אחרי חודש אינטנסיבי של חגיגת קניות עולמית, שהתחיל בshoping.il-, המשיך ליום הרווקים הסיני, לבלאק פריידי והסתיים, זמנית, בסייבר מאנדיי, כל שנותר לנו הוא לשבת בבית ולהמתין למשלוחים שיגיעו עד לדלת שלנו. הקלות שבה מתבצעת הזמנת מוצרים מהרשת חוסכת מאתנו הרבה זמן ומאמץ, אך היא טומנת בחובה גם את המחיר הסביבתי הכרוך בהובלה של המשלוחים מהמחסן לצרכן: צי עצום של רכבי משלוחים מסחריים, מטוסי מטען ואוניות מוביל את המוצרים שלנו ממקום למקום, יוצר עומסי תנועה ומותיר אחריו שובל של פליטות מזהמים שפוגעים באיכות האוויר ובבריאות האדם ומזרזים את תהליך שינוי האקלים.
לפי דו"ח שהתפרסם השנה על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF), עד 2030 מספר רכבי המשלוחים ב-100 הערים הגדולות בעולם צפוי לעלות ב-36 אחוז, פליטות הפחמן הדו-חמצני מרכבי המשלוחים צפויות לגדול ב-32 אחוז וגודש התנועה צפוי לעלות ב-21 אחוז כתוצאה מהשימוש ברכבים הללו.
עוד בוואלה!
לכן, סטארט-אפ גרמני בשם ONO השיק בברלין דגם חדש של רכב משלוחים חשמלי במטרה לפתור את הבעיות שמציבים רכבי המשלוחים הקיימים. במבט ראשון, נראה הרכב החדש כמו משאית מכווצת, אך למעשה מדובר באופנוע מקורה, הנע על שלושה גלגלים ונטען באמצעות חיבור לחשמל. היתרון הגדול בשימוש ברכב זה הוא בהימנעות משימוש בדלקי מאובנים ועל כן בצמצום פליטות גזי החממה שנפלטים בשריפת אותם דלקים וכן בצמצום פליטת מזהמי האוויר שנפלטים משריפת דלקים בסמוך ובתוך מטרופולינים וריכוזי אוכלוסייה (ככל שנתח גדול יותר מהחשמל ייוצר מאנרגיות מתחדשות על חשבון דלקי המאובנים, כך ילכו ויגדלו היתרונות הסביבתיים ובראשם שיפור איכות האוויר וצמצום פליטות גזי החממה). לטענת החברה טביעת הרגל הפחמנית שלו מופחתת בלא פחות מ-50 אחוז לעומת רכב משלוחים ממוצע בעל מנוע דיזל.
חברות משלוחים גדולות אחרות מפתחות גם הן רכבי משלוחים חשמליים, אך גודלם צפוי להיות כגודל משאית מסחרית. הרכב של ONO קטן פי ארבעה מרכב מסחרי ולכן הוא מסוגל לנוע במהירות ברחובות עירוניים עמוסים, להתחמק מעומסי תנועה כבדים, להימנע מחיפושי חניה ממושכים ולעצור בצד הכביש לצורך הורדת סחורה. בערים בהן רכבי ONO יפעלו, יוקמו תחנות שמרכזות סחורה, ואליהן יוכלו הרכבים להגיע ולטעון סחורה במהירות.
עניין של יעילות סביבתית
"כלי רכב מהווים המקור העיקרי לזיהום האוויר בערים, יותר מתחנות כוח ומתעשייה", אומר אמיר זלצברג, מנהל אגף תחבורה במשרד להגנת הסביבה. "הבעיה העיקרית היא ברכבים הממונעים במנועי סולר (דיזל, ל.ד), והיום כל רכבי המשלוחים והחלוקה מונעים בסולר. סולר הוכח כמסרטן לאדם וכגורם למגוון רחב של מחלות לב, מחלות ריאה ועוד. פתרון של שימוש ברכב משלוחים חשמלי, שלא מייצר פליטות ישירות משריפת דלק, הוא אמצעי מאוד יעיל לשיפור איכות האוויר בערים".
כאמור, החלפת רכבים בעלי מנוע בעירה פנימי ברכבים חשמליים תסייע גם בהתמודדות עם משבר האקלים, זאת משום שנכון לשנת 2013 תחום התחבורה היה אחראי לכ-15 אחוז מסך פליטות גזי החממה בעולם ומכוניות פרטיות היו אחראיות לכמעט רבע מצריכת הדלק השנתית בעולם.. מדינות רבות מעודדות מדיניות סביבתית שתחייב מעבר לכלי רכב חשמליים, וגם בישראל הכריז משרד האנרגיה על יעד של מעבר ל-30 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030 שאף אושר בממשלה בסוף אוקטובר האחרון.
עוד יתרון סביבתי לרכב של ONO הוא בהתאמה האידיאלית בין גודל ההובלה לגודל הסחורה, שיכולה להביא לחסכון משמעותי באנרגיה. "זה עניין של יעילות בסיסית. כשמשתמשים במשאית ששוקלת ארבעה טון כדי להוביל סחורה של פחות מטון זה גורם לבזבוז של אנרגיה. כאשר אנחנו מתאימים את ההובלה של מוצרים קטנים לכלי רכב קטנים מונעים בחשמל, אנחנו חוסכים המון אנרגיה", מסביר זלצברג.
אך יש גם אתגר בלתי מבוטל בשימוש ברכבים חשמליים היום. לסוללה החשמלית ברכבים של ONO יש טווח מוצהר של 30 ק"מ והיא גם ניתנת להחלפה במהלך יום העבודה, אך כמו לכל סוללה, יש לה מספר מחזורי טעינה מוגבלים. לאחריהם יוצאת סוללת הליתיום-יון מכלל שימוש והופכת לפסולת שאיננה ניתנת למחזור.
"לסוללות ליתיום-יון משומשות אין מענה היום בפסולת של חומרים מסוכנים בישראל. כרגע יש מעט מפעלי מחזור בעולם והטכנולוגיה שלהם מאוד יקרה", מוסיף זלצברג. "אין לי ספק שככל שיהיה שוק גדול יותר של רכבים חשמליים בישראל, תהיה גם כמות מספיק גדולה של סוללות להצדקת הקמה של מפעל מחזור כזה. התפקיד שלנו בתור ממשלה הוא להיערך מראש ולקדם הקמה של מפעלי מחזור שידעו לתת מענה לבעיה הזאת".
תחבורה חשמלית בישראל
הרכבים של ONO עלו החודש על הכבישים בברלין ובחמש השנים הקרובות מתוכננת הפצה שלהם בעוד 60 ערים אחרות בעולם. בישראל מסתמן שייקח עוד זמן עד שנראה מכונית מהסוג הזה על הכבישים.
"ברכב משלוחים כזה קיימים אתגרים שקשורים לתעבורה - רכב שנוסע על שבילי אופניים ומדרכות עלול לפגוע ברמת הבטיחות של הנהג והולכי הרגל. קיים גם אתגר מימוני - זול יותר להוביל סחורות במשאיות דיזל ולכן צריך מעורבות ממשלתית משמעותית כדי שישתמשו ברכב כזה", אומר זלצברג.
"כממשלה חובה עלינו למקד מאמצים ולחשמל קודם כל את התחבורה הציבורית. לאחר מכן להשתמש ברכבים חשמליים להובלה וחלוקה של סחורות ורק לבסוף לעבור לרכבים פרטיים חשמליים. תחבורה ציבורית משרתת המון אנשים והיא סוג התחבורה המקיים ביותר, ולכן חשוב שהוא יהיה גם הנקי ביותר", מוסיף זלצברג. "היום יש כבר עשרות דגמים של אוטובוסים חשמליים וההיצע בשוק הוא די רחב אז גם המחירים יורדים. הנושא של הובלת סחורות צעיר ויש עוד מקום להתפתחות טכנולוגית כדי שגם המחירים ירדו. אין לי ספק שרכבי משלוחים חשמליים יגיעו לכבישים בארץ, אך אין לדעת מתי זה יקרה".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"