הנגיד הפגין שליטה במצב, מה שאי אפשר להגיד על הממשלה

ערב הודעת בנק ישראל על שער הריבית הייתה הדריכות גבוהה. אנליסטים רבים צפו שהריבית תרד, לראשונה בתולדות המדינה, ל-0 אחוזים. זה לא קרה, אבל האמירות של נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, במסיבת העיתונאים שנערכה דקות ספורות לאחר מכן היו משמעותיות.

אלא שאנחנו הציבור הרחב, ולכן פנינו לד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, שיפשט לנו את הדברים וגם יסביר איך ובאילו תחומים הודעת הנגיד קשורה במישרין אלינו ולכיס שלנו.

"מבחינת הציבור הישראלי, מדובר בצעד שמיועד להבטיח שני דברים - ראשית, לשמור על רמה נמוכה יחסית של ריביות לטווח ארוך, מה שמשפיע על ריבית המשכנתאות וריביות על הלוואות אחרות שהציבור לוקח. שנית, לשמור שמידת הנזילות בשווקים תישאר טובה, כדי למנוע מצבים של קושי לציבור שמבקש לסחור בניירות ערך".

"בבנק ישראל סבורים שהפחתה נוספת של הריבית המוצהרת כיום לא תהיה יעילה מבחינת התרומה לתעסוקה ולצמיחה. בנק ישראל מנסה ליצור כמה שיותר נזילות ואשראי למערכת הפיננסית, על מנת שכמה שיותר אשראי יגיע לעסקים הקטנים ולמשקי הבית, והאמצעי של הפחתת ריבית כללית ורוחבית פחות יעיל מאשר צעדים שממוקדים באותו מסלול אשראי, שמיועד בסופו של דבר להקל על תנאי האשראי לציבור הרחב, על ידי נגישות יותר טובה לאשראי והפחתה של עלויות האשראי.

"ייתכן גם שבנק ישראל רוצה לשמור תחמושת למצב של החמרה נוספת אפשרית. בנק ישראל רוצה להתמקד כרגע בדברים שהוא מרגיש שהם הכי יעילים, על מנת לתרום תרומה חיובית לתעסוקה ולפעילות הכלכלית, ולכן פועל דרך מסלול האשראי. אגב, הבנק המרכזי של אירופה עושה את זה כבר כמה שנים".

"חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה עדכון של התחזית המקרו-כלכלית, הכוללת שני תרחישים מרכזיים - תרחיש המאופיין בשליטה על התפתחות התחלואה, לצד תרחיש המאופיין בשליטה נמוכה על התפתחות התחלואה. בתרחיש השליטה, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-5.0%. בתרחיש זה לא צפויים סגרים נרחבים נוספים או השבתה משמעותית של הפעילות הכלכלית.

"בהתאם לכך, בתרחיש של השגת שליטה, הצמיחה ב-2021 צפויה להיות יחסית גבוהה, כ-6.5%. בתרחיש זה, האינפלציה בארבעת הרביעים הבאים צפויה להסתכם ב-0.3%, ובמהלך 2021 היא צפויה להסתכם ב-0.6%. שיעור האבטלה הרחב צפוי לעמוד ברביע האחרון של 2020 על כ-16.7% מכוח העבודה, ולרדת בהדרגה לכ-7.8% בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר השנה, ועל כ-8 אחוזים ב-2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יעלו ל-73% בסוף שנה זו, ול-76% בשנה הבאה. מדובר בתחזיות דומות לאלו של לאומי מאמצע חודש אוגוסט.

"בתרחיש של שליטה נמוכה בתחלואה, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-6.5%, כאשר בשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב-1.0% בלבד. שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הבאים צפוי להסתכם במינוס 0.2% ובמהלך 2021 הוא צפוי להסתכם ב-0.1%. שיעור האבטלה הרחב צפוי לעמוד על 20.2% במהלך הרביע האחרון של 2020 (תקופת סגר), ולרדת עד 13.9% רק בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר ב-2020, ועל כ-11 אחוזי תוצר ב-2021, כך שיחס החוב תוצר יעלה ל-75% בסוף שנה זו ול-83% בשנה הבאה.

"דיברתי עם חברות הדירוג לאחרונה. הקושי שלהם הוא לא בכך שהגרעון והחוב של הממשלה יעלו, כי זה יקרה בכל העולם. בחברות דירוג האשראי מציגים סימני שאלה לגבי מידת היעילות של הממשלה בכל הנוגע לתכנון הצעדים התקציביים העתידיים להשתלטות על ההשפעות הכלכליות של המחלה, וגם לחזרה לתוואי של התכנסות תקציבית.

"להערכתי, לא נראה הרעה בדירוג עצמו בדו"חות הקרובים של חברות הדירוג, אלא 'יריית אזהרה', שנקראת בלשון חברות הדירוג 'צפי שלילי'. אני חושב שהשוק כבר מגלם את התרחיש הזה ולכן אני לא חושב שזה ישפיע מאוד לרעה על השווקים. עם זאת, אם הנוסח של האזהרה יהיה חריף ומאיים במיוחד, ייתכן שנראה השפעות שליליות על שוקי אגרות החוב של ישראל ואולי גם על שוק המניות, וזה כמובן משפיע על קרנות הפנסיה ועל תיקי ההשקעות של הציבור הישראלי".

"ראשית, הנגיד הפגין שליטה במצב, פרואקטיביות, הוא לא שוקט על השמרים, מפעיל מדיניות לטובת המשק, במיוחד בדגש על עסקים קטנים וזעירים, וזה מצוין. עם זאת, הוא הזהיר שבמידה שהתכנון התקציבי לשנים הבאות לא יקרה, אנחנו עלולים לחטוף אזהרה מחברות הדירוג, ואולי אף יותר מכך בהמשך הדרך".

"אני לא חושב, כי אני לא רואה את ההרעה במצב שתחייב את זה כבר בקרוב. אנחנו, גם בתרחישים הנמוכים שלנו לקחנו בחשבון הפחתה של הריבית לאפס ואפילו פחות מאפס, אבל זה רק בתרחישים חמורים הרבה יותר ממה שאנחנו רואים כרגע. אנחנו עוד לא שם, בטח לא בנובמבר".