בריא לא רק לספורטאים: החומר המפתיע ממנו יוצרים תיקים

בננה היא אחד מהפירות הנפוצים והאהובים בישראל ובעולם, אך מתברר שהתועלות האפשריות של הבננה לא מסתכמות באכילתה בלבד. לאחרונה החלה חברת אופנה שוויצרית להשתמש בצמחי הבננה למטרה חדשה ומקורית: ייצור תיקים, זאת מתוך ניסיון לצמצם את החותם הסביבתי המשמעותי של תעשיית האופנה.

חברת QWSTION, שמוכרת את תיקי הבננה, מצהירה שהיא שמה דגש על נושא הקיימות בפעילותה. התיקים החדשים עשויים מחומר שפיתחה החברה בשם בננטקס (Bananatex), שזיכה אותה לאחרונה בפרס העיצוב השוויצרי. הבננטקס מופק מאבאקה (Musa textilis): מין של בננה שפירותיו לא אכילים ושגדל באופן טבעי בפיליפינים, שניתן להפיק סיבים חזקים מהגזעול שלו (הגבעול המעובה שמשמש כגזע של צמחי הבננה). סיבים אלה שימשו באופן מסורתי לייצור טקסטיל, וכיום מהווים חומר גלם בעיקר למוצרי נייר.

השלב הראשון בהפקת הבננטקס הוא ייצור נייר קשיח מסיבי האבאקה, שממנו נשזרים חוטי תפירה. חוטים אלה נארגים יחד לבדים, שמצופים בשעוות דבורים שמעניקה להם מרקם חלק ועמידות בפני מים, ומבדים אלה נתפרים התיקים. לטענת היצרנים, החומר שממנו עשויים התיקים מתכלה - בדומה לעצי בננה.

כיום מציעה QWSTION שלושה דגמים של תיקי הבננה: Roll Pack, תרמיל בעל סגירה גמישה שניתן להתאים את נפחו לתכולת התיק, Zip Pack, תיק גב בעל רוכסן עליון, ו-Hip Pouch, תיק צד קטן. התיקים מוצעים בצבע שחור, לבן טבעי וחצץ (אפור).

החברה פיתחה את תיקי הבננה לאור הנזקים הסביבתיים הנרחבים שנגרמים בעקבות פעילותה של תעשיית ייצור התיקים. "כיום רוב תעשיית התיקים והנעליים היא חלק בעייתי של תעשיית האופנה, כי הנורמה בה היא להשתמש במוצרי עור - שהם אוסף אינסופי של בעיות", אומר עתניאל גדז', מומחה לאופנה בת-קיימא. תעשיית העור היא חלק בלתי נפרד מתעשיית המזון מן החי, ובמקרים רבים הרווחים ממנה הם שהופכים את תעשיית בשר הבקר לרווחית. "בגלל אופן הגידול והמחייה של בעלי החיים, כמויות הפחמן הדו-חמצני שנפלט והמים בהם משתמשים בתהליך ייצור העור הן גבוהות מאוד", אומר גדז'.

גידול בעלי החיים בתעשיית המזון והעורות דורש גם שטחים נרחבים למרעה או לצורך גידול המזון של בעלי החיים (סויה, תירס ועוד). "חלק נכבד מהשריפות שהתרחשו באמזונאס בקיץ האחרון התרחש בגלל בירוא יערות, כולל כזה שמקורו בצורך בשטח מרעה נוסף", אומר גדז'. "תעשיית העורות בברזיל גדלה מאד בשנים האחרונות, יש חברות בינלאומיות שמוציאות את קניית העורות משם בגלל החלק הפעיל של התעשייה בצמצום יערות האמזונאס".

לכל זאת מצטרף גם הסבל העצום של בעלי החיים בתעשייה, שכולל בין השאר כליאה בצפיפות קיצונית, ביצוע פעולות כסירוס וגדיעת קרניים ללא הרדמה, הובלה מתמשכת במשאיות עמוסות עד אפס מקום, ובמקרים מסוימים גסיסה במשך שעות ארוכות ואף שחיטה ופשיטת עור כשבעל החיים עדיין בהכרה.

הפגיעה הסביבתית שנגרמת בעקבות תעשיית העור נמשכת גם אחרי תום חיי בעל החיים. "בדרך כלל דרושים מגוון חומרים סינתטיים, שמכילים מתכות כגון כרום, כדי לרכך את העור ולצבוע אותו", אומר גדז'. לדבריו, לרוב חומרים אלה לא מטופלים כראוי בסיום התהליך. "במקרים רבים מזרימים את השפכים האלה לנהר הקרוב או פשוט לקרקע, ואז הם מחלחלים למי התהום שמשמשים לשתייה", הוא אומר.

חשוב לציין שגם תיקי הבננה לא חפים לחלוטין מעור, ושעל אף המאמצים הסביבתיים של חברת QWSTION בייצורם הם כוללים מלבד הבננטקס מעט חלקים העשויים מעור פרה, שעובד בתערובת על בסיס צמחי.

בעיה מרכזית נוספת נעוצה בטיפול בתיקים בתום חייהם, כשהם הופכים לפסולת. "אלו מוצרים שאי אפשר לפרק אותם ולעשות בהם שימוש חוזר", אומר גדז'. לדבריו, עם עליית המודעות לנושא, מגמה זו מתחילה להשתנות. "קיימת כיום נטייה לבחור ב'עיצוב לפירוק' (Design for Disassembly) כך שיהיה אפשר למחזר את המוצר", הוא אומר.

לדברי גדז', העור הוא לא חומר הגלם הבעייתי היחיד בתעשיית התיקים. "פעמים רבות נעשה שימוש בפלסטיק", הוא אומר. "סוג הפלסטיק שהכי קל להשתמש בו למטרה הזו הוא PVC". חומר זה עלול לגרום, בחשיפה ארוכת טווח, לנזק לכבד ולסרטן.

כשמדברים על יתרונותיהם של תיקי הבננה קשה להתעלם מכך שהם לא זולים, ומחירם יכול להגיע ל-340 דולר. את גדז' זה לא מרתיע. "QWSTION הוא מותג שמתאפיין באיכות גבוהה מאוד ובהקפדה על פרטים, הם בונים שרשראות ייצור ומכירים אותן היטב", הוא אומר.

לדבריו, רכישת מוצר יקר יותר עדיפה על המגמה הרווחת בעולם האופנה כיום: קנייה אינטנסיבית של פריטים זולים רבים שנזרקים כעבור זמן קצר, תופעה שלה השלכות סביבתיות משמעותיות. "השאלה היא מה יהיה יקר יותר עבורנו כצרכנים: לקנות תיק ב-200-150 שקל בכל עונה ולהחליף אותו שוב ושוב, או לקנות תיק אחד ב-300 דולר ושהוא יחזיק חמש שנים", אומר גדז'. "חד משמעית, האפשרות השנייה היא זולה יותר, ותפיסתית זה שונה לגמרי".

QWSTION היא לא החברה היחידה שמציעה ללקוחותיה פריטי אופנה מחומרים ידידותיים יותר לסביבה. ענקית האופנה הבינלאומית H&M הודיעה לאחרונה שתתחיל למכור בחנויותיה מספר דגמי תיקים ונעליים עשויי תחליף עור שמיוצר משאריות ענבים - תוצרי לוואי של תעשיית היין, שאותו מייצרת חברת חומרי הגלם הטבעוניים Vegea. חומר זה מצטרף לשלל תחליפי עור ידידותיים לסביבה אחרים שנמצאים כיום בשלבי פיתוח ושיווק שונים ברחבי העולם, שמיוצרים מחומרים כגון קפה, דשא, נייר ממוחזר, פטריות, תה, תפוחי עץ ועלי שלכת.

לדברי גדז', המודעות להיבטים הסביבתיים של עולם האופנה הולכת ומתגברת כיום. "תעשיית האופנה בעולם משתנה ללא היכר, כי אנשים מבינים את המשמעות העצומה שיש לה מבחינה סביבתית", הוא אומר. "מתחילה להיות דרישה חזקה מאוד של צרכנים למשהו אחר, ואז יש חברות שאומרות: אנחנו רוצים לייצר מוצרים יפים בלי להרוס את הסביבה בתהליך, בואו נראה מה אפשר לעשות אחרת".

בישראל, לדבריו, מגמות אלה עדיין נמצאות בשלבים ראשוניים יותר. "היבואנים הישראלים עדיין לא לגמרי שם, הם מתחילים להתעניין בנושא אבל לא מעבר לכך כרגע", הוא אומר. עם זאת, לדבריו, המודעות לנושא בקרב הצרכנים מפותחת יותר. "כיום יש קבוצות קטנות רבות בישראל שמואסות בעולם הצרכני כמו שהוא היום, שלא מעוניינות יותר לבקר בחנויות בכל שבועיים ולקנות אינספור פריטים חדשים, ושמתחילות לשאול שאלות ולצרוך בצורה אחרת. זו התנהגות שלא הייתה קיימת בישראל לפני כמה שנים והיא גדלה וגדלה", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".