נתניהו מתהדר בהישג כלכלי? יש מקום לדאגה

נתניהו מתגאה בירידת יחס החוב תוצר בתקופת כהונתו. למעשה, הקרדיט לא מגיע רק לו ובשנה האחרונה המגמה דווקא התהפכה. אז למה הוא ממהר?

אביחי שניר
צילום: ערוץ כנסת, עריכה: עמית שמחה

(בווידאו: דיון בוועדת הכספים על הגירעון)

לפני הרבה זמן לימדו אותי שיש שתי דרכים לשקר. דרך אחת היא פשוט לשקר. הדרך השנייה היא סטטיסטיקה. אבל אחרי שעסקתי קצת זמן בסטטיסטיקה גיליתי שכשנצמדים לנתונים, סטטיסטיקה זאת דרך נהדרת לומר את האמת. הבעיה היא שהרבה פעמים כשלא רוצים להגיד אמת, ממציאים את הסטטיסטיקה. או בוחרים את הנתונים באופן סלקטיבי.

השבוע נזכרתי בזה כשקראתי שבנימין נתניהו הצהיר שהמשק ממשיך לצמוח, ושהגירעון ממשיך לקטון. הוא גם ציין שבתקופתו כשר האוצר יחס החוב תוצר היה כ-90%, אבל אז הוא החליט שעד 2020 נוריד אותו אל מתחת ל-60%. לפי הדברים של נתניהו השבוע, ב-2019 היעד המרשים הזה אכן הושג, כיוון שבשנה שחלפה יחס החוב-תוצר אכן ירד מתחת ל-60%.

אז ככה, נכון שבתקופתו של נתניהו כשר אוצר היחס חוב-תוצר היה כ-90%, אבל ב-1985 הוא היה 200%. לכן, המגמה של הורדת היחס חוב-תוצר לא התחילה כשנתניהו היה שר אוצר. בתקופה בין 1985 ל-2003, החוב-תוצר ירד ב-110 נקודות אחוז. בתקופה שבין 2003 ל-2019, זאת שעליה נתניהו לוקח את הקרדיט, הוא ירד רק בכ-30 נקודות אחוז.

עוד בוואלה! NEWS

הפתרונות למצוקת התנועה דווקא טובים - אבל אנחנו נישאר בפקק

לכתבה המלאה

מעבר לכך, היחס חוב תוצר לא ירד מתחת ל-60% ב-2019. הוא ירד מתחת ל-60% כבר ב-2017. לכן אפשר היה לשאול למה נתניהו נזכר לחגוג דווקא עכשיו? בעיקר אם לוקחים בחשבון שעוד אין נתונים סופיים לגבי התוצר ב-2019, ולכן גם אין נתונים סופיים על מה היה היחס חוב-תוצר ב-2019. אבל נתניהו מיהר לציין את הנתונים על היחס חוב-תוצר בגלל שהמדיניות התקציבית של שר האוצר שלו הביאה לכך שב- 2018, בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים, היחס חוב-תוצר דווקא גדל. אם ב-2017 היחס חוב-תוצר היה 59.9%, ב-2018 הוא היה 60.4%. ולפי נגיד בנק ישראל, אם הממשלה לא תעשה משהו די קיצוני, בתוך שנתיים אנחנו נהיה עם יחס חוב-תוצר של 65%.

בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)

המסים יעלו?

כך שבמצב רגיל, כשמועמד מוביל לראשות הממשלה מדגיש את הירידה ביחס החוב-תוצר, אני כאזרח מרגיש מצויין, כי אם החוב-תוצר יורד, אפשר וצריך להוריד מסים. אבל במקרה הזה, כשראש הממשלה מזכיר לפני הבחירות את הירידה ביחס החוב-תוצר, אני מתחיל לחשוש שעוד מעט אני דווקא אצטרך לשלם יותר מסים. כי אין כמו עלייה של אחוז במע"מ כדי לפתור בעיות של גירעון גדול מהמתוכנן.

עוד דבר מעניין שנתניהו ציין בדברים שלו השבוע זה שבקרוב הממשלה תתחיל לקבל הכנסות גדולות ממכירת הגז שהתגלה מול חופי ישראל. לדבריו, את הכספים האלה ממשלה בראשותו תוציא על בריאות, רווחה, חינוך ותשתיות. לכאורה אלו דברים מאוד משמחים. למעשה, אלו הם דברים מאוד מדאיגים, כי השקל מתחזק כבר זמן רב, בין היתר בגלל שההסתמכות על גז תוצרת הארץ מקטין את הייבוא, מה שגורם לעודף היצע של מט"ח. כעת, כאשר גז מהמאגר בלוויתן גם מיוצא למדינות אחרות, עודף המט"ח יגדל אפילו יותר, מה שיוביל לעוד התחזקות של השקל.

כדי למנוע ייסוף מופרז בשקל, מה שיפגע מאוד בתעשייה ובתיירות הישראלית, החליטה המדינה לפני שנים להקים קרן שתשקיע את הכסף הזה ותדאג לעתיד של אזרחי ישראל בתקופה שבה הגז יגמר. לפי הדברים של נתניהו, התוכנית הזאת נגנזה. לכן, בטווח הקצר, הולך להיות מאוד כיף. כי אין כמו שקל חזק בשביל להקל על מי שרוצה לקנות מכונית או לעשות קניות בלונדון. אבל בעוד כמה שנים, כשנשאל מה קרה לתעשייה ולתיירות בישראל, התשובה תהיה: "הציבור נהנה, ועכשיו, הציבור ישלם".

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully