אתמול נפל דבר בישראל, כשזכיין איקאה הודיע על אי פתיחת הסניפים בשבת וקיצור זמן פעילות החנויות במהלך השבוע. בהודעה לעיתונות שהנדסו יועצי התקשורת, נכתב כי הסיבה לכך היא שינוי בהרגלי ובשעות הצריכה תוך צמצום תופעת השופינג ומעבר לרכישות על פי צורך.
העיתוי שבו מתפרסמת ההודעה בשעה שהמשק מלקק את פצעי הקורונה שמסרבים להחלים, מייצר מצג שווא כאילו איקאה מדממת כאחרון בתי העסק הקטנים והבינוניים, אך נדמה כי המציאות שונה לגמרי: המוני ישראל המשיכו לפקוד את החנויות במרוצת השבועות האחרונים ולעשות שופינג כהלכתו. בניגוד לאלפי בתי העסק שנאסר עליהם לפתוח את שעריהם, איקאה קבלה היתר מיוחד לכך. התורים שהשתרכו בכניסה לחנויות החל מ-22/4 לא הותירו מקום לספק: אלפי קונים דיללו את חשבון הבנק שלהם בסכום מצטבר שמגיע למיליוני שקלים. מסכנה היא לא, רווחית היא כן וממשיכה להשיא לבעלי המניות שלה רווחים שרובנו נתבייש אפילו לחלום עליהם. וזה בדיוק מה שהיא מבקשת להמשיך לעשות, אלא שזה נעשה על גבו של משלם המיסים, תוך ניצול ציני של המצב והסתתרות מאחורי בחירת מילים מתעתעת.
לאחר פרוץ משבר הקורונה ואיסור פתיחת בתי העסק, הוצאו 600 העובדים המסורים שלה לחל"ת אך נכון להיום, רק 200 מהם הושבו לעבודה סדירה. האחרים שהיו אמורים להשתלב מחדש בסידור העבודה, ימשיכו לטפס על הקירות בבית עד לסוף חודש אוגוסט. הסיבה לכך אינה בהכרח ירידה בנפח הפעילות שנכפתה על איקאה, אלא החלטה יזומה של החברה שלא לפתוח את שעריה במוצאי שבת, שנתקבלה כבר בחודש אפריל, אז גם החליטה על סגירת הדלתות בשעה 19:00 לעומת 22:00 קודם לכן. במציאות שאיקאה יצרה, אין כלל צורך להותיר את מצבת העובדים על כנה אלא ניתן להמשיך ולמצוץ את פירות החל"ת עוד ועוד.
בהודעתה לעיתונות הגדילה וכתבה כי השינויים בהרגלים נכונים לא רק ללקוחות: "גם אצלנו העובדים חלים שינויים בהעדפות, בעיקר לשעות הערב, מנוחת סוף השבוע ושגרת יום יום טובה יותר". האם השינוי שנכפה על העובדים מיטיב את מצבם הכספי? באיזה סולם מודדת איקאה את איכות שגרת היום יום של עובדיה? עד כמה גדול הפער בין השכר הממוצע שהיא משלמת לבין השכר הממוצע? לא זכור לי כי היא התברגה ברשימת מקומות העבודה הנחשקים במשק. מנגד, מה שמהדהד היטב בזכרוני הוא כי בחודש מרץ, מייד לאחר שמאות עובדיה הוצאו לחל"ת, פורסם כי חלקם נתבקשו להחזיר לה את כלי הרכב והטלפונים. האם חברה שליבה יוצא לעובדיה נוטלת מהם את יכולת התנועה?
עוד הגדילה וכתבה החברה כי להחלטה זו "השפעות על עובדי ומנהלי החברה". האם שכרה של שכבת הניהול הבכירה קוצץ באופן חד, כיאה לחברה שמבקשת להיטיב עם כלל עובדיה? בהודעתה צוין כי במהלך השבועות האחרונים מקיימים ועד העובדים והנהלת החברה התייעצויות אינטנסיביות עם ההסתדרות הלאומית על מנת לגבש מענה לכל אחת ואחד מכם, כאשר "לעובדים שיבחרו שלא להמשיך בחל"ת תעמיד החברה לראשונה חבילת פרישה כספית מטיבה". הבעיה היא כי במציאות של ימנו, לעובד שבחר שלא להמשיך בחל"ת אין שפע של הזדמנויות תעסוקתיות אחרות, כך שסביר להניח כי החבילה המיטיבה תישאר בעיקר בגדר בחירת מילים מתעתעת של דוברות איקאה ולא תרשם כתנועה בדפי הבנק של החברה.
ואין גבול לציניות: בחלקה האחרון של הודעתה נכתב כי איקאה תשתף פעולה עם חברות השמה במשך ותעניק סיוע במציאות מקום עבודה חלופי ואף תגדיל ותגרום לכך שאותן חברות "יגיעו למשרדי החברה ויספקו שירותי השמה לעובדים". לאחר שמחיתי את הדמעות נוכח המחווה האנושית, נזכרתי כי לרוב, חברת ההשמה מקבלת כסף מהחברה שקולטת את העובד החדש ואין זה חריג כי היא שולחת נציג על מנת לוודא שהעסק דופק היטב.
ניתן לטעון כי איקאה אינה שונה במהותה מכל חברה אחרת שמבקשת למקסם את רווחיה תוך ביצוע מהלכי התייעלות, אולם הניסיון להתחבא מאחורי מכבסת מילים ולהצדיק את המהלכים הכואבים כאילו מדובר על מצב של אין ברירה - בהחלט מקומם. איקאה הרוויחה בשנים האחרונות סכומי עתק וריפדה את חשבונם של בעלי מניותיה ומנהליה במיליונים. אי לכך, בשעה קשה זו לעובדיה ככלל ולקופת המדינה בפרט, אין היא זכאית להתנהג בכפיות טובה ואסור לנו כצרכנים לעבור על כך לסדר היום.
הכותב הוא יועץ תקשורת וצרכן מאוכזב.