האישה השקופה: איך הסתיים חוב של 160 אלף שקל שנמשך 20 שנה בשבוע אחד?

יש לה ארבעה ילדים משני אבות - אבל אף אחד מהם לא הכיר בהם ולא שילם מזונות. יחד עם סכיזופרניה, אשפוזים וחרדות, נכנסה תושבת הצפון לחובות של 160 אלף שקלים, בהם לחברת מים מינרלים. השבוע החליט בית המשפט איך זה ייגמר

  • חובות
וואלה! עסקים
בסרטון: ביתה של אם שכולה עוקל בגלל חוב לבנק: "מקיזים את דמי" (כתבת: דנה ירקצי, עורך: אביב אברמוביץ', צילום: שלומי גבאי, עריכת וידאו: שניר דבוש)

סיפורה של מירי הוא סיפורם של עשרות אלפי ישראלים, שקולם לא נשמע. אומרים עליהם שהם פרזיטים, שהם מנצלים את כספי המדינה, שהם עצלנים, נרקומנים, אלכוהוליסטים. עם סטיגמות כאלה המודבקות עליהם, אין להן כל כך לאן לברוח. רק לקוות שמתישהו זה ייגמר, והם יצליחו לפתוח פרק כלכלי חדש בחייהם. וזה מה שקרה לה.

מירי (השם המלא שמור במערכת), בשנות הארבעים לחייה, מתגוררת באזור הצפון, קרוב להורים. לפני 20 שנה ניהלה קשר רומנטי עם בחור צעיר מהאזור, ממנו נכנסה להיריון לא צפוי. בזמן שהיא מגלה את ההיריון, נוחתת עליה בשורה קשה: החבר נעצר בחשד לסחר בסמים, ובהמשך נשלח לשש וחצי שנות מאסר.

"זה היה כמו אגרוף בבטן", היא נזכרת. "רצתי למעצר ורציתי לספר לו שאני בהיריון, אבל לא נתנו לי להיכנס. ביקשתי מהם שיגידו לו שאני בהיריון ושידבר איתי, לא ידעתי מה לעשות. רק למחרת הוא התקשר והיה נבוך מאוד. הוא אמר לי שעדיף שאפסיק את ההיריון, כי הוא כנראה הולך לכלא לכמה שנים וזה לא מתאים, אבל אני לא הסכמתי והחלטתי שאני מביאה את הילדה לעולם".

בתחילת המאסר מירי שמרה על קשר עם אבי בתה, אבל מהר מאוד המרחק והסורגים עשו את שלהם, והלב של מירי המשיך לתחנה הבאה.

ומה עם הבת שלך, לא שאלה על אבא שלה?

"היא הייתה קטנה מאוד ולא כל כך הבינה מה קורה. הוא השתמש בה כדי לקבל את קיצור השליש, אבל זמן קצר אחרי שהשתחרר הוא מת בנסיבות שעד היום לא ברורות לי".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
"מה הייתי יכולה לעשות? מה היית עושה במקומי?" (צילום אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לכתבה)

היא רצתה להיות חזקה בשביל הבת שלה, אבל קרסה באחת, כשמחלת הסכיזופרניה התפרצה אצלה וגרמה לאשפוזה. "היה לי קשה מאוד לתפקד", היא חצי מספרת, חצי מתנצלת. "אתה צריך להבין שגידלתי את הילדה לבד, בלי מזונות, והייתי בסך הכול בחורה צעירה ולא מנוסה. לא היה לי מקצוע, לא עבודה בטוחה, וזה השפיע עליי, הפחדים והדאגות ממה שיהיה. זה הכריע אותי. סבלתי מהזיות ומחרדות ולא הצלחתי להתמיד בשום עבודה".

הסכיזופרניה גרמה לה לצאת ולהיכנס כמה פעמים לאשפוז בבית חולים פסיכיאטריים. אחרי שהשתחררה מהאשפוז האחרון, הכירה גבר חדש, פועל בניין שהיה צעיר ממנה בעשור, והעניינים ביניהם התחממו במהירות. הם ניהלו קשר של כמה שנים והביאו לעולם שלושה ילדים, אבל כשמירי לחצה עליו להתחתן הוא נבהל וברח. מירי מצאה את עצמה שוב ניצבת בפני שוקת שבורה. "הייתי כבר אמא לארבעה ילדים, אחד מהם חולה אפילפסיה, בלי שום אב, בלי מזונות, בלי גב כלכלי. החרדות עוד פעם צפו, במיוחד בקטע הכלכלי".

