לא הלכתם לעבודה היום? כדאי שתדעו מה הזכויות שלכם

מצב החירום שהוכרז הבוקר ביישובי הדרום וגוש דן התחיל בהנחיה גורפת של פיקוד העורף שלא להגיע למקומות העבודה שאינם חיוניים ולהשבית את כל מערכת החינוך. בהמשך מותנה ההנחיה ונקבע כי גם עובדים שאינם עובדים במקומות עבודה חיוניים יכולים להגיע לעבודה, בתנאי שבמקום קיים מרחב מוגן - מה שהגביר את ההתלבטות ואת השאלות של עובדים ומעסיקים.

לדברי עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין, מקומות עבודה חיוניים הם "מקומות שאחראים על ביטחון או אספקה סדירה כמו מים, חשמל, רכבת, תחבורה ציבורית, בתי חולים. עובד שמועסק במפעל חיוני יודע את זה ביום שהוא מתחיל בעבודה, ועובדים במפעלים אלה מחויבים להגיע לעבודה. אפילו הנהלת בתי המשפט ביטלה את כל הדיונים באזור המרכז והדרום, למעט דיונים דחופים".

"יש כרגע לעובדים זכות להיעדר מהעבודה מאחת משתי סיבות: הסיבה הראשונה כי ניתנה הנחיה מפיקוד העורף שלא מאפשרת את עבודתם, בלי קשר לזה שהם הורים. הסיבה השנייה שבעטיה עובד יכול לא להגיע לעבודה היא אם סגרו את מוסד הלימודים של ילדיו והוא צריך להשגיח עליהם. הזכות מוענקת למשגיח יחיד - כלומר אחד ההורים במקרה של בני זוג או הורה יחידני. ילד הוא מי שטרם מלאו לו 14 או ילד בעל צרכים מיוחדים. פיקוד העורף אסר על עבודה במקומות עבודה לא חיוניים גם במרכז, באזור דן וירקון, שפלה ועוטף עזה".

"החוק אינו מסדיר זכאות לשכר. כשמסתיימת התקופה המתוחה יושבת הממשלה עם המעסיקים וההסתדרות והם מגבשים הסדר שקובע האם המעסיק ישלם, האם המדינה תשתתף או האם העובד ייקח חלק במימון. במקרים קודמים תמיד התגבשו הסדרים אבל לא תמיד העובדים מקבלים שכר מלא - וזה תלוי במשך תקופת החירום. במלחמת לבנון השנייה, כשהייתה תקופת חירום ממושכת, העובדים שלא עבדו נשאו ב-20% מהעלויות של העסקתם באמצעות קיזוז ימי חופשה".

"אם עובד או עבודת נמצאים בחו"ל או בתקופת מחלה מובן מאליו שאי אפשר לתפוס טרמפ על המצב הביטחוני ולקבל על זה כסף".

"המשמעות של הזכות להיעדר היא שאסור לו לפטר את העובד או העובדת. הוא לא יכול להגיד, נניח, דפקת לי עסקה מאוד גדולה כי לא באת ואתה מפוטר".

"העובדים צריכים להיזהר במה שהם כותבים ברשת. אם מישהו יושב על המקלדת וכותב בעמוד הפייסבוק שלו 'כל הכבוד לצה"ל תיכנסו בהם, מגיע להם' והלקוחות של מקום העבודה של העסק שהוא עובד בו הם ערביי ישראל - אז מחר המעסיק יכול לבוא בטרוניה כלפי העובד שהלקוחות לא יבואו בגללו.

"היה מקרה שפיטרו עובדת בגלל פוסט שהיא פרסמה בזמן החירום. אז מומלץ לא לנצל את היום הזה בשביל לשבת על המקלדת ולהתחיל לפרוק. תמיד תחשבו אם הפרסומים האלה משרתים את מקום העבודה שאתם עובדים בו".

"אם יש לך דף פייסבוק כאדם פרטי, בלי ממשק עם מקום העבודה ומבלי שמצוין בו מקום העבודה שלך תגיד מה שאתה רוצה. אבל אם אתה מציין שאתה עובד ב... וכל אחד יכול לראות איפה אתה עובד, אז תשמור את הדעות האלה לעצמך - בהנחה שאותן דעות יכולות לפגוע בעסק".

במקומות עבודה לא חיוניים, האם המעסיק יכול להחליט על דעת עצמו אם לסגור את בית העסק?
"נניח בית קפה בגוש דן - המעסיק לא חייב לסגור את בית הקפה אבל הוא לא יכול לחייב את העובדים להגיע. הוא יכול לעבוד בעצמו ולהביא חברים או בני משפחה כדי להפעיל את בית העסק. בהקשר של בתי קפה צריך לשים לב להנחיה של פיקוד העורף שאסור שתהיה התקהלות של יותר מ-300 איש בגוש דן ו-100 איש בדרום. וגם אז בתנאי שהמקום סגור".

"למשל רשתות שיווק - סופרים שמכילים שיותר מ-300 איש אסור לפתוח אותם. גם מקומות בילוי בחוץ כמו ספארי, לונה פארק או סופר לנד".

ומה עם עובדים שאינם עובדים במקומות העבודה חיוניים - האם הם יכולים לקבוע לעצמם אם להגיע?
"אם אסור למעסיק לפטר עובד או עובדת שלא הגיעו לעבודה - כן אפשר להסיק ששיקול הדעת נתון לעובד. אם העבודה סותרת את ההנחיה של פיקוד העורף, לדוגמה, מדובר במקום שיש בו התקהלות מעל המותר או שהוא נמצא בחוץ והוא לא מקום עבודה חיוני, המעסיק רשאי להגיד לו ללכת הביתה".

"יש הרבה מעסיקים שיש להם הסדר של עבודה מהבית ואם העובד ירצה לעבוד מהבית כי ככה הוא מבטיח לעצמו שכר אז אפשר לדבר על זה ושני הצדדים מורווחים. אם ההסדר הזה אינו קיים בשגרה, והמעסיק לא מסכים לכך, אי אפשר לכפות את זה עליו".

"כרגע העסקים באפלה. מניסיון העבר, אחרי סיום מצב החירום מתגבש מנגנון של פיצוי למעסיקים מהמדינה שבתנאים שהמדינה קובעת ויש לפנות ולקבל את הפיצוי. לעתים זה לוקח חודשים ארוכים ואי אפשר לחזות מראש מה ייקבע. במצב הנוכחי שבו אין ממשלה, זה עלול לקחת עוד יותר זמן".