מתחת לאף: המעילות בחברות מתגלות, וזה רק יחריף

זה יכול להימשך חודשים או שנים ולהגיע למיליוני שקלים. בימים אלה מתגלות הרבה מעילות בחברות, וכן, גם פה יש קשר לתקופת הקורונה. סקר של חברת אלקלעי מונרוב חושף את המספרים המדהימים ואת הסיפורים מאחורי התופעה שאף מנכ"ל לא רוצה לספר לכם עליה

  • מעילה בכספים
צילום: ניב אהרונסון, עריכה: שאול אדם

בסרטון: אתי אלון משתחררת ממאסר לאחר 17 שנה.

"בחודש מרץ הוצאתי את מנהל הכספים לחל"ת. אחרי חודש כל החרא צף. ממש כך. בהיעדרו, לא היתה לי ברירה, אלא לצלול לתוך החשבונות ולחפש דרכים כיצד להקטין את ההוצאות, ואז קלטתי שהוא פתח כרטיס ספק פיקטיבי והעביר לחשבון שלו במשך חמש שנים סכום מצטבר של למעלה מחצי מיליון שקלים. קיבלתי חום, מה זה חום? כמעט דום לב. הנטייה הראשונה שלי היתה לרוץ למשטרה אבל אז נשמתי והבנתי כי שום דבר טוב לא יצמח מזה, חוץ מפאדיחות בתקשורת. המזל שלי הוא כפול - אחד, שבזכות הקורונה תפסתי אותו והשני שהוא לא בזבז את כל הכסף והצלחתי להחזיר כמעט 300 מאות אלף שקלים. אני אומר לך, זה בחור שגידלתי אותו, שהכרתי לו את אשתו, שהייתי קונה מתנות לילדים שלו בימי הולדת. ואם הוא גנב ממני. כל מעסיק בישראל צריך לחשוד בכל עובד. אל תאמינו לאף אחד, תבדקו בעצמכם הכל. כן גם אם הוא עובד אצלכם 20 שנה".

המילים שאומר לנו דוד, בעל עסק גדול במרכז הארץ לשיווק מוצרי בניין, באופן די קולע את התחושה שקיימת בקרב בעלי עסקים שהתעוררו בוקר אחד וגילו כי איש אמונם, העובד שאצלו הפקידו את 'המפתחות לכספת' גנב מהם. בחודשים האחרונים, מאז פרצה מגיפת הקורונה, יותר ויותר מקרי מעילה נחשפים וצפים מעל פני השטח, כפי שקרה השבוע במועצת גני תקווה. הסיבה לכך אינה מקרית, אלא תוצאה של הוצאה מאסיבית של העובדים לחל"ת. כן, אנו מתקשים להעלות על דעתנו השלכה חיובית של משבר הקורונה, אולם בסופו של יום, ייתכן מאוד כי לולא החופשה הכפויה, אותם עובדים היו ממשיכים לגנוב כספים באופן חופשי במשך זמן רב.

עוד בוואלה! NEWS

מעילה במאות אלפי שקלים בגני תקווה: "אירוע חריג וחמור ביותר"

לכתבה המלאה
ללכת למשטרה? לא תודה, עדיף לקבל את הכסף

מדוע החל"ת הציף את כל הזוהמה? רו"ח גיא מונרוב, מבכירי חוקרי המעילות בישראל ושותף בפירמת הביקורת החקירתית 'אלקלעי מונרוב', מסביר כי אמנם העובדים הוצאו לחופשה, אך החברה לא חדלה מפעילות. אותם נושאים, שהיו דרך קבע בטיפולו הבלעדי של העובד, טופלו בעקבות היעדרותו על ידי עובד אחר ואז התגלתה התרמית.

מרבית המקרים כלל לא מגיעים לאמצעי התקשורת, אלא נסגרים בחדרי חדרים, מבלי לערב את המשטרה. הסיבות לכך רבות, ובראשן הרצון להימנע מחשיפה מביכה. אך לעיתים, המידע דולף החוצה. כך, למשל, לפני כחודש נחשפה פרשת מעילה גדולה בחברת פרסום החוצות מקסימדיה. בדיקה פנימית שנערכה בהיעדרה של מנהלת החשבונות שהוצאה לחל"ת, העלתה כי זו מעלה בסכום של מיליוני שקלים, לכאורה, במשך יותר משבע שנים. במקרה הנוכחי גם הוגשה תביעה כנגד אותה עובדת, בה גוללה החברה את הסיפור. מנהלת חשבונות אחרת בקבוצה היא זו שגילתה שורה של העברות כספיות שבוצעו, ואלה עוררו את חשדה. לתמונה נכנס גם חוקר מעילות שמצא, בין היתר, כי גם היא נקטה באותה טקטיקה ושילמה לספקים מומצאים או שאינם פעילים, כספים שהועברו בסופו של דבר לחשבונותיה.

העליה בשיעור מקרי המעילה שהתגלו בחודשים האחרונים גבוהה מאוד. על פי סקר שערכה אלקלעי מונרוב, מדובר השנה ביותר מ-36% מקרים ביחס לנעשה בשלוש השנים הקודמות. על פי ממצאי הסקר שנערך בקרב למעלה מ-25% ממבקרי פנים, מנהלי סיכונים, מנהלי כספים וקציני ציות בחברות פרטיות וציבוריות בישראל, 10.3% השיבו כי נחשפו למעילה ואי סדרים כספיים אצלם בארגון או בארגון אחר. עוד עולה מהסקר כי כמחצית מהמעילות, 48 אחוז מהן, התגלו במקרה ורק 9.8% לאור הלשנה או מידע שהועבר להנהלה.

גברים שמועלים עושים לביתם, נשים שמועלות עוזרות לבני משפחה. אתי אלון (צילום: ראובן קסטרו)

לרוב אותם מועלים ומועלות נראים כמו הבן של השכן ממול, וכך גם ד'. היא נראית רחוקה שנות אור מהתדמית של עבריינית, אישה מטופחת עם תואר שני במנהל עסקים, תושבת תל אביב, בת 40. היא רהוטה ומנומסת, מספר לנו מעסיקה לשעבר, וברזומה שלה היא עבדה קודם לכן בשורה של חברות מובילות במשק בתפקיד מפתח בתחום הכספים. למעלה מחמישה מבחני התאמה היא עברה, בהם, בין היתר, נבחנה אמינותה. הכול יצא פרפקט. גם אתם הייתם מפקידים את ניהול חשבון הבנק בידיה. אין ולו רמיזה או יסוד קלוש להניח כי מדובר באישה שתגנוב ביום מן הימים למעלה ממיליון שקלים.

במקרה שלה, חקירה העלתה כי בן הזוג שלה התמכר לקוקאין. "הוא הסניף משהו כמו 3 גרם ליום", מספרת ד', "זה הגיע לרמה של אלפי שקלים ביום והוא משך בהקפה מהסוחרים, עד שיום אחד הגיעו אלינו לבית ואמרו לו בצורה הכי ישירה וברורה, ''או שתשלם או שתיעלם. אז קיבלתי החלטה לעזור לו נקודתית והשבעתי אותו שהוא יוצא לגמילה. לצערי, ההתמכרות שלו נמשכה ופעם אחר פעם מצאתי את עצמי פותחת את הדלת לכל מיני רוסים מפחידים, ואז שוב הייתי חייבת להביא להם כסף וחוזר חלילה".

העובדה כי ד' מעלה על מנת לרצות את בן הזוג שלה אינה מקרית. למעשה, מדובר בדפוס חוזר ושיטתי בקרב נשים מועלות. "על פי רוב, גברים שמועלים צוברים הון, כוח ושליטה עבור עצמם באמצעות מעשיהם העברייניים והם נותרים בעלי ממון ונכסים גם לאחר ההרשעה וריצוי העונש", מסבירה הקרימינולוגית הקלינית, ד"ר טלי שימקין, "בחלק גדול מהמקרים, נשים מבצעות מעשים אלו עבור אנשים אחרים, לרוב עבור או למען גברים בחייהן - בן זוג, אב, אח, בן, והן נותרות חסרות כל לאחר ההרשעה וגזר הדין". וכולנו זוכרים את המקרה של אתי אלון, שמעלה בבנק למסחר למען אחיה עופר מקסימוב.


הסקר שנערך באלקלעי מונרוב מעלה ממצא נוסף ומפתיע: גם בארגונים בהם קיים מבקר פנימי, עדיין רק 11% מהמקרים התגלו בעקבות עבודתו. הנתון מעלה תהייה לגבי תפקודם של מבקרי הפנים ועל פניו, מדובר על כשל מהדהד של הפונקציה שאמורה היתה להיות על המשמר לבל עובד ישלח ידו לקופה.

אלא שרו"ח מונרוב יוצא חוצץ נגד הניסיון כדבריו, להסיט את האש מהגורמים האחראים למחדל. "באופן כמעט פבלובי, לעיתים קרובות האצבע המאשימה מופנית מצד המנכ"ל והדירקטוריון ישר לעבר המבקר. אלא שמדובר לרוב על האשמת סרק. אין זה מתפקידו של מבקר הפנים לבצע בקרה פנימית שוטפת בארגון. קרי, הוא לא אחראי לאפיין את הסיכונים בו ולסתום את הפרצות שקוראות לגנב. זוהי אחריותן של פונקציות אחרות בארגון כגון מנהל היחידה העסקית, הממונה על מניעת הונאות ומעילות, מנהל הסיכונים וקצין הציות. אותם גורמים צריכים להתוות מדיניות ניהול סיכונים וליישמה בפועל, תוך הפעלת בקרות שוטפות. תפקידו של המבקר, בין היתר, הוא לבקר את יישום התוכניות בפועל".

נתון נוסף שמצריך התייחסות מיוחדת הוא העובדה כי בשיעור ניכר מהמקרים לא מדובר במעילה הראשונה של העובד, אלא בכזה שנתפס בעבר, אך אין לכך כל אזכור, לא במסגרת תביעה שהוגשה כנגדו וכל שכן, לא ברישום הפלילי. אותם עובדים בונים על כך כי המעסיק לא יגיש תלונה ומעסיקם הנוכחי יקבלם לעבודה מבלי שיש לו כל סיבה לחשוד. למעשה, הם צודקים. על פי ממצאי סקר שנערך בנושא, למעלה מ-80% מהמעילות נסגרות בין כותלי בית העסק.

מדוע? מלבד הנזק התדמיתי נמתחת ביקורת גם על עבודת המשטרה, שמקטינה בראי בעלי העסקים את התועלת שתצמח להם מלפנות אליה. "הגשת תלונה במשטרה וחקירה של גורמי האכיפה ייקחו זמן רב. עד להשלמת החקירה והגשת כתב אישום עוברים לעיתים מספר שנים. לאחר מכן, עד שמסתיימים הדיונים בבית המשפט עוברות עוד כמה שנים. בנוסף, למרות הגשת התלונה אין כל ביטחון כי כספי המעילה יוחזרו לארגון, אז למה אני צריך את כאב הראש הזה?" אומר לנו בעל חברה, שגילה לאחרונה מעילה של חשב השכר בגובה מוערך של למעלה מחצי מיליון שקלים.

אולם אין זה השיקול היחיד, שכן, לדברי רו"ח עופר אלקלעי, שגם הוא נמנה עם עילית חוקרי המעילות בישראל, לעובד שמעל אין כל אינטרס להחזיר את הכספים למעביד לאחר שהוגשו נגדו תביעות אזרחיות ותלונה במשטרה. לאור האמור לעיל, במצב של גילוי מעילה מתנהל לרוב בשלבים הראשונים משא ומתן בין המועל ועורך הדין המייצג אותו לבין הארגון. העסקה שמתגבשת לרוב היא החזרת חלק מכספי המעילה בתמורה לאי הגשת תלונה במשטרה. לארגון, החיסכון בזמן ובמשאבים וקבלת חלק מכספי המעילה באופן מידי שווה לעיתים את הפשרה עם המועל ואי הגשת תלונה במשטרה.

בזמן שהעובדים חותמים אבטלה, עובדים אחרים נכנסים במקומם ואז מתגלות המרמות (צילום: יואב איתיאל)

אחת מהעילות השכיחות לביצוע מעילה היא הסתבכות בחובות של המועל או עז כלכלית שנחתה עליו. "נתקלנו כבר במקרים בהם העובד נדרש פתאום לגייס סכום גדול לטיפול שיניים או לפרוצדורה רפואית של בן משפחה. ההנחה כי תמיד מדובר בהסתבכות בהימורים כדוגמת אתי אלון היא שגויה לגמרי", מציין מונרוב. ובעקבות משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית בתזרים המזומנים של מרבית התאים המשפחתיים בישראל, השאלה שצריכה להישאל אינה האם תחול עליה במוטיבציה למעול בכספים וכפועל יוצא, גם במספר המעילות. לכך התשובה ברורה.

במהלך המשבר הכלכלי בשנת 2008 ובשנה שלאחריו, נרשמה עליה במספר המעילות שראשיתן בתקופה זו. המשבר הנוכחי עוצמתי בהרבה, כך שכל המומחים עימם שוחחנו אחידי דעים לגבי השלכותיו - תחול גם תחול עליה בהיקף ומספר המעילות. הבעיה היא כי חולשתן של החברות ובתי העסק בישראל ונטייתם לקצץ בהוצאות על מנת לשרוד את התקופה הקשה, צפויה לחזור אליהם כחרב פיפיות.

"בתי העסק משקיעים הון בשביל לרכוש מערכות מידע ותפעול, תוך התאמה של דינמיקת העסק לעבודה מרחוק, אך מתקשים להוציא סכומים נמוכים בהרבה על מערכות ניטור ובקרה", מציין מונרוב. לדבריו, בשנים האחרונות חלה קפיצה אדירה ביכולת של כלי ניתוח נתונים ומערכי בקרה ממוחשבים באיתור ניסיונות לביצוע הונאה בשלבים המוקדמים ובכך לצמצם את הנזק אשר עלול להיגרם. בו בעת עלותם עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר, כתלות במספר המודולים וכו'. כך או אחרת, השלב הראשון, מסבירים אלקלעי ומונרוב, הוא לבצע הערכת סיכונים ולבחון את הפרצות שקיימות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully