שר האוצר ביבי ורה"מ נתניהו: איש אחד שתי אידיאולוגיות

לזכותו של שר האוצר נתניהו אפשר לזקוף דבר חשוב מאוד: הייתה לו אידאולוגיה. בניגוד לחלק גדול מהפוליטיקאים, הוא לא הסתיר את האידיאולוגיה שלו, ופעל ליישם אותה גם כשהיא לא הייתה פופולרית. ובאותו זמן, האידיאולוגיה של שר האוצר נתניהו הייתה שהממשלה צריכה להוציא כמה שפחות, או במילים שלו, צריך שהאיש הרזה (המגזר הפרטי) יפסיק לסחוב על הגב את האיש השמן (המגזר הציבורי).

נכון שהוא לא המציא את האידיאולגיה הזאת. ממשלות ישראל, החל משנת 1985, נקטו צעדים שהלכו בכיוון הזה. ממשלת רבין, למשל, הפריטה יותר חברות פרטיות, מכפי שנעשה בכל התקופה של נתניהו כשר אוצר וראש ממשלה. אבל בניגוד לשרי אוצר שבאו לפניו, שר האוצר נתניהו הפך את המדיניות לאידיאולוגיה, ובאותה הזדמנות הוא קבע את הכיוון שישראל הלכה בו מאז. וכדי לוודא שהממשלות שיבואו אחרי הקדנציה שלו כשר אוצר ימשיכו לנהוג לפי אותה אידיאולוגיה שהוא הכתיב, שר האוצר נתניהו חוקק חוק שנועד להבטיח שהגירעון לא יגדל יותר מידי. כי שר האוצר נתניהו ידע שהדרך הכי קלה לממשלה להגדיל את המגזר הציבורי זה להגדיל את החוב, ולכן הוא חוקק חוק שנועד למנוע את זה.

לחוק הזה קוראים כלל ההוצאה. בגרסה המקורית שלו, זאת ששר האוצר נתניהו דאג להעביר, נקבע שתקציב הממשלה לא יגדל ביותר מאחוז בין שנה אחת לזאת שאחריה. בדרך הזאת שר האוצר נתניהו רצה לוודא שני דברים. הראשון, שאף ממשלה לא תגדיל הוצאות בלי שיהיה לה מאיפה לשלם. והשני, שהמגזר הציבורי בישראל ילך ויקטן, כדי לתת יותר מקום למגזר הפרטי.

שר האוצר נתניהו כל-כך האמין שזאת המדיניות הנכונה עבור ישראל, שהוא היה מוכן לשלם על כך מחיר פוליטי לא מבוטל. בבחירות הראשונות שנערכו אחרי הקדנציה של נתניהו כשר אוצר, הליכוד בראשותו התרסק ל- 12 מנדטים בלבד.

ראש הממשלה נתניהו, לעומת זאת, הוכיח השבוע שהאמירה של משה דיין על כך שרק חמור לא משנה את דעתו נשארת רלוונטית תמיד. כי השבוע, הכלכלנים ממשרד האוצר הודיע שהמדיניות של הממשלה הקודמת הובילה לכך שהגירעון בשנה הבאה צפוי להיות 4%, חריגה של 2% מהיעד שתוכנן. המסקנה שלהם הייתה שכל ממשלה עתידית תצטרך לבחור בין העלאת מסים לקיצוצים בהוצאות. נתניהו תיקן אותם ואמר שאין ולא יהיה צורך בקיצוצים או בהעלאות מסים, מכיוון שגם אם הגירעון יהיה גבוה משמעותית מזה שתוכנן מראש, זה לא משהו שצריך להתרגש ממנו.

מעניין מה היה אומר על זה שר האוצר נתניהו, זה שנלחם כל-כך קשה כדי להבטיח שממשלות בישראל יציבו לעצמם יעדי גירעון נמוכים, ויעשו את כל מה שנדרש כדי לעמוד בהם. מעניין עוד יותר מה הוא היה אומר, כשהוא היה שומע שלראש הממשלה שמוכן לייצר גירעון גדול בהרבה מהמתוכנן קוראים בנימין נתניהו.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי