הרגע המכריע הגיע: מה עושים כשמגיעים לפשיטת רגל?

בסרטון: העצמאים מול ראש הממשלה בשיחת ZOOM

מאז פברואר-מרץ מצוי המשק בישראל, יחד עם העולם כולו, במשבר הכלכלי קשה ביותר שאלו, למרבה הצער, נראים רק עוד כניצניו.

בשנים האחרונות הוגשו כ-20,000 בקשות לפשיטת רגל. כבר במחצית הראשונה של 2020 אנו רואים גידול מדאיג בבקשות לפשיטת רגל, וללא התערבות מהירה ואפקטיבית של המדינה אנו עלולים להגיע ל-150-300 אלף פושטי רגל ב-2021 - וזה כבר איום אסטרטגי על כלכלת מדינת ישראל. למרבה הצער, עבור רבים בישראל של 2020 השאלה של פשיטת רגל אינה שאלה של בחירה אלא גזירת גורל בעלת השלכות חמורות.

איך מזהים את פשיטת הרגל מגיעה? מה אפשר לעשות לפני כן? 5 נקודות להתמודדות עם סכנת פשיטת רגל ונקודה אחרת על מחשבה מקדימה.

פשיטת רגל היא לא רעם ביום בהיר. קודמת לה תקופה של אי-עמידה בחובות, מאזנים שליליים (בין אם בעסק ובין אם אדם פרטי) ומחנק אשראי ותזרים שלא מאפשרים עוד התנהלות תקינה.

עם זאת, ולמרות שהדרך ברורה, רבים נוהגים בהדחקה ולא מתכוננים לאפשרות של פשיטת רגל ומשכך מגיעים אל ההליך לא מוכנים תוך הכפלת ושילוש הנזק שנגרם להם. אם אתם במצב של מחנק אשראי וכשל תזרימי, בעסק או בהתנהלות הפרטית, עדיף שתפנו לייעוץ מראש.

מול החובות יש לפושטי רגל רבים זכויות. דירה ששולמה במלואה או בחלקה, רכב, קופות גמל, חסכונות כאלו ואחרים או פריטים שונים בני מימוש ועוד.

השלב הראשון בפשיטת רגל הוא שלב כינוס הנכסים, שבפשוטו הוא איתור כל הנכסים ברי המימוש של החייב על מנת להיפרע מהם עבור הנושים. מימוש נכס בהליכי כינוס מניב, תמיד, פחות עבור החייב. לא רק שנכסים נרכשים, ברוב המקרים, במחיר נמוך יותר דרך כינוס אלא שגם עלויות הכינוס (שכ"ט הכונס, עלויות פרסום, עלויות משפטיות שונות וכד') גבוהות בהרבה ממימוש עצמי.

פעמים רבות בדרך של מימוש עצמי ניתן לעצור את ההיסחפות לקראת פשיטת הרגל ואף להימנע ממנה לחלוטין, וזאת יש לבחון באופן קפדני, מקצועי וספציפי הן ביחס לכל מקרה של חוב והן ביחס לכל נכס.

לכל חוב ולכל בעל חוב מאפיינים שונים. לעיתים חוב של מאות אלפי שקלים לבנק יאפשר לכם יתר גמישות מאשר חובת של כמה עשרות אלפים או אפילו כמה אלפים לאדם פרטי או עסק קטן אשר תלויים בתשלום החוב להישרדות שלהם עצמם. הסיכוי של גורמים שכאלו יפתחו בהליכים גבוה משמעותית מאשר הגורמים המוסדיים (עד לנקודה מסוימת).

משכך, ובשלבים שקודמים לקריסה להליך פשיטת הרגל וכאשר עוד יש סיכוי שלא להיקלע אליו יש לערוך סיווג מסודר של החובות וההתחייבויות, דירוגן (בדומה לדירוג אשראי אבל מהכיוון השני) של הסיכונים בניסיון כן לנסות וליישר את עקומת מפולת האשראי על מנת להצליח ולייצב את המצב.

כלל ידוע בריבים הוא שלא מערבים משפחה. למרבה הצער, ומתוך המצוקה והרצון הכן לעמוד בכל ההתחייבויות, נוטים חייבים להביא בני משפחה שונים כערבים לחובות או להלוואות חדשות, משעבדים נכסים שלא היו צריכים לשעבד והכל כאשר התוצאה כבר כתובה על הקיר וההימנעות מפשיטת רגל כמעט ובלתי אפשרית. במצב זה הרווח היחיד הוא של הנושים כאשר גם המעגל השני (ולפעמים גם השלישי) מוצא את עצמו מסובך בחובות ועומד בפני תביעות והליכים.

רגע לפני שאתם פונים למשפחה וחברים שיחתמו לכם ערבות או לפני שאתם משעבדים נכס נוסף - לכו לייעוץ ותבדקו שהצעד הזה אכן אפקטיבי ושאתם לא רק דוחים את הקץ תוך העמקת עומק החוב מחד וסיבוך גורמים נוספים מאידך.

אם כבר נכנסתם להליך פשיטת רגל, הרי שלצד תוצאותיו הקשות יש בו גם יתרון בדמות צו ההפטר. למרבה הצער, פושטי רגל רבים לא מגיעים לצו ההפטר בכלל, או שמגיעים אליו בתוצאה גרועה בהרבה מזו שהיו צריכים לסיים את ההליך, וזאת עקב חוסר תום לב בהליך או עבירות שבפשיטת רגל. רבים ממקרים שכאלו אינם תולדה של ניסיון מרמה מצד החייבים אלא תוצאה של פעולות מתוך לחץ, ניסיונות התחכמות מיותרים או פעולות מחוסר ידע והבנה.

ייעוץ מקדים וליווי תוך כדי ההליך יכולים למנוע את כל אלו, למנוע את הסתבכות והתארכות ההליך ופעמי רבות להציל את החייב "מעצמו" כאשר לאחר כינוס הנכסים ומימוש החלק הארי שבהם יפוזר ההליך - קרי: לא יינתן צו הפטר וכל החובות חוזרים למימוש.

ונקודה אחת חשובה על צמצום החשיפה לסיכון מראש: אנשי עסקים רבים שמקימים עסק, או נכנסים לעסק, לא שוקלים גם את השיקול של אי-ההצלחה בעסק ומשכך, היה והמיזם לא הצליח, הם מוצאים את עצמם כאשר "כל הביצים בסל אחד" והתא המשפחתי כולו מצוי בחדלות פירעון תוך פגיעה קשה, ולא נצרכת. תכנון מוקדם וניהול הסיכונים יכול למנוע מצב זה בקלות - ובלבד שהצעדים הנכונים יינקטו מראש ובאופן מסודר.

עו"ד רם א. גמליאל הוא יועץ אסטרטגי ויועץ משפטי וניהול סיכונים משפטיים לחברות ואנשי עסקים מזה 15 שנה.