פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלגות הסטודנטים: הארי פוטר עובד במשרד החינוך?

      התקציב שיועד לתוספת למלגות הסטודנטים נוצל על ידי משרד החינוך למטרות אחרות. במשרד טענו עם זאת שהסטודנטים לא נפגעו מהמהלך. חבל רק שמבחינה כלכלית זה לא אפשרי. דעה

      שר החינוך, נפתלי בנט במסדרונות הכנסת 19 בנובמר 2018 (ראובן קסטרו)
      שר החינוך, נפתלי בנט (צילום: ראובן קסטרו)

      אני יודע שהרבה פעמים אנחנו, אנשי האקדמיה, לא מגלים הערכה מיוחדת כלפי התובנות המדעיות של שרי הממשלה - אבל לפעמים יש יוצאים מן הכלל. בסוף השבוע שעבר, למשל, שר החינוך הצליח להשאיר אותי עם פה פעור.

      זה קרה כשגלשתי באינטרנט ונתקלתי בכתבה על משרד החינוך. מתברר כי בתחילת 2018 המשרד קיבל 47.5 מיליון שקל להגדלת תקציב המלגות לסטודנטים. במקום להעביר את הכסף לסטודנטים, מישהו החליט להעביר את הכסף למטרות שלדעתו הן חשובות יותר. בין היתר, הוחלט להעביר את הכסף לתקציב הגרעינים התורניים שפועלים באזורים לא דתיים, למדרשות להעמקת הזהות היהודית, לפרוייקט הכנה לבר/בת מצווה בכותל, ול"מערכי למידה לאור תורת הרב קוק וגשרים וקשרים בין קהילות החינוך הממלכתי דתי".

      לו זה היה הכל, אז לא הייתי לומד מהכתבה שום דבר חדש. זכותו של שר להעביר תקציבים למטרות שהוא מוצא לנכון, ואני בטוח שהוא יודע למה גרעינים תורניים באזורים לא דתיים או בר-מצוות זה חלק מהדברים שצריכים להיות ממומנים דווקא על ידי משרד החינוך. יותר מזה, אם הוא חושב שזה מה שהציבור רוצה, ושבגלל זה הציבור בחר בו לתפקיד שהוא ממלא, זאת חובתו לעשות זאת.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      רכבת ישראל מציגה: תרגילים חשבונאיים בדרך לשום מקום והפסד כבד
      סניף הקו אופ שנמכר במיליונים רגע לפני הקפאת ההליכים
      תעריף החשמל צפוי לעלות ב-6% בשל התייקרות הדלקים

      אבל מה שהצליח לגרום לי לבהות במסך בתדהמה זה ההסבר שמשרד החינוך נתן להחלטה. על פי לשכת בנט "תקציבי הסטודנטים הגיעו ממקור אחר ולא נגרעה מהם אגורה". כלומר לפי משרד החינוך, הארי פוטר זה פה: כי רק בהוגווארטס אפשר לקחת כספים ממקום אחד, לשלם אתם על משהו אחר, ואף אחד לא מקבל פחות. לו זה היה נכון, צריך היה לתת למי שהמציא את המשפט הזה בלשכת השר לא רק פרס נובל בכלכלה, אלא גם את הפרסים בפיזיקה ובכימיה, כי הוא גילה את היכולת לייצר משהו מכלום.

      אבל אחרי שחשבתי על זה עוד רגע, הגעתי למסקנה שבוועדת הנובל עוד לא פותחים את השמפנייה. כי אפילו במדינת ישראל, ואפילו כשמדובר במשרד החינוך, כנראה שהחוק הראשון של הכלכלה עדיין פועל: אם מקדישים משאבים למטרה אחת, המחיר הוא כל המטרות האחרות שלא קיבלו את אותם משאבים.

      אז לידיעת מי שהמציא את המשפט הזה בלשכת השר, הנה כמה דברים שלא קיבלו את ה- 47.5 מיליון שקל האלו. עם הכסף הזה אפשר היה, למשל, לממן לקרוב ל-3,600 סטודנטים שנת לימודים אחת. או שאפשר היה להזכר בעובדה שמשרד החינוך משקיע רק כמחצית מתקציבו בתשלומים למורים, ולשפר קצת את הנתון הזה בעזרת הבאה של כמעט 400 מורים חדשים.

      אם אף אחת מהאפשרויות האלו (וכל האפשרויות האחרות שקיימות גם כן) לא מוצאת חן בעיני השר, יש לי עוד רעיון. אם השר חושב שאין צורך בהגדלת תקציב המלגות, אפשר להחזיר את הכסף למשלמי המסים. בישראל יש בערך שני מיליון אזרחים שמשלמים מס הכנסה, אז אפשר להחזיר לכל אחד מהם כ- 23 שקל. אני בטוח שאף אחד לא יתנגד לגלות שיש לו עוד כמה שקלים בכיס.

      אם השר בכל זאת מעדיף להוציא את הכסף על מערכי למידה לאור תורת הרב קוק, זכותו. אבל שלא ינסה להגיד שאף אחד לא שילם את זה. כי אין ספק שזכותו של שר החינוך להוציא את הכסף לכל מטרה שהוא מוצא לנכון, אבל בבקשה שימסור באותה הזדמנות לציבור דוח גם על כל המטרות שעליהן הוא החליט לוותר.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וקבוצת ההשקעות אינפיניטי