פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הארכת חיי הבגדים תחסוך כסף ותציל את הסביבה

      קנית בגד חדש לקראת החגים? עכשיו רק צריך לדעת איך לשמור עליו במצב טוב למשך כמה שיותר זמן - החל מרגע הקנייה ועד לכביסה והאחסון בארון הבגדים בבית

      הארכת חיי הבגדים תחסוך כסף ותציל את הסביבה
      זווית

      חגי תשרי, וראש השנה בפרט, מזמנים לנו מצבעים והנחות מיוחדות בתחום האופנה. מי לא רוצה להתחדש בשמלה או חולצה חדשה ליד שולחן החג ולהתחיל את השנה החדשה עם מראה רענן? הבעיה היא שרבים מהבגדים שנקנה לקראת החג הקרוב כנראה לא ישרדו עד לראש השנה תשפ"א. גם אם ממש נרצה, כנראה שלא נוכל לגרום לבגדינו להישמר לנצח, אבל אנחנו בהחלט יכולים להאריך את חיי הבגד שלנו אם רק נשנה כמה הרגלים קטנים.

      כחברה, אנחנו נוטים פחות ופחות להסתפק במלתחה אחת קבועה ולשמור עליה טוב. האופנה המהירה הפכה את קניית הבגדים לנגישה הרבה יותר, כך שאין שום תמריץ לשמור את הבגדים שכבר יש לנו.

      בנוסף, אנחנו מתמודדים עם תחלופה גבוהה של טרנדים. אם בעבר היו קולקציות שנפרסו על שתיים-שלוש עונות בשנה, הרי שכיום הן מוחלפות בקצב מסחרר, והרצון שלנו כצרכנים להתחדש ולהרגיש אופנתיים גובר. בבריטניה, לדוגמה, אורך החיים הממוצע של פריט לבוש הוא 2.2 שנים.

      הארכת תוחלת החיים של הבגדים שלנו אינה טובה רק לכיסינו, אלא גם מועילה מאוד לסביבה: תעשיית האופנה היא אחת מהתעשיות המזהמות והפוגעניות ביותר ברמה העולמית: היא משתמשת ב-2.5 אחוזים מהקרקע המעובדת בעולם, בכ-13 אחוזים מקוטלי החרקים בעולם ובכ-1,540 ליטר מים לקילו כותנה, כל זאת לצורך גידולם של 27 מיליון טונות של כותנה מדי שנה. ההשפעות השליליות ממשיכות בתנאי העסקה פוגעניים, בעיקר של עובדי הייצור במדינות מתפתחות, בשימוש בחומרים כימיים לצביעת הבדים והזרמתם לסביבה, בשימוש יתר בפולימרים סינטטיים ובניילון ופלסטיק בהרכב הבדים ואריזתם, בשינוע חומרי הגלם והבגדים למרחקים עצומים (לעתים מצד אחד של העולם לצדו השני), ולבסוף בצד של הצרכן, גם השימוש המועט (אם בכלל) בכל בגד וזריקתו בתוך זמן קצר כפסולת שנקברת במטמנות.

      זה אמנם נראה רחוק, אך לפני זמן לא רב, אנשים למדו מיומנויות תפירה בסיסיות, וכך היו מייצרים ומתחזקים את בגדיהם לאורך זמן. אין ספק שאם נרצה שהבגדים שלנו יחזיקו מעמד ככל האפשר וישמרו על איכותם, קנייה נכונה והטיפול בהם הוא המקום הטוב ביותר להתחיל בו.

      לא להתפתות לטרנדים

      "יש כמה דברים שאפשר לעשות עוד בשלב הקנייה, בעיקר לחשוב קדימה ולא להתפתות לטרנדים, להחליט להכניס בגד חדש הביתה רק אם ברור לנו שהוא יוכל לשמש אותנו לאורך זמן", אומרת שלי גרוס, כתבת אופנה ב"לאישה", בעלת הבלוג "המלבישה" ומחברת רב המכר "החיים ומה שלבשתי".

      בדקו את התפרים

      כדי שהבגדים שלנו יישמרו לאורך זמן, נצטרך להשקיע בקניית בגדים שעשויים היטב מבדים באיכות טובה. לא כדאי להניח שפריטים יקרים הם הטובים ביותר - עלינו לבדוק זאת בעצמנו עוד לפני קנייתם. נוכל להסתכל על פריט לבוש ולהפוך אותו כלפי פנים ולמשוך בכל חתיכה פרומה. כאשר בגדים מיוצרים באיכות ועלות מינימלית, התפרים לרוב נפרמים במהירות. כמו כן, כדאי לבדוק את הבגדים אל מול האור, אם ניתן לראות אור נכנס דרך הבד, הוא כנראה ייהרס מהר יותר לאחר השימוש.

      הכירו את הבדים

      בסופו של דבר, כל בגד יישחק לאחר לבישה ושטיפה חוזרים ונשנים, אך קיימים בדים עמידים יותר. לדבריה של שני ספיבק, סטייליסטית, בלוגרית וחוקרת אופנה, "חלק מהבגדים מורכבים מרכיבים טבעיים כמו כותנה ופשתן ויש כאלה המורכבים מערבוב בין בדים סינטטיים לטבעיים. כאשר אנחנו בוחרים בד חשוב לשקול מספר פרמטרים כמו האקלים שבו נלבש את הבגד (חם/ קר) ומגע על הגוף, האם הבגד מייצר תחושה נעימה או גרד".

      העדפה לסוג בד מסוים היא עניין אישי. יש שמעדיפים ללבוש בדים סינתטיים כי הם מאמינים שהסיבים שמהם הם עשויים עמידים יותר ונשחקים פחות. אלו שממליצים ללבוש בדים מסיבים טבעיים טוענים כי ככל שהבד נושם יותר, כך נזיע פחות ונצטרך לשטוף את הבגד לעתים רחוקות יותר. כמו כן, כיבוס בדים סינתטיים, כמו פוליאסטר, גורם להשלת מיקרו-סיבים, חלקיקי מיקרו-פלסטיק זעירים, הנשטפים דרך מערכות הביוב גם לים ומוסיפים לזיהום הפלסטיק באוקיינוסים.

      כבסו את הבגדים נכון

      "את שלב הכביסה במכונה כדאי לדחות כמה שיותר. רובנו מכבסים הרבה יותר מדי גם בגדים שלא באמת התלכלכו", אומרת גרוס. "לפעמים מספיק לאוורר בגד, ואם אפשר גם לדלל שימוש במרכך - זה רצוי. המרכך עושה ריח נעים אבל לא מאריך את חיי הבגד, להפך. כמובן שזה הזמן לברך על מזג האוויר המקומי בארץ ולייבש את הבגדים שכיבסנו באוויר (ובצל) ולא במייבש".

      "אנחנו צריכים להיות יותר אחראים ולהיצמד להנחיות היצרן בנוגע לאופן הכביסה. כשמדובר בבגדים איכותיים, ההוראות מתאימות לבגד ונמצאות בפתקית הצמודה אליו. במהלך הכביסה הבגד עובר תהליך די קשה בטמפרטורות גבוהות, סבון וסחיטה, הפוגעים בסיבים המרכיבים אותו. לכן, כדאי לכבס בגדים רק כאשר הם באמת זקוקים לכביסה ולא אחרי שנלבשו רק פעם אחת", אומרת ספיבק. "אני ממליצה לבחור את הטמפרטורה המתאימה לסוג הבגד. לדוגמה, מגבות, מצעים וכביסה עדינה נכבס מעל 40 מעלות, ואילו לבגדי כותנה גם 30 מעלות יספיקו. בנוסף, בדים עדינים אפשר לכבס בתוך שקית רשת כדי להפחית את שחיקתם. כדאי גם להכין את הבגד טרם הכנסתו למכונה, לבדוק שאין שום דבר בכיסים, לסגור את הרוכסן ולפתוח כפתורים אם קיימים. מובן שכדאי גם לכבס לפי גוונים וכך למנוע צביעה מיותרת של בגדים".

      יש דרכים רבות לרענן בגדים מבלי לכבס אותם במכונה: ניתן לנקות כתמים מסובכים או בגדים מטונפים על ידי אידוי. אחת מהדרכים לעשות זאת היא תלייתם בזמן מקלחת חמה. דרך זו מאפשרת גם לנקות את הבגד באופן ידידותי יותר לסביבה. מכונת הכביסה הממוצעת צורכת בין 50-120 ליטר להפעלה אחת, וכך מכונה שמופעלת באופן יומיומי צורכת עד 44,000 ליטר של מי שתייה בשנה. מומחים מציעים לתלות בגדים לאוורור בשמש ואף להשרות ולרסס בגדים בתערובת מים פושרים וודקה, על מנת להיפטר מריחות רעים.

      הג'ינס לארון והנעליים לקופסה

      לדבריה של ספיבק, "אופן האכסון הוא חשוב כשלעצמו בהארכת חיי המדף של הבגד. אני ממליצה לתלות חולצות מכופתרות וג'קטים, אך חשוב לשים לב שאנחנו לא תולים יותר משני פריטים על אותו קולב, כיוון שהם משתפשפים ומאבדים מצורתם. מכנסיים מחויטים וחצאיות כדאי לקפל לחצי ולתלות גם כן. ג'ינסים, לעומת זאת, כדאי לקפל לשניים ולהכניס לארון, כך גם קרדיגנים, סריגים וחולצות טריקו, כיוון שהקולבים יכולים לפגוע בבד העדין שלהם.

      "כשאנחנו שומרים בגד בארון, חשוב לא להחביא אותו כדי שלא נשכח מקיומו, אלא לתלות או לקפל ככה שנדע מה יש לנו, ושהבגד יהיה מוכן ללבישה", מוסיפה גרוס.

      לא לזרוק - לתקן

      "אני ממליצה על שימוש באביזרים שעוזרים לנו לשמור על הבגדים, כמו סכיני גילוח לניקוי ה,גולגלים' שיוצאים בחלק מסוגי הבדים ורולרים דביקים המנקים לכלוך", אומרת ספיבק. "כדאי לאחסן מעילים וחליפות באריזות המותאמות לתלייה, ולהקפיד להכניס בגדים יבשים לארון על מנת למנוע היווצרות של ריח רע, עובש ולחות. את הנעליים כדאי לשמור בקופסה כמו שהן מגיעות מהחנות, על מנת למנוע הצטברות של לחות ואבק עליהן".

      "לפעמים, כשהבגדים מתבלים, אפשר לתקן אותם אצל החייט או הסנדלר המקומיים, וכשלא ניתן לתקן משהו והבגד סיים את תפקידו בארוננו, אפשר לחשוב על שימושים חלופיים לכך. חולצות טריקו ישנות, לדוגמה, הופכות לסמרטוטי ניקוי מעולים.

      לשנות את אסטרטגיית הקניות שלנו

      "המידע שזורם אלינו מכל עבר בשנים האחרונות לא משאיר לנו ברירה, אנחנו חייבות וחייבים לשנות את הגישה שלנו בהקשר של צריכה בכלל וצריכת בגדים בפרט. המחיר של קניית בגדים 'חד-פעמיים' ושיתוף פעולה עם עולם האופנה המהירה פשוט גבוה מדי, בשבילנו אישית, בשביל מי שמייצר את הבגדים, בשביל כדור הארץ ובשביל העתיד של הילדים שלנו", אומרת גרוס, שעומדת לפרסם בקרוב ספר שעוסק ביחסים שלנו עם בגדים ועם הסביבה, שאותו כתבה יחד עם מיכל לוי-ארבל, כתבת אופנה לשעבר שעוסקת בהעלאת המודעות להשפעה של צריכת היתר. "הדבר הכי קל שאנחנו יכולות לעשות כדי להיות חלק מהשינוי הוא לשנות את אסטרטגיית הקניות שלנו. להחליט שצורכים פחות ועם יותר מודעות, והכי טוב: להתמקד במה שכבר יש לנו. במובן הזה חשוב לשמור על הבגדים שיש לנו בארון. גם אם הם נקנו ממש בזול".

      "מאוד כדאי לנו לשמור כמה שיותר על הבגדים ולהימנע מקנייה נחפזת נוספת", מסכמת ספיבק. "תמיד עדיף לקנות יד שנייה איכותית, ואפילו אפשר לבדוק מה יש אצל חברים ולא שימושי עבורם, וכך להעניק גלגול נוסף לבגד לפני זריקתו".

      הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה