מדונם באורלנדו לדירת 3 חדרים בפ"ת, וזה לפני הסיבוך עם המסים

הם לא רצו לחזור, אבל הקורונה הכריחה אותם. יחד עם השינוי הקיצוני באיכות החיים, הישראלים שהתגוררו בארצות הברית מוצאים את עצמם גם במלכודת מס לא פשוטה, שלא לדבר על אלה שבכלל לא יכולים לשוב מטעמים ביורוקרטיים. ציונות? לא זו הסיבה שעולים היום על מטוס לנתב"ג

דוד רוזנטל
צילום: ניב אהרונסון

בסרטון: נוסעים שנחתו בנתב"ג בתחילת אפריל, כשרוב השדה היה סגור.

"עברתי לא מעט דברים קשים בחיים שלי, אבל המעבר ממגורים בבית פרטי על דונם באורלנדו לדירת 3 חדרים בפתח תקווה - זה מהאתגרים הנפשיים הרציניים שנאלצתי להתמודד איתם. לקום בבוקר ולשמוע במקום ציוץ של ציפורים את השכנה שלך מהקומה למטה מקללת את האימא של פקח התנועה שכרגע רשם לה דו"ח כי חסמה את המדרכה, זה בהחלט מצב מורכב. ועכשיו, אני תקוע כאן שלושה חודשים ואין לי מושג כמה זמן עוד אצטרך להיות פה".

גם דן, כמו מאות ישראלים שחיו במשך שנים ארוכות בארה"ב, שב לישראל בחודשים האחרונים בגלל משבר הקורונה. ישראלי אחר, אורן, מספר: "לו היית שואל אותי לפני שנה אם אני רואה את עצמי חוזר לישראל ושוכר נכס באשקלון, קרוב להורים של אשתי, הייתי אומר לך שאתה בהזיות קשות, אך המציאות חזקה יותר. אחרי חודש כאן, אני אומר לך בוודאות גמורה, שזו היתה טעות, אך לא היתה לי ברירה - אשתי התעקשה".

עוד בוואלה!

מה למדו המתחתנים החדשים? כלום

לכתבה המלאה
ישראלים רבים שנחתו לא ידעו מה מצפה להם. נתב"ג באפריל, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: דנה ירקצי)

**
בעמותת "נפש בנפש", שמסייעת בין היתר לעלייה של יהודים מארה"ב ומצפון אמריקה לישראל, מדווחים על עליה דרמטית. במרוצת אפריל-מאי השנה הוגשו לא פחות מ-1,237 בקשות עליה לעומת 719 בתקופה המקבילה אשתקד. מנתוני העמותה עולה כי חודש מאי היווה שיא של כל הזמנית מבחינת מספר המשפחות שהחלו בתהליך. גם בסוכנות היהודית מציינים בשיחה עם וואלה עסקים כי הקורונה הפיחה רוח של חיים בחלום המפעל הציוני: מאז התפרצות הנגיף נרשמה עלייה של למעלה מ-40% בפניות של יהודים מארצות דוברות אנגלית למרכז "הגלובל" של הסוכנות היהודית, שמבקשים לבדוק אפשרות לעלות למדינת ישראל או לקבל מידע. "אנחנו רואים עלייה דומה גם בפניות ממדינות אירופה", אומר יצחק "בוז'י" הרצוג, יו"ר הסוכנות.

אולם בעיית הפקקים וההתנהלות הטיפוסית הישראלית עלולות להיות הבעיה הקטנה של המוני הישראלים שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, ותוך כדי כך גם למלכודת מס. באופן עקרוני, ישראלי ששהה לכל הפחות שלוש שנים בארצות הברית יוכר כנישום שעזב את ישראל ואינו צריך לשלם מס. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד "תושב ישראל" או "תושב" הוא מי שמרכז חייו בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו, יובאו בחשבון קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. כמו כן, נקבע כי אם שהה בישראל 183 ימים בשנה או ב-2020 - שנת המס הנוכחית - 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס הזו ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייקבע כי מרכז חייו בישראל והוא ייאלץ לשלם מס בארץ.


מדובר במצב בעייתי מאוד מבחינת לא מעט ישראלים, מסביר עו"ד ורו"ח מוטי ארניה, מומחה במיסוי בינלאומי, לשעבר ביחידה למיסוי בינלאומי בנציבות מס הכנסה. רבים מהם הגיעו לישראל בחודש מרץ ושוהים כאן 90 ימים. מי שעזב את המדינה, למשל, בינואר 2019 אך שנה קודם לכן שהה כאן ברציפות, מגיע למצב בו הוא עובר את רף 425 הימים. משמעות הדבר היא שייתכן שהוא ייחשב כתושב ישראל לצורך תשלום מס על הכנסותיו בכל העולם.

לדברי ארניה, לא מדובר בבעיה מקומית אלא במצב בעייתי עימו מתמודדים תושבים של מדינות רבות בעולם שבצל הקורונה שבו למולדתם: "ארגון ה-OECD פרסם דעה לפיה אין לכלול את הימים בהם אדם 'נתקע' במדינה כלשהי לצורך בחינת התושבות באותה מדינה. עם זאת, תתכן עמדה לפיה אדם ששב לישראל ביוזמתו, אין לראות אותו כאילו נאלץ לשהות בישראל. ההחלטה תתקבל באופן עצמאי ובשיקול דעת של כל מדינה".

אז האם בשורה התחתונה צפויים כל אותם ישראלים לשלם מס כפול? לא בטוח. "תקנה 3" לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) קובעת כי אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, יוכר כתושב חוץ אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות. לדברי ארניה "ישראלי ששב לארץ מחו"ל, יכול לטעון כי הימים בהם שהה בבידוד, ובוודאי אם אושפז עד להחלמתו, לא ייכללו במניין ימי השהייה".

לא מקום שכיף להיות בקשר איתו במהלך השהות. רשות המסים בישראל (צילום: אתר רשמי, איל יצהר, גלובס)

הנהירה הגדולה של הישראלים לארץ בצל הקורונה הציתה גם דיונים ערים ברשתות החברתיות על כדאיות השיבה לארץ. כך, למשל, פורסמו בקבוצות בפייסבוק בימים אלה פוסטים רבים סביב הסוגיה האם מדובר באהבת ישראל או שמא שנאת החיים שנוצרו בארצות הברית, שדוחפת אותם לשוב לארץ? האם הקורונה עוררה את החיידק הציוני או שמא הציונות מתה והשיקולים הם הישרדותיים גרידא?

"בסופו של יום, הגעגועים לישראל אינם געגועים למדינה, אלא למשפחה. המושג של בניין הארץ ושיקולים אידיאולוגים כמעט ולא קיימים" כותב בפוסט יהודה, ישראלי שחי בוושינגטון ולוקח חלק פעיל בארגון של הקהילה הישראלית בעיר, "מי שהיגר עשה את זה בעיקר בגלל הרצון למצוא אופק תעסוקתי וכלכלי - הוא ברח מישראל שאוכלת את יושביה ויחזור אליה לרוב בגלל אחת מהסיבות הבאות: או שעשה מספיק כסף, או שהקורונה הבריחה אותו או שהגעגועים למשפחה הכריעו אותו. אני לא מכיר ישראלי שחזר לארץ כי התגעגע לפקקים באיילון או לבהמות על הכביש".

אלא שלצד מאות הישראלים שהגיעו לישראל בחודשים האחרונים, ישנם על פי הערכה אלפים נוספים שהדרך נחסמה עבורם. מדוע? רבים מהם שחיים בחו"ל במשך תקופה ארוכה לא רשמו את הילדים שנולדו במהלך השהייה שם בקונסוליה המקומית. כפועל יוצא, מעמדם של הילדים לא הוסדר ונכון להיום אין להם אזרחות ישראלית. "אכן מדובר במצב בעייתי, אולם משרד הפנים בישראל מגלה פרגמטיות ואינו מתנהל בצורה דווקאית", מסביר עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ויו"ר ועדת האשרות בלשכת המסחר 'ישראל אמריקה'. לדבריו, ברישום ילדים קטינים במשרד הפנים בישראל חלה חובת נוכחות של אחד ההורים. במצב הנוכחי ניתן לברר אם אפשר לבצע את רישום הילדים הקטינים במשרד הפנים בישראל כאזרחים ישראלים באמצעות עורך דין על ידי ייפוי כוח של אחד ההורים.

עלייה גדולה בפניות לעלות לישראל. יצחק "בוז'י" הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

אך בכך לא תמו המכשולים שמנעו מרבים מהישראלים להיכנס לישראל. על פי הדיווחים, בין השאר מוצבת דרישה להמציא תעודות יושר ואישור משפטי (אפוסטיל) ממי שמבקש לשוב ולהתגורר בארץ. "זה היה בלתי אפשרי, לא מצאנו את הדרך לבצע זאת, בגלל מסמך מטופש נשארתי שם. זו חלמאות לשמה", אומר לנו אלון יוסף "יש סביבי עוד לפחות חמש משפחות שנתקעו כאן בגלל השטות הזו".

זו אכן מכשלה, אך ניתן לדלג מעליה, מציין עו"ד קן תור: "ניתן להגיש בקשה לוויזת 'ב-1 יהודי' עד שתחלוף תקופת הקורונה. אשרה זו מקנה אפשרות עבודה בישראל ללא הקנית אזרחות. המסמכים הנדרשים בדרך כלל הם אישור יהדות מרב מקומי, תעודת לידה עם אפוסטיל ועוד. לאחר שהמבקש יגיע לישראל, הוא יוכל לשדרג את המעמד לעולה חדש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully