מכבש הלחצים עבד: ישראלים יוכלו להמשיך לקבל דרכון פורטוגלי

בסרטון: על קבלת דרכון פורטוגלי עם עורך הדין אדם ידיד.

הצעת החוק שהועלתה בפרלמנט הפורטוגלי להצרת האפשרות של ישראלים לקבל דרכון ירדה מסדר היום. העיתונות בפורטוגל מדווחת כי הלחץ הדרמטי שהופעל מצד הקהילה היהודית במדינה, שעשתה יד אחת עם קהילות יהודיות נוספות בעולם, הניעה את מקבלי ההחלטות במדינה לסגת מקידום ההצעת החוק, לאחר שעוררה תרעומת רבה והכניסה את תעשיית הדרכונים הפורטוגלים לסחרור.

בשנת 2015 חוקק בפורטוגל חוק צאצאי המגורשים, שנועד לתקן את העוול ההיסטורי שחוו מגורשי ספרד ופורטוגל, תוך שהוא מקנה את האפשרות לצאצאיהם להגיש בקשה לקבלת אזרחות. תוך זמן קצר מכניסתו לתוקף הוקמה תשתית רחבה, יש שאומרים תעשייה, של חברות ישראליות שמספקות שירותי תיווך מול השלטונות במדינה, שהציפה את צינורות המערכת. על פי הערכות, במרוצת חמש השנים שחלפו הוגשו כ-50-60 אלף בקשות סה"כ, כאשר שיעורם של המבקשים הישראלים עומד על כ-70%. המספרים בהחלט חריגים, וגבוהים במאות אחוזים מהיקף הבקשות שהגישו ישראלים לקבלת אזרחות במדינות רבות בעולם. כך, למשל, ב-15 השנים האחרונות ביקשו כ-30 אלף ישראלים דרכון פולני, וההערכות הן כי מספר דומה פנו גם לממשל הרומני. בגרמניה למשל, מתקבלות מדי שנה כ-1,000 -1,500 בקשות 'בלבד'.

הנושא החם לא ירד מסדר היום של הפרלמנט בפורטוגל, ורק לפני מספר ימים הוצע לקדם חוקים נוספים שהתנו את קבלת האזרחות בהוכחת זיקה משמעותית יותר, אולם הקהילה היהודית במדינה נעמדה על רגליה האחוריות וטענה כי מדובר הלכה למעשה על הכחשת העוולות שנעשו ליהודים. בתום מאבק עם המפלגה השלטת הסוציאליסטית , נהדפו ההצעות ובכללן גם הכוונה לקצוב את תוקפו של החוק הנוכחי לחמש שנים.

אחת 'מתופעות הלוואי שהטרידה את הממשלה בפורטוגל, היתה הקמת חברות ישראליות שמתמחות בתיווך מול השלטונות בפורטוגל, 'מפעלים' שחלקם מעסיקים עשרות עובדים, שגוזרים קופון גדול על גבם של הישראלים עבור מתן שירות שבמהותו הוא פרוצדורלי. טווח המחירים נע בין 7,000 ל 15,000 שקלים עבור טיפול בתיק, לרוב ללא קשר להצלחה וללא האגרה בסך 500 אירו שמשולמת לממשל הפורטוגלי.

סוגיית מתן אזרחות לצאצאצי יוצאי פורטוגל, הפכה להיות נושא בוער במדינה ומפלגות נוספות נכנסו לתוך הקלחת הרותחת עם הצעות חוק משלהן. וכך למשל, מפלגת PSD הניחה על שולחן הפרלמנט הצעה בה התנו את מתן האזרחות בעמידה באחד מהקריטריונים הבאים: בעלות על נכס נדל"ן במדינה לפרק זמן שלא פוחת משלוש שנים קטדם להגשת הבקשה, הוכחת קשרי עבודה עם המדינה או מגורים בה למשך שנתיים. אלא שגם הצעה זו זכתה לגינוי מצד הקהילה היהודית שהציעה כחלופה להסתפק בשליטה בשפה הפורטוגזית. בסופו של יום, גם הצעה זו נגנזה, אולם הממשלה הוסמכה לקבוע נהלים חדשים במטרה להסיר את החשש בקרב פוליטיקאים מקומיים שמא האזרחות תינתן ללא כל הוכחה של זיקה כזו או אחרת למדינה.

עו"ד יפתח חנן, מומחה לדיני הגירה שמלווה ישראלים רבים בהליך הבקשה לזכאות לדרכון פורטוגלי מסביר לוואלה! עסקים כי המשמעות של גניזת הצעות החוק היא המשך ההכרה של הממשל הפורטוגלי בזכות של מגורשי ספרד ופורטוגל, אך המשך פעילותן של חברות ישראליות שמנצלות את החוק הקיים לצורך גריפת רווחי ענק, תוך יצירת מבוכה לממשל במדינה, עשוי לחבל במאמצי הקהילה המקומית להדוף את הלחץ המופעל מצד מפלגות גדולות לשינוי החוק. לדברי עו"ד חנן מדובר על אופרציות ישראליות שמעסיקות עשרות עובדים, "שפועלות באופן בוטה בפורטוגל וגורפות רווחי עתק על גבם של הישראלים" הציבור משלם בסופו של דבר על ההוצאות התפעוליות שלהן ומבלי שיש קשר לאיכות הטיפול או ברמת המורכבות של התיק. לרוב מדובר על בתיקים פשוטים יחסית. אין באמת סיבה עניינית לגבות 10 אלפים שקלים ויותר על הליך שמהותו הוא פרוצדורלי. נדרשת כאן מקצועיות והקפדה קלה כחמורה על כל פרט, שכן רמת הסובלנות של הממשל הפורטוגלי לטעויות היא קטנה, אולם במרבית המקרים זו לא תורה מסיני ולא עבודה משפטית מורכבת".