אאוץ' כואב: מי אחראי לפציעות של ילדים בקיץ?

    מה אפשר לעשות במקרה שהילד נפצע בעת פעילות בחודשי הקיץ? מי אחראי לנזק ואיך אפשר להשיג את הפיצוי ההולם לאירוע המצער? מדריך

    עמיקם חרל"פ
    קייטנה (צילום: shutterstock)

    אם ילד נפגע במסגרת פעילות בקייטנה: ג'ימבורי, טרמפולינות, קירי טיפוס, רכיבה על סוסים, בריכה ועוד, נשאלת השאלה: מי נושא באחריות? האם מפעילי המתקנים או מדריכי הקייטנה? ומתי זאת הופכת להיות אשמת ההורים?

    במקרים בהם ההורים אינם נוכחים ושולחים את ילדיהם לקייטנה, אין כל מקום להטיל עליהם אחריות, שכן האחריות לביטחונם של הילדים ופיקוחם מסורה למדריכי הקייטנה. לעומת זאת, פעילות קיץ בה נוכחים ההורים במקום - גם במידה ויוכח כי אירעה רשלנות מצד מפעילי המתקנים או במתחם - לא ניתן להתעלם מאחריותו של ההורה לדאגה לשלומו של ילדו, להשגחתה בסיסית ולפיקוח עליו. כך למשל בתאונות טביעה בבריכה - לא סביר כי ההורה יתלה את כל אחריות הטביעה של ילדו על מפעיל הבריכה או על המציל, שכן גם לו כהורה, קיימת אחריות לשלומו ובטיחותו של ילדו, הכול כמובן משתנה של גיל, סוג המקום ורמת הפיקוח הנדרשת.

    עוד באותו נושא

    תכינו את הארנקים - ואת אלפי השקלים: המדריך המלא לחופש הגדול

    לכתבה המלאה

    האם שלטים שמציבים מפעילי מתקנים בהם הם מודיעים כי השימוש במתקן הוא באחריות המשתמש בלבד אכן מסירים מעליהם כל אחריות במקרה תאונה?

    קיימת חובה מצד מפעילי המתקנים להציב שלטים ואזהרות למתקנים השונים, לספק הסברי בטיחות והוראות שימוש, הקפדה על גובה וגילאים לכל מתקן וכדומה. עם זאת, אין הדבר אומר כי בהצבת שלטים אלו מפעיל המתקן פטור מאחריות. על מפעיל מתקן, בטח כאשר מדובר בקטינים, חובה מוגברת לדאוג לבטיחות המשתמשים בו, הן באמצעות הסברים מפורטים, פיקוח מתאים והקפדה על תקינות המשחקים, כך שבהחלט לא ניתן לומר כי ניתן להסתפק בהצבת שלטי אזהרה ותו לא.

    האם גם בחופש הגדול ילדים מבוטחים במסגרת הביטוח של בית הספר ומשרד החינוך?

    רבים לא יודעים זאת, אך תלמידים בבתי ספר או גנים המופעלים ע"י הרשות המקומית או משרד החינוך - מבוטחים גם בימי החופש הגדול בביטוח תאונות אישיות לתלמידים עליו משלמים ההורים במסגרת תשלומי החובה לבית הספר או לגן. הביטוח מכסה גם את תקופת החופש הגדול ושעות הפנאי. סכומי התביעה והזכאות במקרה של פציעה הם לפי תנאי הפוליסה. כך גם לגבי ילדים בפעוטונים, מעונות יום וגני ילדים, המופעלים על ידי הרשויות המקומיות. ניתן לדרוש לקבל את הפוליסה באמצעות מזכירות בית הספר ולבדוק את הזכויות הנקובות בה. כל זאת, בנוסף לפוליסת הביטוח של הקייטנה, עליה יש לתת את הדעת.

    אך כמו תמיד, גם כאן, יהיו מקרים חריגים: מקרים בהם נפגע ילד בתאונת דרכים אינם נכללים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. מקרים נוספים בהם הפוליסה לתלמידי בי"ס/גני ילדים אינה תקפה הם מקרים בהם הילד נפגע בעקבות מקרי טרור או פעולות איבה, פעילות צבאית וכדומה.

    האם יש גורם שניתן לתבוע אותו במידה והילד נפגע במהלך משחק בבית של חבר?

    ישנם מספר אפיקי תביעה, אשר משתנים בהתאם לנסיבות המקרה. אם ישנו פגם או כשל במתקן או במשחק בו שיחק הילד, ניתן לבחון תביעה נזיקית כנגד משווק או מייבא המוצר, הן בעילה נזיקית או בעילה מוצרים פגומים. כמו כן יש לבחון האם לדירה בה נפגע הילד קיימת פוליסת ביטוח דירה, אשר לעיתים יכולה לכסות פגיעות שנגרמו למתארחים בשטח הבית בנסיבות מסוימות.

    אם הורה נפגע במהלך פעילות עם ילדיו במתחמי הפעילות את מי הוא רשאי לתבוע אם בכלל?

    יש לבחון את סוג הפגיעה ואת התנהלות ההורה, וככל שעולה רשלנות מצד אחראי מתחם הפעילות, אין כל מניעה כי ההורה יתבע בגין הנזק שנגרם לו. עם זאת, אם התנהלות ההורה הייתה בלתי סבירה או שאין כל ציפייה מצד מנהל מתחם הפעילות להתנהלות ההורה, כלל לא בטוח כי תקום עילה. נציין כי אם ההורה ליווה את ילדו במסגרת הקייטנה כהורה מלווה, יש לבחון גם את פוליסת ביטוח התלמידים, שכן ייתכן שלהורה המלווה קיים כיסוי במסגרת פוליסת הילד.

    במידה והילד נפגע בפעילות בקיטנה - את מי ניתן לתבוע?

    במקרה זה יכולים להיות שני מסלולים:

    1. תביעת נזיקין מול חברת הביטוח המבטחת תלמידים לאורך שנת הלימודים - במקרה זה אין חשיבות לאופן בו ארעה התאונה או מי האשם בה ונערכת בדיקה של מידת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. הפיצוי שיינתן יהיה בהתאם לחומרת הפציעה והנזק שהוסב בעקבותיה כגון: מספר ימי אשפוז, הוצאות רפואיות, רמת נכות וכדומה.

    2. תביעת נזיקין מול חברת הביטוח של הקייטנה: במקרה והפציעה או התאונה נגרמו בשל ליקוי בטיחותי בקייטנה או רשלנות של הצוות האחראי כגון: נפילה מכיסא או מעקה שבורים, טביעה בבריכה בגלל היעדר משגיחים או עמוד של אוהל שקורס על ראשו של ילד כתוצאה מהתקנה לקויה. במקרים כאלה ניתן לתבוע ישירות את הקייטנה וחברת הביטוח שלה ו/או את המוסד בו התרחשה התאונה, למשל בריכת שחיה. במקרה זה ניתן לתבוע גם עבור עוגמת נפש, כאב וסבל, הוצאות שנגרמו, הפסדי שכר בעתיד וכיו"ב. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לשיעור הנכות שנגרמה לילד ומשתנה ממקרה למקרה. יש לציין כי בתביעה כזו שיעור הפיצוי אינו מוגבל ויכול להגיע עד מלוא הנזק שנגרם לילד.

    אולם, אם הילד נפל בלי שהוכחה רשלנות מצד מפעיל הקייטנה, הוא אינו אחראי לכך בדיוק כפי שאיש אינו אשם אם הילד מעד ונפל ברחוב ללא סיבה.

    מטבע הדברים, ההליכים להוכחת התביעה בכל אחד מהמסלולים שונים במהותם, לפיכך יש להיוועץ עם עו"ד באיזה הליך לנקוט. חשוב להבהיר כי ניתן לממש את שני ההליכים במקביל.

    הכותב הוא מומחה לתביעות נזיקין, תאונות וביטוח ועומד בראש משרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושו"ת

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully