איך רשות המסים גובה כשהבנקים מפריעים לה?

אל משרדי רשות המסים בקריית הממשלה בתל-אביב הגיע לפני זמן מה קשיש, א', ובידו מזוודה. במזוודה נחו להם בשלווה קצת יותר מ-1.4 מיליון שקל במזומן, בשטרות של 50-100-ו-200 שקל, שסודרו בערימות יפות. זמן קצר לאחר מכן, כאשר א' יצא ממשרדי הרשות, המזוודה כבר לא הייתה בידיו. היא הועברה אחר כבוד לעובדי מחלקת הגבייה ברשות המסים, כתשלום חוב מס שנקבע לו בדיונים שהוא ניהל, ומנהל, מול פקיד השומה לקראת חתימתו על הסכם גילוי מרצון. זאת, בגין הון לא מדווח בסך 4.5 מיליון שקל שהחביא א' ב"בלטות" וב"קיר" תקופה ארוכה.

נוהל גילוי מרצון מאפשר למעלימי הכנסות להצהיר על הונם החבוי, ולשלם את המס הנדרש, ללא חשש מהדין הפלילי.

נשמע הגיוני? מהלך טבעי? לא ממש. בעבר, מעולם לא התקבל סכום כה גבוה במזומנים במשרדי רשות המסים כתשלום מס. ברשות המסים, בראשות ערן יעקב, אף מציינים בפני מייצגי נישומים, פעם אחר פעם, כי אין להם קופות לצורך קבלת תשלומים מנישומים במזומן במשרדיהם - אך זה בדיוק מה שקרה לאחרונה בעניינו של א'. התשלום החריג במזומנים התאפשר בעקבות פתרון יצירתי שמצאו באי-כוחו, עורכי הדין גלעד ברון וחיים לוי ממשרד עורכי הדין ברון, ונציגי הרשות. הפתרון כלל הליך "גבייה" מבוים של הרשות לצורך התשלום הוולונטרי של חוב המס. זאת, עוד לפני שהליך הגילוי מרצון הושלם.

כיצד הסכימה הרשות לקבל יותר ממיליון שקל במזומנים? כדי להשיב לשאלה זו צריך לחזור לראשיתו של הסיפור. בנובמבר 2018 פנה א', יליד 1938, לרשות המסים בבקשה לגילוי מרצון של 4.5 מיליון שקל שחסך במשך תקופה ארוכה בביתו, אך לא דווחו לרשויות ולא הופקדו בבנקים. התברר כי הכספים הוחבאו על-ידו בכספת ביתו וכן בכספות בבתים של קרובי משפחתו ובמקומות עלומים נוספים. הכספים היו "הכנסות זרות" של א' בשנים 2008-2017 - שהרוויח בגין עבודה בחו"ל. במסגרת המשא-ומתן בהליך הגילוי של הכספים לרשות המסים, הסביר א' לפקיד השומה כי "בדור שלי ניהלנו את כספי המזומן בעצמנו, ולא הפקדנו אותם בבנקים".

בפברואר השנה, לאחר משא-ומתן בין הצדדים, הגיעו עורכי דינו של א' ופקיד השומה לטיוטת הסכם שומה וגבייה, שלפיה תתקבל בקשת הגילוי מרצון של א', והכנסתו החייבת לשנים 2008-2017 תוגדל רטרואקטיבית בסך של 382 אלף שקל לשנה ותחויב במס. עוד נקבע כי בנוסף למס ההכנסה לפי מדרגות המס הקבועות בחוק, ישלם א' מס בשיעור 25% בתוספת ריבית והצמדה על סכום של 67.5 אלף שקל.

בשורה התחתונה נקבע כי על א' לשלם קצת מעל 1.443 מיליון שקל מס בגין הכנסותיו הזרות, ובכך תסתיים פרשת הגילוי מרצון שלו. הצדדים הסכימו עוד כי לא יחול קנס גירעון בגין ההסכם (פקיד השומה רשאי להטיל קנסות על נישומים בהליך, אך הנוהג שהתקבע הוא שלא מגישים קנסות כאלה).

במסגרת ההסכם נרשמה גם הצהרתו של א' כי מקורות הכספים שחסך אינם מפעילות כלכלית בלתי חוקית, ואין בהם משום עבירה על חוקי איסור הלבנת הון בישראל ובעולם. בהמשך הדרך יגלה א' כי להצהרה הזאת אין שום משמעות בעולם הבנקאות, אך ברשות המסים קיבלו את הסבריו למקורות הכסף והתקדמו איתו בהליך הגילוי. עם זאת, ברשות הבהירו ל-א' כי ההסכם אינו מעניק לו חסינות פלילית, והסמכות להעניק חסינות היא בידי סמנכ"ל החקירות ברשות המסים. כלומר, הליך הגילוי מרצון טרם הושלם סופית, ונשארו ל-א' עוד כמה קצוות לסגור כדי שהסיפור יהיה מאחוריו.

אולם א' לא רצה להמתין לסוף ההליך, והחליט שהוא רוצה לשלם את סכום המס המוסכם, כך שלפחות החלק הזה יהיה מאחוריו. לפיכך, הוא פנה לבנק שבו מתנהל חשבונו, באמצעות עורכי הדין ברון ולוי, וביקש להפקיד בבנק את כספי המזומנים שאגר במשך השנים. זאת, כדי שיוכל לשלם את המס לרשות המסים.

או-אז גילה א' כי הבנקים מנהלים מערכת אחרת ונפרדת ממערכות ההסכמים של רשות המסים, וכי בבנק לא מוכנים לקבל את כספו. פעם אחר פעם פנה א' לבנק בבקשה להפקדת הכספים, ופעם אחר פעם הוא נענה בשלילה.

במקרים רבים הבנקים מסרבים לקבל כספים ולהעבירם לתשלום חובות מס לרשות המסים, גם כשמוצג להם שובר בתוקף שהנפיק פקיד השומה והסכם שומה חתום. זאת, מאחר שהכסף שהוכשר בהליך גילוי מרצון ברשות המסים לא בהכרח "כשר" בעיני הבנקים, שכפופים לכללי איסור הלבנת הון מחמירים.
הוצאה לפועל מבוימת

א' מצא את עצמו תקוע. יש לו חוב מס, יש לו הכסף לשלם אותו, אך הוא אינו יכול להפקיד אותו בבנק כדי להעבירו לרשות המסים. וכאן התחיל הפתרון היצירתי שרקחו עורכי דינו של א', יחד עם רשות המסים. עורכי הדין ברון ולוי פנו לסמנכ"לית הגבייה ברשות המסים, זילפה גלינדוס, וביקשו כי יתאפשר תשלום המס במזומן מהכספים המועלמים.

לאחר מגוון הצעות שלא הבשילו, עלה בראשם של המייצגים רעיון יצירתי: מדוע שהרשות לא תבצע הליך גבייה על-ידי מחלקת ההוצאה לפועל שלה, ותיקח בעצמה את הכסף מהנישום? זה הרי חוב מס. אז מדוע לא לגבות אותו באמצעים הלוחמניים שיש לרשות המסים?

וכך נולדה הקונסטרוקציה הבאה: בין הצדדים הוסכם תחילה כי גובי המס ממחלקת ההוצאה לפועל של רשות המסים יגיעו לביתו של א', ידפקו על דלתו ויתפסו את הכספים שנועדו לתשלום החוב, שלמעשה יחכו להם על שולחן האוכל - ובא לציון גואל. בהמשך התסריט הזה השתנה, והוחלט כי א' פשוט יביא את הכסף למשרדי הרשות, ופקידי הרשות "יתפסו" אותו שם. וכך אכן היה.

בתגובה למקרה של הקשיש א', מסרה רשות המסים כי "בשל חובת הסודיות איננו יכולים לאשר או להכחיש את פרטי המקרה המובא בפנייתכם".

עם זאת, הרשות הוסיפה כי "כלל, תפקידה העיקרי של רשות המסים הוא גביית מסים. מסים אלה משמשים כבסיס הכלכלי לקופת המדינה ולמוסדותיה. בהתאם לחוק, רשות המסים גובה מסים מכל מקור חיוב המצוי בפקודת מס הכנסה. ככל שישנו חוב במערכי המס אשר איננו משולם, לרשות המסים עומדים מספר כלים לאכיפת הגבייה, וביניהם הליכי הוצאה לפועל".

במילים אחרות, הרשות מודה בכך שהיא עשתה שימוש בכלי גבייה "לוחמניים" לכאורה, הליכי הוצאה לפועל, שנתונים לה במקרה של אי-תשלום מס, כדי להכשיר את גביית חוב המס שעליו הוסכם במסגרת הליך גילוי מרצון מול א'.

עוד התייחסו ברשות לבעיה הרוחבית יותר, של חסימת הנישומים מהפקדת הכספים בבנקים בישראל, גם לאחר שהרשות קיבלה את הצהרת הנישום כי מקור הכספים חוקי, ולא התקבלו תוך ביצוע עבירות והלבנת הון. בעניין זה נמסר כי "באשר לשאלת המהלכים לקבלת כספי מסים אשר אינם מאושרים על-ידי הבנקים, כדוגמת מסים מרווחי פעילות במטבעות וירטואליים, הרשות מקיימת שיח בנושא אל מול הרגולטורים הרלוונטיים".

עם זאת, הרשות ביקשה להבהיר כי "כלים לאכיפת הגבייה אינם נמנים בין המהלכים המצוינים". ובמילים אחרות: לא ברור עד כמה תיאות רשות המסים לקבל תשלומים נוספים במזומן בדרך היצירתית שנפתחה בפני א'. אולם נראה כי מרגע שהיא פתחה את הפתח הזה עבור נישום אחד, היא תצטרך להסביר מדוע לא תאשר מהלך כזה גם בפעם הבאה, אם וכאשר תתבקש לכך.

