סגירת השמים בתקופת הקורונה מונעת מתיירים וצליינים רבים לבקר במקומות הקדושים ביותר בנצרות, כמו כנסיית הקבר בירושלים או כנסיית ההשתנות בהר תבור, ובכך לא רק שפוגעת בציבור המאמינים אלא גם בעסקים המקומיים הפונים לקהל זה.
לפי נתוני משרד התיירות, עד כה אובדן ההכנסות מהתיירות הנוצרית מוערך בכ-405 מיליון שקל, המחושבים לפי ההערכה כי ההוצאה הממוצעת של תייר נוצרי בישראל היא 1,640 דולר.
התיירות הדתית של עולי הרגל הנוצרים לישראל, נחשבה תמיד לענף היציב ביותר. התיירים הנוצרים הגיעו לארץ גם בתקופות הקשות והאלימות ביותר. בעשור האחרון כרבע מכלל התיירים בישראל הם עולי רגל נוצרים. ב-2019 הגיעו לישראל כמיליון תיירי דת נוצרים. רבים מהם מגיעים לביקור במקומות הקדושים לנצרות, אחרים משלבים ביקור דתי עם טיול באתרים שונים וכוללים סיור בתל-אביב, כל התיירים הנוצרים מבקרים בבית לחם ובירושלים, זאת משום ש- 50% מהאתרים מרוכזים באזור ירושלים או במרחק נסיעה קצר ממנה. 85% מהתיירים הנוצרים מגיעים בקבוצות מאורגנות, בשנה שעברה הם שהו בממוצע 8 לילות, כ-50% מהם היו קתולים, רבע אוונגליסטים ו-10% אורתודוקסים.
לדברי יסכה הרני, אחת המומחיות בתחום הנצרות, "העסקים הפונים לתיירות הנוצרית הושבתו ב-98%, התקופה מאלצת אותנו להיות יצירתיים וליצור תכנים ב"זום", לחילופין מורי דרך נאלצו להחליף מקצוע בתקופה זו, חלקם עוסקים בהוראה וחלקם עוברים קורסים מקצועיים להכשרה בתחום חדש. חלק ממורי הדרך עושים הדרכות לתיירות פנים בקבוצות מצומצמות, אך הפגיעה הכלכלית מורגשת לכל העוסקים בענף".
עוד מוסיפה הרני: "בענף התיירות ישנם הנפגעים השקטים: כל מערך עובדי המלונאות כגון: חדרניות, מנקים, כל משכירי הציוד התומך בתיירות (ציוד לאירועים בשטח , שרותי תרגום, מערכות שמע, תעשיית המזון) וכדומה. וישנם אנשים בענף התיירות שיכולתם בדיבור וניהול (מורי דרך, סוכני הנסיעות) ואלה לרוב יצירתיים, דינמיים ובעלי יכולת תקשורתית ויוזמתית, ביניהם יש המצליחים "להמציא את עצמם" . רבים אוכלים את החסכונות ומבינים שהתיירות תחזור לאט, בזהירות ושחוקי המשחק ישתנו עד מאד. ממשלת ישראל חייבת לאפשר לתיירים ממדינות ירוקות להיכנס לארץ. חייבים להזרים לנו חמצן כי אנחנו נחנקים".
משה ודב קמפינסקי, בעלי חנות "שורשים" למזכרות ותשמישי קדושה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, מזה כ- 35 שנה, נאלצו לסגור את החנות בסגר הראשון במרץ ומאז החנות עומדת שוממה.
לדברי משה קמפינסקי: "אמנם מדובר בחנות למזכרות מעולם היהדות אך מרבית הלקוחות נמנים עם התיירות הנוצרית, מתוך סקרנות ורצון ללמוד על היהדות. נהגנו לערוך בחנות מפגשים והרצאות לתיירים נוצרים בהם דיברנו על נושאים שונים מעולם היהדות. כיום עם סגירת השמים וסגירת החנות אני עורך מפגשים וירטואליים עם אותם תיירים ומלמד אותם על יהדות באמצעות פייסבוק, זו הדרך היחידה שלי לשמור על קשר עם קהל הלקוחות. הפגיעה הכלכלית הקשה וחוסר המעש הביאו אותי לנסות לשמור על קשר בדרך יצירתית באמצעות זום ופייסבוק.
אלון ועוזי עמידור מבעלי "קפה הרובע", הפועל ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מזה כ-45 שנה, חווים אף הם פגיעה קשה בהכנסות כתוצאה מסגירת השמים לתיירים. "מרבית מלקוחות המקום הם תיירים ועם סגירת השמים המקום שומם לחלוטין. הסגר פגע פגיעה קשה בהכנסות, בית הקפה אינו פועל ממרץ וכתוצאה מכך יש לנו הפסד חודשי של כ-200 אלף שקל, מדובר בפגיעה ב-100% מההכנסות, כרגע אנו נאלצים להשתמש בחסכונות ובכספי הפנסיה על-מנת לפרנס את משפחותינו. גם אם ייפתחו השמים בהקדם, ייקח זמן רב עד שנוכל לארח בבית הקפה קבוצות גדולות של תיירים, כפי שעשינו בעבר, הפגיעה היא לא רק בהכנסות שלנו כבעלי המקום, אלא גם פגיעה בפרנסתם של העובדים שנאלצנו להוציא לחל"ת או לפטר".