פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מקום לדאגה? 5 הערות על נתוני הצמיחה במשק

      בממשלה טוענים שאין מה לדאוג מהנתונים המצביעים על צמיחה של אחוז אחד בלבד ברבעון השני. האמנם זה המצב?

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בהשבעת חברי כנסת לכנסת ה21, ירושלים, 30 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      השבוע התפרסם כי הצמיחה ברבעון השני של 2019 היא אחוז אחד בלבד. אלו חדשות לא טובות למי שרוצה לחיות ברמת חיים מערב אירופאית, כי כדי שנגיע לשם, המשק צריך לצמוח לפחות בכארבעה אחוזים לשנה. ממשרד האוצר מיהרו להודיע שלא צריך להתייחס לנתון הזה ברצינות, ושבסיכום שנתי אנחנו עדיין בקצב צמיחה של כ- 3%, שזה לא טוב, אבל גם לא רע.

      אבל לפני שנרגעים, יש לי כמה הערות.

      הערה ראשונה: אם לא צריכים להתרגש מנתון צמיחה של 1% ברבעון השני, למה משרד האוצר וראש הממשלה כל-כך חגגו כשהתפרסם כשהצמיחה ברבעון הראשון היא 5%? הרי גם ברבעון הראשון הם ידעו שבסיכום שנתי נגיע לכשלושה אחוזים. אם ראש הממשלה חוגג בפייסבוק כשמתפרסם שהצמיחה היא 5%, הוא צריך לספק הסברים כשקצב הצמיחה יורד לאחוז.

      הערה שניה: אם כבר מדברים על אחריות, איפה שר האוצר? הגרעון גדל, קצב הצמיחה יורד, ההכנסות ממסים נמוכות מהתחזית, מחירי הדירות עולים, ואת שר האוצר לא שומעים. זה מזכיר לי משל ישן של שלונסקי: "אם במכנסיו של פוט/ כל הכפתורים קפוט/ אז ירגיש גם גלם-איש,/שהעסק עסק ביש!/ אך הנה כפתור אחד/ על פי נס נשאר לבד,/ אז עליו האחריות/ בעד מכנסיו של פוט!" כששר האוצר כל-כך בשקט, המסקנה היחידה האפשרית היא שהוא לא הכפתור שייקח אחריות.

      הערה שלישית: מסכן שר האוצר. רגע לפני הבחירות, קיבלנו תזכורת למורשת שלו: השר הגדיל את ההוצאות בטענה שזה יביא להאצה בצמיחה וימלא את קופת המדינה. בפועל, הצמיחה בקדנציה שלו נמוכה יותר מבתקופה של השר שלפניו, ולמשרד האוצר יש חור בקופה. בתקופה הנוכחית, שבה יש חשש אמיתי שמדינות מובילות בעולם ייכנסו למיתון וימשכו גם את רמת החיים בישראל כלפי מטה, אלו חדשות לא טובות. כי החור בקופה מגביל את היכולת של הממשלה להגדיל הוצאות כדי לרכך את ההשפעה של משברים. זה אומר שאנחנו חייבים להתפלל שמלחמת הסחר תירגע וכלכלות העולם יחזרו לצמוח, אחרת יש לנו סיבה טובה לדאגה.

      הערה רביעית: יש פרשנים, וגורמים במשרד האוצר, שטוענים שמי שאחראי להאטה בצמיחה הוא בנק ישראל. לטענתם, אחת הסיבות להאטה בתוצר היא שהשקל חזק, מה שמקשה על היצואנים. לדעתם, בנק ישראל יכול לסייע לצמיחה אם הוא יוריד את הריבית. אבל במצב הנוכחי היכולת של בנק ישראל להשפיע על שער-החליפין די מוגבלת. היכולת של בנק ישראל להשפיע על מחירי הדירות, לעומת זאת, היא חזקה מאד. אז אם מישהו באמת חושב שבנק ישראל יכול להציל את המשק, שייקח בחשבון שבאותה הזדמנות מחיר ממוצע של דירת ארבע חדרים עלול לעלות מכ- 1.5 מיליון שקל לאזור ה- 2 מיליון.

      הערה חמישית: המסקנה מהתוצר הנמוך ברבעון השני הוא שנכון להיום, אין אף אחד בממשלה שייקח אחריות. ואם הממשלה לא תיקח אחריות בזמן הקרוב, רק בנק ישראל יישאר להחזיק את המכנסיים של המשק. וכשמחירי הדירות יטפסו, אל תהיו מופתעים.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי