הנהירה לשוק המניות בקרב צעירים ברחבי העולם נמנית עם אחת מתתי-התרבויות שנולדו בעקבות משבר הקורונה. מגבלות התנועה שסגרו בשיא המגיפה אנשים בבתיהם, בשילוב גלי החדשות בערוצים ובעיתונות הכלכלית שהדהדו את המשבר המתפתח בשוק ההון, חלחלו אט אט לבתי הקפה ולשיחות הסלון, שבהן היום כל פרחח שני מחזיק מעצמו סוחר ממולח. וכמו בכל שינוי תרבותי, גם להתפתחות זו יש נערי פוסטר. אחד מהם, שהצליח למשוך אש מאליטת שוק ההון בארצות הברית, הוא מייסד ונשיא חברת התוכן Barstool Sports, דייב פורטנוי.
לפני הקורונה, עיסוקו של פורטנוי, כוכב רשת צבעוני ושנוי במחלוקת, התמקד בניהול Barstool, שתחת מטרייתה צמחו פודקסטים מהמובילים בעולם, לצד אתר הספורט הפופולרי Barstoolsports.com. במהלך העשור האחרון לפעילות החברה, ובמקביל לכך ששמו של פורטנוי נקשר עם כמה פרשיות מתוקשרות העוסקות באמירות סקסיסטיות וגזעניות, בוצעו בחברה השקעות משמעותיות שגרמו לה לצבור תאוצה וכעת שוויה מוערך בכ-400 מיליון דולר. השנה, Barstool קיבלה חיזוק נוסף כשבינואר רכשה חברת ההימורים, המתמחה בהימורי ספורט, "פן גיימינג" 36% ממניותיה, בעבור 135 מיליון דולר במזומן ו-28 מיליון במניות.
אך בחודש מרץ, ביטול ליגות הספורט במדינה והתרסקות שוק המניות היו לזרז שהביא את נשיא האתר, המכונה El Presidente, לעסוק במסחר יומי. כיאה לאושיית רשת קונטרוברסלית, הנשיא מדווח לעוקביו ההדוקים בטוויטר על כל עסקאותיו - בשידורי לייב סטרימינג ארוכים ומלאים בגידופים, נהירות, צהלות ותיפופים. לאלו מצטרפים מונולוגים אסרטיביים נוזלים מביטחון עצמי העוסקים ב"נצחונות", גם כאשר מדובר בהפסד של כמה מאות אלפי דולרים בטווח זמן של שעה.
נקודת המפנה שבעקבותיה שמו החל להופיע יותר בעמודי הכלכלה ופחות בספורט, עולם התוכן ממנו הוא מגיע, הייתה כשפורטנוי החליט להמר על חברות תעופה וחברות אוניות קרוז, שהגיעו לשפל כל הזמנים במהלך הקורונה, וזאת בטענה כי "אנשים במדינה ימשיכו לטוס ולשוט, ולכן המניות יעלו משמעותית".
באחד המקרים, הוא ביצע את המהלך בניגוד למה שהציע אז איל ההון וורן באפט, וכאשר ראה רווחים גדולים - חגג את "נצחונו" על באפט בשלל ממים, גיפים, ותכנים ויראליים אחרים הלועגים למיליארדר, הנחשב בעצמו לטיפוס בעל חוש הומור. ובכלל, בכל פעם שפורטנוי מצליח לגרוף רווחים במסחר היומי, הוא משחרר את חרצובות לשונו לכל הכיוונים וממהר לעקוץ את מי שהוא מכנה "לובשי החליפות" מוול סטריט.
"הרגתי את באפט, הוא גמור"
מכונת השיווק של פורטנוי עבדה שעות נוספות, וצבא קוראי האתר המכונים Stoolies הומר בנחיל סחרני-יום ומהמרי מניות חדשים העוקבים באדיקות אחרי מהלכיו הפיננסיים. אלה הם חלק מאותם כ-800 אלף איש שפתחו בחודשים מרץ ואפריל חשבונות חדשים בשלושת חברות מסחר האונליין הגדולות במדינה, כך לפי הפייננשל טיימס.
כמה מעסקאותיו הטובות ביותר, ושאותם סחרני-יום הלכו בעקבותיהן, היו בין היתר רכישה של מניות בחברות ספיריט איירליינז ובואינג, שעלו ב-169% ו-58% בהתאמה. כמו כן, הוא הרוויח ברכישה של חברת השכרת הרכב הרץ, שפשטה לאחרונה רגל עם חוב של 19 מיליארד דולר, כשמנייתה עלתה בכמעט 130%. בחודש מאי טען פורטנוי בציוץ בטוויטר כי הונו מוערך במאה מיליון דולר.
אך היו לו גם כמה עסקאות גרועות, שחלקן הגיעו לכותרות. כך למשל, פורטנוי ספג מכה קשה כשביצע "אול אין" על מניות חברת לולולמון אתלטיקה, המייצרת בגדי ספורט לנשים, סמוך לפרסום דוח הרווחים של החברה ברבעון הרביעי, בחודש מרץ. למרות שצדק בעת שהתנהג באופן שורי (התנהל על פי מגמת עלייה בשוק), והמניה נסקה ב-53% מאז הדוח, הוא ספג ניעור רציני כאשר כל המניות נפלו ב-9.7% בימי המסחר העוקבים.
"אלה לא הציוצים, אלא הריטוויטים שמסבכים אותך"
המהלכים המסחריים שביצע והפרשנויות שהוא מספק ברשתות החברתיות הפכו אותו למטרה עבור קהילת ה-Fin Twit (קיצור של המילים טוויטר ופיננסי), קבוצה של כלכלנים, מומחי שוק ההון ועיתונאים הטוענים כי פורטנוי היהיר אינו מבין את ההשלכות של המהלכים שהוא מבצע, וכי חשבון הבנק שלו יהיה זה שיישא בתוצאות.
בדרך לריאיון בחדר הסגלגל
דרך ארוכה עשה דייב פורטנוי מאז הקמת Barstool ב-2003 בבוסטון, שם השיק לראשונה את כלי התקשורת. לימים הפך לערוץ המוביל בארצות הברית לאלה הנמנים עם מה שקיבל את הכינוי "bro culture", או אם תרצו - צעירים ובוגרים, לרוב לבנים, החיים על פי הלכות אחוות הקולג' המפורסמות על כל המשתמע מכך.
הופעותיו האקסטרוברטיות הפכו אותו לאישיות שבלתי ניתן להתעלם ממנה, בין אם מדובר בשונאיו או אוהדיו, ויכולת זו משכה אליו אלפים רבים של תומכים ועוקבים, הנושמים, קוראים ומשתפים כל תוכן שיוצר Bastool. אהדה זו באה לידי ביטוי במסירות ללא תנאים כלפי נשיא החברה, גם כאשר מדובר בסערות שנויות במחלוקת שהוא מייצר, שהאחרונה כללה אמירות גזעניות של פורטנוי, בסרטון של הערוץ, כלפי שחקן הפוטבול קולין קאפרניק.
ככל שהפרופיל שלו המשיך לעלות, פורטנוי, שאינו מזוהה באופן מוצהר עם הרפובליקנים או הדמוקרטים אך מגדיר את עצמו ליברטריאן, הפך לאישיות ידועה בכלי תקשורת ימניים, והופיע פעמים רבות באחת מהתכניות האהובות על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, תכניתו של המגיש טאקר קרלסון בערוץ פוקס.
טראמפ, ניו יורקר שעשה קריירה על יציאות בוטות והשתלחויות לשוניות, נמצא בימים אלה לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו בנובמבר, וכמו תמיד מחפש מיקרופון ידידותי בתקשורת. לאחר כמה פעמים בהם בניו של הנשיא, כמו גם טראמפ עצמו, הדהדו מסרים של פורטנוי, חלקם בעניין הקורונה בציוצים בטוויטר, החליט נשיא ארה"ב להזמינו לקיום ראיון בבית הלבן עבור Barstool sports.
הריאיון אמנם לא עמד בסטנדרטים העיתונאיים של ה-CNN, בלשון המעטה, אך השניים שוחחו בפתיחות וברוגע, והמופע אף הצליח להגיע לכותרות כמה מכלי התקשרות המובילים. בניו יורק טיימס לדוגמה, הדגישו את הודאתו של טראמפ בזמן הריאיון בכך שהוא מתחרט על כמה מציוציו המביכים. אך הכתבה עצמה הייתה בלשון מליצית.
השניים שוחחו על מחאת כריעת הברך של שחקני הפוטבול בזמן ההמנון האמריקני, ועל חזרת ליגות הספורט, ופורטנוי נראה מצחקק ומתבדח עם הקומנדר אין צ'יף. הוא חזר ואמר כי אינו יודע עוד למי הוא מתכוון להצביע בבחירות הבאות, וזאת למרות שבפוסט שפרסם טרם הבחירות ב-2016, הצהיר כי הוא מתכוון להצביע לטראמפ. "לא אכפת לי שהוא בדיחה. לא אכפת לי אם הוא גזען. לא אכפת לי אם הוא סקסיסט. לא אכפת לי מכל זה. אני מקווה שהוא יישאר במירוץ ואני מקווה שהוא ינצח", כתב אז.
"אם הנשיא מזמין אותי לבית הלבן, אני הולך"
כעת, לא ברור אם פורטנוי רואה את אותה הופעה עם טראמפ כמהלך תקשורתי שעשוי לסייע לנשיא לנצח את יריבו ג'ו ביידן בבחירות, אך בקמפיין הנשיא לא המתינו וכבר הפכו את אותו ריאיון לסרטון מלא שהופץ ברשתות תחת כיתוב הקמפיין. לאחר השיחה ביניהם צייץ פורטנוי: "יש לי כלל ברזל שאני חי עליו. אם נשיא מכהן של ארצות הברית מזמין אותי לחדר הסגלגל, אני הולך".