים: "מערך הסייבר הלאומי יגן על הציבור בשעת צרה"

      חדווה בר (מערכת וואלה! NEWS , תמר מוצפי)
      חדווה בר (צילום: תמר מצפי)

      חשש ממתקפת סייבר עולמית, צמצום של 14% במספר העובדים, גידול בשימוש בשירותי הדיגיטל בבנקים, עלייה של 30% בהיקף הפעילות הבנקים ועלייה בשכר העובדים - אלה הנתונים העיקריים העולים מסקירה שערכה היום (שני) המפקחת על הבנקים חדווה בר במטה בנק ישראל בתל אביב. הנתונים מתייחסים לשנת 2018.

      בר התייחסה לקיטון במספר העובדים במערכת הבנקאית. בין השנים 2011 ו-2018 חלה ירידה של כ-14%במספר העובדים, זאת לצד גידול של 30% בהיקף הפעילות של הבנקים. עיקר הצמיחה נובעת מגידול בשירותי הדיגיטל: הלקוחות עוברים בקצב מהיר לדיגיטל ובנקאות ישירה, דבר שהביא בשנים האחרונות לסגירת סניפים.

      לשאלת וואלה! News, ענתה בר כי "אכן יש תופעה של סגירת סניפי בנקים. התופעה מאפיינת את כל מדינות העולם, אחוז הסניפים שנסגרו בישראל הוא 8% ואחוז הסגירות בעולם הרבה יותר גבוה". בר אמרה כי היא מעריכה שהתופעה הזאת תלך ותגדל. "ההעדפות של הציבור משתנות, הציבור היום לא רוצה לנסוע לסניף, לחפש חנייה ולעמוד בלו"ז של הבנק, הוא רוצה זמינות מלאה. הוא יכול לבדוק מה היתרה שלו בדיגיטל, להפקיד חסכון ולקחת הלוואה. המהפכה הדיגיטלית מובילה לשינוי בהעדפות של הצרכנים.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      עורכי הדין מרוויחים פחות ממה שחשבתם - אבל כמה מקבלים הבכירים?
      גולף עברה להפסד של 15 מיליון שקל, המניה צונחת
      משרד הפנים: 27% מהעסקים בישראל פועלים ללא רישיון

      "יחד עם זאת אנחנו מודעים לכך שאנשים נפגעים מסגירת הסניפים, שיש שלא מאמינים בדיגיטל, קשה להם להתמודד עם האפליקציות. אנחנו בפיקוח על הבנקים פועלים להגן על אותן אוכלוסיות מבוגרות". לדבריה, 45% מהפעילות של הציבור המערכת הבנקאית היא בדיגיטל, ובאמתחתה הסמכות לאשר כל סגירה של סניף. האישור נעשה לצד בדיקת סוגי האוכלוסיה המאפיינים את אותו הסניף, האם יש עוד סניפים בסביבה וכן דרישה להשארת מכשיר אוטומטי בסניף שנסגר או סניף נייד ללקוחות המבוגרים.

      בהתייחסה לפיטורי העובדים אמרה בר כי "לא מדובר בפיטורי עובדים אלא בפרישה מרצון. הצמצומים נעשים בהסכמי פרישה מרצון, אנחנו דחפנו את הבנקים להתייעל ונתנו גם מקל וגם גזר, בתהליך ההתייעלות המשרות נסגרו באמצעות תהליך של פרישה מרצון, נכון זה לא קל, אבל עדיין לא מדובר בפיטורין".

      על פי נתוני הפיקוח עלות העסקת עובד במערכת הבנקאות עמדה ב-2018 על 401 אלף שקל, שהם כ-33.4 אלף שקל לחודש. מאז 2000 צמחה עלות העסקת עובד בבנקים בכ-2.1% מדי שנה, בממוצע. "עלות השכר במערכת הבנקאית לא חריגה ביחס לענפים אחרים. הרבה נתונם השפיעו על רמות השכר, הסכמי הפרישה הובילו שאנשים ותיקים יצעו מהמערכת והיו הטבות חד פעמיות. חלק מהוצאות השכר השפיעו על הנתונים". בר הוסיפה גם כי "המערכת הבנקאית צריכה לגייס אנשים בתחום הדיגיטל והשכר שלהם עלה מאוד. כדי להביא אותם למערכת צריך לשלם שכר יותר טוב. מעבר לזה יש הסכמי שכר שנחתמים הם מושפעים מכל מה שקורה במשק וגם מהתוצאות הטובות של הבנקים".
      לסיכום אמרה בר כי "המסר שלנו הוא שהתגמול צריך להית תלוי ביצועים של המערכת הבנקאים ובטח לא חריג ביחס למשק, רוצים שיהיו אנשים מצוינים במשק הישראלי".

      סיכון גובר של תקיפות סייבר

      בין הסיכונים שמאפיינים את המערכת הבנקאית הם סיכוני אשראי, נזילות ומינוף. לדברי בר סיכונים אלה נמצאות ברמות שנחשבות לנאותות. לפי בר הסיכונים התפעוליים כגון מתקפות סייבר הם אלה שמתגברים. בסקר שערכה המפקחת על הבנקים סיכון זה הוא הגדול ביותר שעומד לנגד עיני נושאי משרות במערכת הבנקאית והוא מטריד כ-80% מהם.

      "בישראל עד היום לא היו אירועי סייבר גדולים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא חוו סיכונים גדולים", אמרה בר. "יחד עם זאת אירועים קטנים מתרחשים באופן שוטף ומטופלים. לעומת זאת בבנקים בעולם התממשו סיכוי סייבר משמעותיים. המשמעות היא שזה צפוי לקרות גם בבנקאות בישראל".

      בר ציינה מספר אירועים שקרו בעולם. "הפגיעה הייתה בכמה ממדים: דלף מידע משמעותי, פרטים משמעותיים של הציבור הרחב זלגו". האירוע אליו התייחסה בר הוא האירוע של חברת אוויפקס ב-2016, אז דלף מידע משמעותי ורגיש של 140 מיליון לקוחות מארה"ב, בריטניה וקנדה. האירוע הזה עלה לאותו הבנק 1.4 מיליארד דולר על הגנות שנדרש ליישם ותביעות עמן נאלץ להתמודד. סוכנות הדירוג מודיס הורידה השבוע את דירוג האשראי של החברה.

      אירועים נוספים שמדגישה בר שיכולים להתרחש עקב תקיפת סייבר, הם פגיעה בשירות הבנקאי, שיבוש במידע, הונאות נגד לקוחות וגניבת כספים. בר קוראת למערכת העסקית להתגייס לטובת הציבור. "כל בנק צריך לנהל סיכונים, לנהל תרגילים לקראת אירועי סייבר ולגייס נושאי משרה בתחום". יחד עם זאת הדגישה בר כי גם ללקוחות יש תפקיד משמעותי בהגנה על עצמם.

      הגנת סייבר (ShutterStock)
      לגייס עובדים להגנה ממתקפות סייבר (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      "חברנו למערך הסייבר הלאומי"

      אחד הצעדים שביצעו בפיקוח על הבנקים הוא חבירה למערך הסייבר הלאומי באופן וולנטרי כדי להגדיר את ממשקי העבודה. "בשנים האחרונות עבדנו על איך הם יסייעו לנו כאשר יהיה אירוע סייבר גדול, עכשיו ממסדים את זה בצורה פורמלית. כששואלים את נושאי המשרה איך הם מעריכים את הממשק של הבנק עם מערך הסייבר הלאומי, 70% חושבים שהוא יגן על הציבור בשעת צרה".

      בר אומרת כי בעקבות חוק שירותי תשלום שייכנס לתוקף ב-2020, יהיו הלקוחות מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים מפני הונאות ושימוש לרעה. "אנחנו בפיקוח על הבנקים אומרים לבנקים: 'אנחנו מצפים שאתם תהיו הוגנים כלפיי הלקוח, ברגע שהוא נפגע אתם תפצו אותו', זה המסר שלנו לבנקים". עוד הוסיפה בר: "לקוחות, אל תאפשרו שינצלו אתכם ברשת, 95% מאירועי הסייבר בעולם מתרחשים בעקבות טעות אנוש. אל תתנו פרטים אישיים שלכם שפונים אליכם באס.אמ.אס, מייל או טלפון, הבנקים בחיים לא יבקשו מכם פרטים כאלה".

      "נושא האשראי מטריד"

      על פי הסקירה, סך האשראי שמספקים הבנקים גדל ב-6.5%, אך יחד עם זאת מציינת בר, ישנה האטה באשראי הצרכני לעומת גידול באשראי העסקי והמסחרי. עוד מראה בר כי קצב גידול המשכנתאות גדל. בנק ישראל הטיל עיצומים על הבנקים בהיקף של 5 מיליון שקל בעקבות אכיפה בנושא אחריות הבנקים על שיווק אשראי. חלק מהעיצומים התייחסו לשיווק אשראי צרכני.

      בר נשאלה אם היא לא חוששת מכל נושא ההלוואות למשקי בית שיצא מכל פרופורציות? "זה בהחלט נושא שהטריד אותנו בשנים האחרונות ועדיין אנחנו עוסקים בו", ענתה בר. "אנחנו בפיקוח על הבנקים רוצים להגן על הצרכנים. ללקוחות יש יותר חלופות ללקוחות אשראי, זמינות האשראי יותר גדולה, מנגד יש פה את הסיכון שתהיה תופעה של השידול לקחת אשראי, זה הנושא שעדיין צריך להיות במקוד שלנו ושל רשות שוק ההון שמפוקחות על הגופים החוץ בנקאים ואנחנו בקשר איתם. אני לא חוששת מרמת המינוף במשק הישראלי, אלא מסיטואציה של לקוחות חלשים שיתפתו לקחת יותר מדי אשראי וזה יסבך אותם. כן, עשינו ביקורות בבנקים בנושא של אשראי צרכני, פרסמנו אותם לציבור הרחב והדגשנו שהיו מספר מקרים שהבנק פעל במקרה לא נאות, באופן שבו שווק האשראי ללקוח. לא ראינו מקרים שבהם בנקים נתנו אשראי ללקוחות מוחלשים, יחד עם זאת ראינו שפן הצעת האשראי הייתה בו מרכיב של שידול וטפלנו בנושא הזה".