הטענה כי לא ניתן להכניס כספים למערכת הבנקאית הישראלית גם לאחר שהם "הוכשרו" בהליך גילוי מרצון על-ידי רשות המסים, חוזרת על עצמה בשנים האחרונות מצד עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים נישומים. "הסובלים" המרכזיים מהבעיה הם הישראלים המחזיקים מיליונים רבים בחשבונות בחו"ל, וערכו הליך גילוי מרצון כדי "להלבין" את הכסף, אך מצאו עצמם תקועים ללא יכולת להעביר את הכספים מהבנקים בחו"ל לבנקים בארץ - וכך, גם ללא יכולת לשלם את המס שהוטל עליהם. רבים מהם גם מחזיקים כספים במטבעות וירטואליים ואת רווחי הכספים הללו, והם נתקלים בסירוב אוטומטי כמעט מצד הבנקים להפקדת הכספים.

מדובר בבעיה רגולטורית, שמקורה באי-ודאות באשר למקור הכספים והיעדר הסדרים ברורים מול רשות המסים, הרשות למניעת הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית. אלה מהווים חסם לכניסת הכספים בשערי הבנקאות הישראלית.

הבעיה מוכרת לרשות המסים, שמצויה כיום בדיונים קדחתניים מול בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון כדי למצוא לכך פתרון. אולם בינתיים עורכי הדין ורואי החשבון המייצגים את הנישומים מחפשים פתרונות יצירתיים.

לטענת עו"ד חיים לוי, שייצג את א', העובדה שרשות המסים הסכימה לקבל את כספי לקוחו במסגרת הליך גבייה, באמצעות מחלקת ההוצאה לפועל שלה, מהווה תקדים שפותח כעת פתח עבור נישומים רבים אחרים שמצויים באותו לימבו - הסכם גילוי מרצון, ללא יכולת להפקיד את הכסף בבנק כדי לשלם את המס.

לדבריו, "במסגרת ההסדר סוכם גובה תשלום המס. הדרך היחידה לשלם את המס הייתה מתוך סך הכסף המזומן שגולה בהליך, ושלגביו נתקל מרשנו בסירוב להפקדה הן מצד הבנקים והן מצד רשות המסים, שלא אפשרה את תשלום המס בכסף מזומן.

"פנינו בעניין זה לסמנכ"לית הגבייה של רשות המסים ולמנהל הרשות, בבקשה לאפשר למרשנו להסדיר את תשלום המס בכסף מזומן, והצלחנו, יחד עם הרשות, לייצר את הקונסטרוקציה לתשלום המס במזומן, באמצעות מתן הרשאה לגובי המס במחלקת ההוצאה לפועל של הרשות, לתפוס את הכסף המזומן בהליך מתואם עימנו ולהפקידו בקופת הרשות, וכך נעשה".

לדברי עו"ד לוי, "זו פעם ראשונה בהיסטוריה שמשולם סכום כל-כך גבוה במזומנים לרשות המסים כתשלום מס, באופן היצירתי הזה; והדבר נותן מענה לאנומליה שנוצרה בכל אותם מקרים שנישומים עשו הסדרים של גילוי מרצון, ולא יכולים להפקיד את הכסף המזומן שעליו דיווחו במסגרת ההליך בבנקים, ומאידך לא יכלו לשלם אותו לרשות".

עו"ד לוי מוסיף כי "הבנקים טוענים שהם לא כפופים להסדרי גילוי מרצון עם הרשות, כי הם כפופים להוראות בנק ישראל בכל מה שקשור לרגולציה של הלבנת הון. רשות המסים גובה מס גם ממקורות לא חוקיים, אך הוראות בנק ישראל והוראות חוק הלבנת הון מגדירות פעילות בלתי חוקית כזו או אחרת - למשל, עבירות מתחום ההימורים, הסמים, סחר בבני אדם וכו' - כעבירות מקור, כאשר הכספים שהתקבלו כתוצאה מהפעילות הזאת הם כספים נגועים שלא ניתן להטמיע אותם במערכת הבנקאית".

עו"ד לוי מסביר עוד כי "הלאקונה היא שהבנקים לא באמת מאפשרים לציבור הנישומים להניח את דעתם שמקור הכספים בהליכי הגילוי מרצון הוא מקור חוקי ולגיטימי, ולא עברייני. הבנקים לא ערוכים לבחון את המקור של הכספים, ולכן הם דוחים את בקשות הנישומים באופן קטגורי.

"הפתרון היצירתי שמצאנו הוא פתרון חלקי ולא פתרון כולל לאנומליה, אבל הוא מאפשר לנישומים לשלם את המס בהתאם להסכמים שהגיעו אליהם. בכל מה שקשור לבנקים מתנהל עדיין דיאלוג עם קציני הציות בבנקים, ולפעמים אנחנו מצליחים לשכנע אותם שמקור הכספים הוא לגיטימי, ואז מתאפשרת הפקדת הכספים".