עוקבים אחריכם: איך מותר למעסיק לפקח על עובדיו?

כאשר מדובר על יחסי אמון בין עובדים ומעסיקים מהדהדות שתי עובדות. הראשונה - על פי מחקר שנערך התקנת שעון ביומטרי שמונע זיופים מעלה את מספר שעות העבודה המדווחות ב-15%. השנייה היא כי 25% מהעובדים מנצלים את זמן העבודה לצורך גלישה באינטרנט וביצוע פעולות שאין קשורות לתכלית לשמה היא מקבלים את שכרם.

מציאות בעייתית זו הובילה לכך כי בשנים האחרונות חלה עליה דרמטית במספר המעסיקים בישראל שהתקינו אמצעי פיקוח ומעקב אחר עובדיהם. כפועל יוצא של מגמה זו ניתנו לא מעט פסקי דין שמבהירים את גבול היכולת של בתי העסק להתקין אמצעי מעקב ופיקוח. היכן מסמן בית המשפט את קו הגבול בין זכותו של העובד לפרטיות לבין הזכות "הקניינית" של המערכת על זמנו?

רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
כך "הציל" אליעזר פישמן את עצמו והום סנטר על חשבון הנושים
אושרה העסקה למכירת מניות השליטה בביקום
באב"ד: "מרידור לא ראוי להיות ראש אגף התקציבים"

נראה כי הצבת מצלמות מול שעון נוכחות או שימוש במערכת שכוללת באופן מובנה טכנולוגיה לזיהוי פנים בשעון עצמו פוגעת באופן מינורי בפרטיות העובד שכן מדובר בפרטים החשופים לכל והנמצאים בידי כל, בוודאי בעידן בה כל אחד מעלה צילומים לרשתות חברתיות שונות. אין מדובר במידע נוסף חריג ומנגד היא מונעת דיווחי נוכחות שקריים. על כן, הסבירות כי בית הדין ימצא זאת כפעולה אסורה - קטן מאוד.

התשובה לשאלה זו מותנית בסוג הנתונים הנאספים ודרך שמירתם. כך למשל, ישנה כיום מערכת שמאפשרת קריאת טביעת אצבע לזיהוי נוכחות מבלי שמירתה בשעון הנוכחות. השמירה מתבצעת על כרטיס חכם. אופציה זו, מקטינה באופן עקרוני את הסיכון לזליגה של המידע ומאפשרת למעסיק להוכיח ביתר קלות כי המידע מאובטח ושמור ולמנוע טענה בדבר הסיכון שכרוך בכך. מערכת זו עדיפה על מערכת ששומרת את הנתונים בשעון עצמו.

המעקב אחר תחלופת המיילים של העובדים קיבל הכשר בפסק הדין ע"ש איסקוב, שהבחין בין תיבות דואר אלקטרוניות פרטיות שבבעלותכם - אותן למעסיקים אין זכות לנטר, לעומת אלו שבבעלותם - עליהם הם ראשיים להתקין תוכנות מעקב ולחסום את הגלישה לאתרים שאינם קשורים לעבודה. עם זאת, עליהם לידע אתכם מראש ובכתב כי תיבות המייל מיועדות לעבודה בלבד, כיצד מתבצע הניטור ולקבל את הסכמת העובדים לכך. לעניין זה מתן הסכמה במסגרת הסכם עבודה תחשב כקבלת הסכמה.

אם מכשיר הטלפון סופק על ידי החברה - אפילו שיחות הטלפון שאתם מבצעים עלולות להיות נתונות למעקב, שלא לדבר על חסימת הגלישה לאתרים. אמנם על המעסיק ליידע אתכם על כך מראש, בכתב ובשקיפות מלאה על אופן הניטור, אבל היזהרו - אם תתנגדו - למעסיק עלולה להיות עילת פיטורים נגדכם, בהתאם לנסיבות. גם כאן, מתן הסכמה במסגרת הסכם העבודה לציטוט לשיחות מהווה הסכמה.

בתי הדין האזוריים לעבודה קבעו כי ניטור מיקום רכב המעסיק במהלך שעות העבודה על מנת לפקח על עבודת העובדים אינה מהווה פגיעה בפרטיות. עם זאת, המעקב מותר רק כל עוד הדוחות המלמדים היכן נמצאו העובדים מתייחסים לשעות העבודה ולא מעבר לכך.

כן. סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות העבודה, באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל, ואין זה משנה האם העובד מועסק בחצרי המפעל או בשטח. לפיכך, לא רק שהדבר מותר אלא אף חובה, בהיעדר פיתרון אחר, שכן באופן הזה המעסיק מונע את האפשרות לטענה של העובד לאי רישום מדויק של שעות הנוכחות.

רק במקומות הציבוריים של העסק כגון בחדרי העבודה המשותפים או במסדרונות, והוא חייב ליידע את עובדיו על כך. כאמור, חוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום אדם ברשות היחיד ללא ידיעתו. על פי הפסיקה, כוונת המושג "רשות היחיד" היא כל מקום שבו אדם אינו מצפה להיות מצולם או תחת מעקב. זה יכול להיות גם במחסן של העסק, בחדר העבודה או במטבח ולפיכך מוצע כי אף נושא הצילום יוסדר במסגרת הסכם העבודה ו/או לפחות בשילוט ברור במקומות המצולמים, גם כדי למנוע טענות למעקב מצד מבקרים בעסק.

הכותב הוא היועץ המשפטי של חברת עוקץ מערכות, שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם ובהכשרת חשבי שכר