בין השאר הסתבכה עם חברה של מים מינרליים, שסירבה לדבריה לבטל את ההתקשרות עמה וחייבה אותה לכאורה שלא כדין. "באותה תקופה לא היה חוק שמותר לבטל קנייה בתוך שבועיים, אז החברות ניצלו את זה ופשוט עשקו את האנשים", היא מספרת. "בתוך זמן קצר הם התחילו לשלוח לי מכתבים ודרשו עוד ועוד כסף. החוב תפח, הריבית זינקה, ופתאום משום דבר התחיל בלגן אחד גדול. החוב צמח לכמה אלפי שקלים, ויחד עם זה הצטברו חובות שלא באשמתי לצורכי מחיה. לא גנבתי מאף אחד כלום, ולא ביקשתי שום דבר. רק רציתי לחיות עם ילדיי בשקט. וכך נוצר בור של חובות בסך 160 אלף שקלים, בהם 30 אלף לתאגיד המים - כי פשוט לא היה לי כסף לשלם בעבור המים בבית - ועוד המון תיקים לחברות סלולר, לסופרים, לשירותי בריאות, לארנונה. מה הייתי יכולה לעשות? מה אתה היית עושה במקומי?"

ואיך התמודדת עם זה?

"קשה מאוד. לא ישנתי בלילה, חייתי בפחד, לא הייתי מרוכזת בשום דבר. כשיש לך חובות זה משתלט לך על החיים. אני לא בן אדם שבא ממקום רע, שבכוונה רוצה לרמות אנשים. זה תפס אותי בהפתעה. הבנתי שאני חייבת ללכת לעורך דין שיטפל בזה".

"מאות אלפי אנשים מוצאים את עצמם בחובות בלי כוונה לרמות את המערכת". עו"ד ערן רוז (צילום: ניר רוטמן)

היא הגיעה למשרד של עורכי הדין הופמן רוז. "הם הלכו איתי יד ביד, עד שהשבוע קיבלתי בהליך מזורז הפטר חלוט על החובות. זה אומר שאני לא צריכה לשלם עוד שקל. הם שכנעו את השופט שפעלתי בתום לב, וככה הצילו אותי".

איך הרגשת באותו רגע?

"בכיתי מאושר. הרגשתי שאני נולדת מחדש. היום שבו הפסקתי לפחד ולהתבייש זה היום שבו התחלתי לחיות. באותו היום ישנתי פעם ראשונה מבלי להתעורר באמצע הלילה עם זיעה קרה. זה מאוד משפר את השינה".

כיום, מירי מתגוררת עם ילדיה בקריות ועובדת כטלפנית במוקד שירות. היא עושה כל שביכולתה על מנת לצמצם עד למינימום את הוצאותיה החודשיות, ומקיימת אורח חיים מינימלי.

עו"ד ערן רוז שטיפל לה בתיק מספר: "הסיפור של מירי הוא סיפור של מאות אלפי אנשים בישראל. אנשים שמוצאים את עצמם בחובות מבלי שהייתה להם כוונה זדונית לרמות את המערכת או לגנוב ממישהו. זה לא משנה כמובן את התוצאה שהם מסובכים עד צוואר, כי חוב הוא חוב. בכל מקום שמירי הלכה אליו היא הרגישה שרומסים אותה, ובגלל זה היא הרימה ידיים, אבל החוב לא נעצר, ובמשך 20 שנה הוא הלך ותפח לממדים גדולים מאוד, עד שהיא איבדה תקווה.

"עצרנו את כל העיקולים כדי לתת לה קצת אור. בצד השני, לא היו מוכנים לתת הפטר, אבל אנחנו לא ויתרנו. נלחמנו עד שהצלחנו להוריד את הנושים מעליה, כדי שתוכל לנשום. היום יש לה חשבון בנק והיא מתנהלת בצורה עצמאית. היא חיה רגיל, כמו כולם. כל העול שהיא סחבה כל החיים ירד והאור חזר לחיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully