מלכוד 22: האם ההפגנות באמת מצליחות להזיז משהו?

במשך 22 שבועות ברציפות יוצאים ההמונים לרחובות, אולם השפעתם עדיין לא ברורה. פנינו למחקרים, כולל אחד שנערך בארה"ב לפני כעשור, וגילינו ממצאים מאוד מעניינים

  • הפגנות
דנה פאן לוזון
בווידאו: הפגנת עצמאים בנתניה בדרישה לפתוח את חנויות הרחוב ולסייע לבעלי עסקים (צילום: ראובן קסטרו וסוניה גורודיסקי)

במשך 22 שבועות מתנהלות הפגנות ברחבי הארץ, בין היתר של העצמאים. אנחנו רואים את ההפגנות ממשיכות להתקיים שבוע אחרי שבוע, ומתחילה לעלות השאלה מה בעצם יעילותן? האם ההפגנות יכולות להביא לשינוי?

מה, בעצם, מצפים המפגינים? האם הם באמת חושבים שיקום ראש הממשלה ויגיד 'אם אינכם רוצים בי אני אתפטר'? האם הם חושבים שיביאו לפירוקה של הממשלה? האם הם יצליחו לפתוח את החנויות ולהגדיל את המחזור? יש שרואים בהפגנות אלה סוג של פורקן של ציבור מתוסכל, ולא משנה כמה שבועות הן יימשכו - אין להן כוח לשנות. האחרים רואים בהן את צו השעה.

אם רצינו לדעת האם הפגנה כזו או אחרת שנמשכת כאן כמה שבועות היא יעילה. ייתכן שעל פי המחקרים נוכל למצוא תשובה או, לכל הפחות, להתקרב לפיתרון.

והמחיר מפתיע

בפחות מחצי שעה יש לכם פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב

לכתבה המלאה
מתמידים ומתמידים, ולאן זה הולך? הפגנת העצמאים (צילום: ראובן קסטרו)

מחקרים עסקו בשאלת יעילותן החברתית והפוליטית של הפגנות. אחת השאלות שנבדקו הן האם הפגנות הן יעילות יותר כשהן אלימות או כשהן דווקא מתונות. להפגנות אלימות שבהן ננקטות פעולות קיצוניות יש, מצד אחד, סיכוי גבוה יותר לייצר שינוי תודעתי, רעש תקשורתי ואפילו להפעיל לחץ על המוסדות הרלוונטיים לשינוי חקיקה כזו או אחרת, אבל מצד שני המחקרים מצאו כי הפגנות אלימות וקיצוניות לא מצליחות לייצר קו אחיד שמדבר לכולם. ככל שהפגנה היא אלימה וקיצונית, כך היא גם פונה לקהל מאוד מצומצם. במחקר "דילמת האקטיביסטים" שפורסם בינואר השנה, עלה כי התמיכה בכזאת הפגנה הולכת ויורדת ככל שהיא יותר אלימה. איך מובילים הפגנה בעלת עוצמה מצד אחד וללא אלימות מהצד השני?

אם נסתכל על ההפגנות בארץ, נראה כי בנושא הזה הן מצליחות לשמור סוג של קו מאוזן. הן כן יוצרות קהל רחב שמזדהה עם המסרים שלהן. ההתגייסות הרחבה בלטה בעיקר כשנכנסו ההגבלות, אז ההפגנות רק גדלו והתרחבו. גם לאחר שהוסרו ההגבלות ההתקהלויות נמשכו. בהפגנות עד כה נרשמו אירועי אלימות בין המפגינים לשוטרים, אבל אין אירועים קשים או וונדליזם קיצוני שמרתיע ומייצר אנטגוניזם.

כל זה מאפשר, כפי שטענו המחקרים, ליצור הזדהות המונית. זה עדיין לא עונה לשאלה מהו, בעצם, כוחה של ההפגנה. מה הטעם באירוע שנמשך כבר 22 שבועות ? לדילמה הזו נתן מחקר של אוניברסיטת הרווארד זווית חשובה.

במקומות שמשיים ההפגנות היו אפקטיביות יותר. מחאת TEA Party ב-2009 (צילום: AP, David Becker)

החוקרים ניסו לבחון האם להפגנות יש באמת כוח לשנות, או שהן תוצאות של שינויים פוליטיים ובעצם רק סימפטום ולאו דווקא הסיבה המניעה את השינוי. כדי לענות על השאלה, בדקו אנשי הרווארד את תנועת מסיבת התה, שערכה מספר הפגנות בעד ליברליזם כלכלי ונגד המדיניות הכלכלית של הנשיא לשעבר ברק אובמה. ולא, לא מדובר על תקנה שהוציא אובמה נגד שתיית תה, אלא ראשי תיבות של taxed enough already .

מה שקרה ב-15 באפריל 2009 עניין את אנשי המחקר במיוחד. ביום זה נערכו הפגנות ב-750 ערים, בהן, כמובן, גם הפגנה מול הבית הלבן. רצה הגורל ובאותו יום ירדו במספר ערים גשמים, מה שגרם להבדל בעוצמתן של ההפגנות במקומות השונים. הגשם בעצם היה מניפולציה טבעית וחיצונית שייצרה הבדל בין מוקדי ההפגנות בערים. זו הייתה מתנה לחוקרים, שמצאו בבדיקה בדיעבד שבמקומות בהם מזג האוויר היה טוב יותר, ההפגנות של תנועת מסיבת התה היו יותר עוצמתיות. בהתאמה, באותם מקומות וערים ניכרה ההשפעה בתוצאות הבחירות לקונגרס שהגיעו ב-2010. בערים שבהן ההפגנה הייתה עוצמתית נראה הבדל ברור באחוז ההצבעות, יותר רפובליקנים הצביעו, ולהפך - בערים שבהן ההפגנות היו חלשות יותר עקב מזג האוויר הרע היו פחות הצבעות שתאמו את רוח התנועה. התוצאות הביאו את החוקרים למסקנות מתמטיות, לפיהן כל מפגין בודד בעצם העלה את המספר של המצביעים הרפובליקנים בפקטור של מעל 1 (כלומר, כל מפגין גרם לפחות לאדם אחד ויותר להצביע לעומת הערים שבהן לא היו הרבה מפגינים).

מסקנתם של החוקרים הייתה כי ההפגנות משפיעות על ההשקפות הפוליטיות בכך שהן מעירות ויוצרות שיח. הפגנות, אומרים החוקרים, גורמות לאנשים להיות יותר פוליטיים ומעורבים ולא להשלים עם מה שקורה במדינה. המחקר של אוניברסיטת הרווארד העלה כי ההפגנות משפיעות במיוחד לפני בחירות. אחרי 22 שבועות, כששוב עולה הניחוח המאוד לא מתוק של הקלפיות, אפשר לומר שאת התשובה לגבי יעילות ההפגנות אנחנו מתקרבים לגלות. ואם המארגנים מחפשים עוד כמה עצות, על פי המחקר ההתמדה נכונה ויש להמשיכה. עצה לא פחות חשובה - אל תתנו לגשם להשאיר אתכם בבית.

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully