בואו נודה בזה - לדחות זה אנושי. כולנו דוחים דברים, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מעדיפים לא להתמודד עכשיו עם ביקורת או עם אי נוחות. אנחנו דוחים שיחות קשות עם בני זוג, בקשת העלאת שכר מהבוס, טלפונים לבעלי מקצוע שאנחנו לא מכירים ואפילו משימות פשוטות כמו לתקן כפתור או לנקות את המקרר. ברגע שאנחנו מבינים את המנגנון שעליו עובדת הדחיינות - נוכל להתמודד ולהימנע ממנה. הנה ארבע עצות להצליח להימנע מדחיינות בעסק ובחיים עצמם.
1. לראות את המטרה - לאן אנחנו רוצים להגיע?
דחיינות מתחילה מכך שאנחנו לא רואים מהי המטרה ולכן מתעכבים בגלל הפחד מביקורת בדרך. כדי לדחות פחות אני צריך קודם כל להבין לאן אני רוצה להגיע, בצורה נהירה וקונקרטית. לדוגמה מטרה כמו "שהעסק יעבוד כמו מכונת שיווק משומנת שלא אצטרך להתעסק איתה" היא רק משאלה, וככזאת היא כנראה תידחה לנצח. למה? כי בהתחלה זה דורש זמן והרבה עבודה, המון זמן למידה שלאט לאט יתחיל להתקצר עד שיהפוך להרגל. כדי ליצור מערך שיווקי שמפעיל את עצמו צריך לעשות עבודה ארוכה ועקבית.
כמו עם כל מיומנות שלומדים מאפס - אנחנו מפחדים להתחיל כי אנחנו מפחדים שלא נהיה טובים, מפחדים להעלות את הפוסט הראשון, מפחדים לנהל את שיחת המכירה הראשונה. מי שיצליח להתעלות על הפחד, להתעלם מהביקורת ולראות את מטרת העל לא יתערער מכל הערה קטנה ולא תפריע לו קצת ביקורת בדרך, הוא יסתכל ישירות על המטרה הסופית. לרוב האנשים הפחד מכישלון בשדה לא מוכר משתק ולכן הם דוחים את ההתמודדות אתו. הפחד מביקורת ומכישלון בסופו של דבר מביאים לכישלון עצמו - לדחיינות אינסופית.
2. להבין את המשמעות - מה יקרה אם לא נעשה?
אנחנו חייבים להגדיר את המשמעות של מה שאנחנו עושים, ומה יקרה אם לא נעשה. הבנת המשמעות תכניס לכל מטלה מחויבות, שהיא הכרחית לביצוע המטלה מבלי לדחות אותה. לדוגמה אם צריך להוציא את הילד ב-16:00 מהגן האם אני ארשה לעצמי לאחר? כמובן שלא. למה? כי זה חובה והיא מוגדרת בזמן.
בדיוק ככה בעלי עסקים צריכים להתייחס לכל אספקט בעסק שלהם - אין דבר כזה לא לשווק או לא לעשות ניהול פיננסי. פשוט אין, והם חייבים להתייחס לזה כחובה באותה רצינות שבה הם מתייחסים להוצאת הילד מהגן. למה? כי הם מבינים את המשמעות של מה יקרה אם הם לא יעשו זאת, הם רואים בעיני רוחם את ההשלכות.
3. להתגרש מהמילה "צריך" ולהציב דדליין
כשהמילה "צריך" יורדת הסיכוי לדחיינות גם הוא יורד דרמטית - אנשים מתחילים להתחייב לדברים במקום לדחות אותם, ולכן חייבים למחוק את המילה "צריך" מהלקסיקון. ה"צריך" האמורפי זורק לאוויר מטלה או משימה שצריכה להתבצע. מתי? מתישהו. על ידי מי? על ידי מישהו. אין לי אחריות, וסיכוי קטן שזה באמת יתבצע. במקום "צריך" נסו לייצר את הפעולה הקונקרטית, ולתת לה דדליין שגורם לזה לקרות. תחליפו את ה"צריך" בהגדרת העשייה - במקום "צריך לסדר קבלות" - "היום אני מסדר קבלות". כשאני מציב דדליין אני נותן גבול לביצוע המשימה ולכן לוקח עליה את מלוא כובד האחריות שהיא תקרה.
4. לאמץ תפיסת מומנטום
לשינויים קטנים בהרגלים יש משמעות גדולה על העסק שלנו. כל שינוי קטן הוא גלגל שיוצר מומנטום ומתחיל להניע את העסק לכיוון טוב יותר. כל שינוי שאנחנו מצליחים להטמיע בעסק עם הזמן הופך להרגל ונהיה קל יותר לתפעול. השינויים הקטנים שנראים לנו קשים בהתחלה ולכן אנחנו דוחים אותם, נכנסים למומנטום והופכים להרגלי עבודה שאנחנו מבצעים בניהול השוטף של העסק. כדי להתחיל מומנטום חייבים להתחיל בקטן, עוגן אחד שנצליח להטמיע כהרגל. במקום "להתחיל לשווק" המפחיד אפשר להתחיל ממשימה קטנה - למשל "לכתוב על פתק פוסט לעסק". אחרי שנסמן וי על המשימה הקטנה שאנחנו מתמידים בה היא מיד נותנת לנו תחושת הצלחה, ואנחנו יכולים ליצור מומנטום למשימה הבאה. נוכל להמשיך ולסמן וי על עוד עוגנים, עד שפתאום נראה שהמשימה הגדולה שנקראת "לשווק" כבר קורית מעצמה כחלק מהתפעול השוטף.
אם תצליחו לראות את המטרה שלכם בבירור, להבין מה המשמעות של כל פעולה שאתם עושים, תציבו דדליין לכל משימה, ותסתכלו על כל שינוי כחלק ממומנטום, תוכלו לראות איך הרבה דברים שהייתם נוהגים לדחות פתאום נעשים, רק משינויי מחשבתי קטן. אז מה השינוי הקטן שאתם מתכננים לעשות היום?
נדב בנג'ו הוא יועץ עסקי המוביל יזמים, עסקים ושכירים בדרך לעצמאות וממקימי המאיץ העסקי המלווה עסקים במסגרות קבוצתיות באמצעות הענקת כלים בדרך להצלחה.