ישראל 2019: רמת חיים עולה, קשה לצאת מעוני

סקירה שפרסם מרכז טאוב מעלה תמונה מורכבת של ישראל בשנת 2019. מול עלייה בהכנסות, אבטלה בשפל ועלייה בהישגים, ניצבות מערכות בריאות ורווחה בקשיים ושוק הייטק שממצה את הפוטנציאל

וואלה! עסקים
בנימין נתניהו משה כחלון גלעד ארדן יובל שטייניץ (צילום: ראובן קסטרו)

רמת חיים עולה אך המחירים גבוהים, שיעור התעסוקה עולה אך הפריון עדיין נמוך, הצמיחה גבוהה אך כך גם הגירעון הממשלתי - תמונת מצב המדינה 2019 שמפרסם הבוקר (רביעי) מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מציגה נתונים עדכניים על החברה והכלכלה בישראל בשנתה ה-71 ומעלה תמונה מורכבת. את החוברת כתב פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

החוברת מראה כי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בהכנסה ובצריכה של משקי הבית. בין 2012 ל-2017 עלתה ההכנסה הריאלית נטו של משקי בית במעמד הביניים (חמישון ההכנסה האמצעי) בכ-22%, ובחמישון התחתון - בכ-19%. בחמישון העליון נרשמה עלייה של 14% בלבד. עיקר העלייה נובעת מהגידול בהכנסות מעבודה, שמקורו בעלייה מהירה בשכר וכן בשיעור התעסוקה.

למרות העלייה המתמשכת הזו בשיעור התעסוקה, רמת החיים לא תמשיך ככל הנראה לעלות ללא שיפור בפריון העבודה. קצב הצמיחה השנתי של פריון העבודה בישראל מאז שנת 2000 נמוך ביחס לצפוי בהינתן רמתו בשנת 2000. קצב זה עומד כיום על 1.2% לשנה, לעומת צפי של כ-2%.

עוד באותו נושא

כך הזלזול של הממשלה בתקציב פוגע בדמוקרטיה ובכיס שלכם

לכתבה המלאה
שינוי בהכנסה ובצריכה במשקי בית (בנימין בנטל וגלעד ברנד, מרכז טאוב, נתונים: stat.OECD)

עוד מראה החוברת כי למרות הצמיחה המהירה של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ביחס למדינות ה-OECD - 3.3% בשנת 2018 לעומת 2.9% ב-OECD - התמ"ג לנפש, שהוא המשמעותי יותר בקביעת רמת החיים, גדל ב-1.3% בשנה בלבד. במקביל צמח מדד זה ב-2.2% בממוצע במדינות ה-OECD.

החוברת מצביעה על הגירעון כאחד האתגרים שיעמדו בפני הממשלה הבאה. הגירעון עומד כעת על 3.8%, שיעור גבוה ביחס לשנים הקודמות, שהתאפיינו בגירעון בטווח של 2%-3% בעקבות המשמעת הפיסקלית שאפיינה את תקציבי הממשלה. גם גובה החוב לגורמים בחו"ל בשנים אלו היה נמוך במיוחד. אולם ההתחייבויות האחרונות של המדינה - בעיקר בתחומי השכר והביטחון - יובילו ככל הנראה להיפוך המגמה: הגירעון צפוי לעלות, דבר שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי העולמי של ישראל, לייקור עלויות החוב ולפגיעה בצמיחה.

החוברת מראה גם כי בעוד במדינות רבות ב-OECD פחתה היכולת לרכוש דיור במהלך 20 השנים האחרונות, בישראל היכולת כמעט ולא השתנתה. למרות זאת המגמה היא מגמת ירידה והחל משנת 2007 קצב עליית מחירי הדיור עולה על הקצב בה עולה ההכנסה הפנויה.

פריון גבוה ושובר דפוסים, השקעה בחינוך

על פי החוברת עומדת ישראל בראש דירוג פריון הילודה ב-OECD עם 3.1 ילדים בממוצע לאישה. עיקר הפריון נרשם בקרב נשים יהודיות לא חרדיות שמעולם לא ירד מ-2.2 ילדים לאישה. יש לציין שמגמת השינוי בשיעור הפריון בישראל שונה מבעולם. ברוב מדינות העולם וגם בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל שיעור הילודה יורד ככל ששיעור ההשכלה עולה. בקרב נשים יהודיות שיעור הילודה לא מושפע מרמת ההשכלה של האם.

גם העלייה בגיל הלידה הראשונה אינה מיתרגמת לירידה בפריון בקרב יהודיות. בשנים 2016-1994 עלה הגיל הממוצע בלידה הראשונה בכ-3 שנים בקרב נוצריות ודרוזיות, ובכשנה בקרב מוסלמיות, ושיעור הפריון בקרבן הצטמצם ב-6%, ב-41% וב-30%, בהתאמה. לעומת זאת, בקרב יהודיות עלה הגיל בעת הלידה הראשונה בכ-2.8 שנים אך גם שיעור הפריון עלה בכ-0.4 ילדים. שיעור הילודה גם לא תואם לרמת החיים בישראל. במדינות בעלות תמ"ג לנפש דומה לישראל, הפריון נמוך בהרבה ועומד על 1.24-2.02 ילדים לאישה. שיעור הפריון בישראל דומה לשיעור הפריון במדינות עם תמ"ג לנפש נמוך פי 5 מזה הישראלי.

שיעור הפריון הכולל (אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי ואביב בריל, מרכז טאוב , נתונים: OECD)
בשנת 2017 ניגשו לבחינה 19% מהתלמידים היהודים, לעומת 8% בלבד מהערבים

ההוצאה לתלמיד בישראל הולכת ומתקרבת להוצאה הממוצעת לתלמיד במדינות ה-OECD. הגידול בהוצאה זו החל משנת 2010 מהיר יותר מזה של ה-OECD. גם ההישגים של התלמידים מיחס לחבריהם בעולם משתפרים אם כי הם עדיין נמוכים יחסית למדינות העולם שהשתתפו במבחנים עד שנת 2015.

אוכלוסיית התלמידים בישראל גדלה בקצב של 2% בשנה בממוצע - קצב גבוה יחסית למדינות ה-OECD. הקצב המהיר ביותר נרשם בחינוך הבדואי והחרדי. שיעור הזכאות לבגרות עלה בכל מגזרי החינוך מכ-41% לכ-56%. בבתי הספר הדרוזיים זינק השיעור יותר מפי שניים וכיום הוא הגבוה מבין המגזרים (כ-66%). גם בקרב האוכלוסייה הבדואית הוכפל שיעור הזכאות, אך הוא נותר הנמוך מבין המגזרים (כ-32%).

בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בשיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי. בקרב יהודים גדל השיעור ל-38% ובקרב ערבים ל-46%. שיעור התלמידות במסלול הטכנולוגי הגבוה עלה באופן בולט בקרב ערביות, במיוחד בקרב דרוזיות (מ-8% ל-31%) ובדואיות (מ-6% ל-21%).

פחות ערבים מיהודים ניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה: בשנת 2017 ניגשו לבחינה 19% מהתלמידים היהודים, לעומת 8% בלבד מהערבים. העלייה הגדולה בחלקם של הניגשים לבגרות מוגברת במתמטיקה הייתה בחינוך הטכנולוגי הגבוה (עלייה של כ-60% ב-12 שנים).

תעסוקה: האבטלה בשפל היסטורי

החוברת מצביעה על נתונים חיוביים בתחום התעסוקה. בין היתר עולה שיעור הנשים הערביות העובדות ומתקרב ליעד הממשלתי: 41% ב-2020. בקרב גברים חרדים לעומת זאת נבלמה מגמת העליה והשיעור עומד כיום על 49% רחוק מהיעד שנקבע לשנת 2020 - 63%.

המכון בחן את ענף ההייטק, אותו הציבה הממשלה כיעד להשקעה לצורך עידוד הצמיחה. על פי הסקירה מרבית העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות הדרושות לתחום כבר עוסקים בו או בתחומים מתגמלים אחרים, ונראה שכדי להרחיב את התעסוקה בענף יש לשפר את המיומנויות באמצעות מערכת החינוך כבר מגיל צעיר.

שיעור העובדים בהייטק (גלעד ברנד, מרכז טאוב, נתונים: survey PIAAC OECD)

ענף ההייטק נשלט על ידי גברים יהודים לא-חרדיים בעלי מיומנויות גבוהות ושיעור המועסקים בהייטק בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD (8%). בין כלל העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר (כפי שנמדדו בסקר PIAAC), מעל רבע מהגברים ו-12% מהנשים מועסקים בתחום, השיעור הגבוה מכל המדינות גם לגברים וגם לנשים.

עם זאת רק כשליש מהמועסקים בהייטק ב-2017 היו נשים, רובן יהודיות לא-חרדיות. שיעור הנשים בהייטק על בקרב הנשים החרדיות - 3% מהן מועסקות בהייטק לעומת פחות מאחוז לפני כעשור. מגמה זו לא קיימת במגזר הערבי למרות העלייה בלימודי מקצועות מדעיים בקרב נשות המגזר. סיבה אפשרית לכך היא ריחוק ממרכזי תעסוקת ההייטק.

בישראל כ-3 מיטות אשפוז לאלף נפש (צילום: ראובן קסטרו)

הבריאות טובה, אך מערכת הבריאות מצויה בסיכון

הסקירה מצביעה על מצב טוב של הבריאות בישראל: תוחלת החיים גבוהה ותמותת התינוקות נמוכה. אולם יש חשש שהמצב ישתנה בעקבות הזדקנות האוכלוסייה והתרחבות הצרכים הרפואיים, לצד פיגור בהגדלת המשאבים.

ההוצאה על בריאות עולה לאט יחסית: מאז 1995 שיעור ההוצאה על בריאות מתוך התוצר בישראל עומד על כ-7%, בעוד שב-OECD הוא גדל מ-7% ל-9% ובמדינות שמערכת הבריאות בהן דומה לזו של ישראל הוא גדל ל-11%. ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה לצד העלייה בשכר הרופאים יצריכו, ככל הנראה, עלייה בחלקה של ההוצאה לבריאות כדי שהמצב לא יידרדר.

מספר מיטות לעומת מספר ימי אישפוז (דב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב, נתונים: Stat.O, המדינות בכתום הן אלו שמערכת הבריאות בהן דומה לזו של ישראל. הנתונים מארה"ב, מאיטליה ומצרפת הם מ-2015)
הפערים בין המרכז לפריפריה ניכרים גם בזמני המתנה ארוכים יותר להליכים רפואיים ולבדיקות

מהסקירה עולה כי בשנים 2018-2011 עלה מדד מחירי הבריאות ב-9% לעומת עלייה של 4% בלבד במדד המחירים לצרכן. לדברי המכון מגמה זו נובעת בעיקר מהעלייה בשכר הרופאים. בנוסף, בישראל רווחת נורמה של הפניית חולים מהמערכת הציבורית לפרטית, ולרופאים יש תמריץ להגביל את שעות עבודתם במערכת הציבורית לטובת רפואה פרטית. עקב כך נוצרים לחצי שכר במגזר הציבורי: שכר הרופאים במגזר הציבורי עלה ב-42% בשנים 2017-2011 לעומת עלייה של 15% בלבד בשכר הממוצע במשק.

בישראל כ-3 מיטות אשפוז לאלף נפש, לעומת 4.8 בממוצע ב-OECD. ישראל מובילה את דירוג תפוסת המיטות בקרב מדינות ה-OECD (למעט אירלנד) - השיעור עומד על 94% נכון ל-2016 לעומת 75% בממוצע במדינות ה-OECD. לעומת זאת, משך האשפוז הממוצע קצר יותר: 5.2 ימים בישראל לעומת 6.7 ב-OECD. אלו מובילים לצפיפות ולזמני המתנה ארוכים גם בחדרי המיון.

מספר המיטות לנפש בפריפריה הדרומית והצפונית הוא הנמוך ביותר בישראל, ובירושלים הגבוה ביותר. המרחק הממוצע הגדול ביותר בין היישובים למוסדות האשפוז הוא במחוז צפון. הפערים בין המרכז לפריפריה ניכרים גם בזמני המתנה ארוכים יותר להליכים רפואיים ולבדיקות.

רווחה: קשה להיחלץ מעוני בישראל

על פי הסקירה קצבת הבטחת ההכנסה בישראל לא עלתה בהתאם לקצב העלייה של קו העוני ושל השכר הממוצע במשק - והפער אף הולך וגדל. בשנת 2000 סיפקה קצבה זו סכום שהיה 70% מקו העוני ואילו בשנת 2017 - 40% בלבד. בנוסף, ב-20 השנים האחרונות פחת במחצית מספר המשפחות המקבלות את הקצבה בעוד תחולת העוני ירדה ב-10% בלבד.

עוד מעלה הסקירה כי ממשק בית בעשירון התחתון שמבקש לעלות אל מעל לקו העוני יידרשו שעות עבודה רבות יותר בהשוואה למדינות ה-OECD, ויש פער גדול בין הכנסת משק בית בעשירון העני ביותר להכנסה החציונית, שקו העוני מחושב לפיה. במקביל, נמצאות האוכלוסיות החלשות בסכנת קריסה בשל חובות גדולים. בקרב משקי בית בעשירון התחתון השקועים בחובות, היחס הממוצע בין החוב להכנסה מתקרב ל-8.0 - כלומר, חובם עולה במידה בלתי סבירה על הכנסתם השנתית, וספק אם יוכלו לעמוד בהחזר.

שיעור החייבים וגובה החוב לפי עשירונים (לביב שאמי, מרכז טאוב, נתונים: הלמ"ס, משקי בית בישראל – סקר ארוך טווח)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully