בית המשפט המחוזי הרשיע בשבוע שעבר את מי שכונתה בתקשורת "הגננת המתעללת" כרמל מעודה בהתעללות בפעוטות חסרי ישע. בית משפט טרם גזר את דינה, אבל שאלת מעמד הקורבנות וזכויותיהם המשפטיות מתחדדת דווקא עכשיו עם ההרשעה. קורבנות מעודה לא לבד - כל קורבנות חסרי הישע האלימות והמין, כולם כאחד תלויים במשפט הפלילי ומשוועים לעשיית צדק בעניינם.
האם כל מה שהם יכולים לעשות הוא לשבת באין מעשה, ולקוות שהמדינה על שלוחותיה המשפטיות, המשטרה הפרקליטות ובתי המשפט יעשו צדק עם הפגיעה נגדם?
במשפט מעודה, כמו במשפטים רבים אחרים, אנו עדים לקריאות הקורבנות ובני משפחתם כנגד הנאשם. אין מרפא לפגיעות של הקורבן, לצלקות הנפשיות והנזקים הגופניים שהוא צריך לשאת כל חייו, לעיתים ללא הצלחה ושיקום ושל ממש.
הקריאות היוצאות מן הלב הן גם ביטוי לתסכול הקורבנות ששיטת המשפט הפלילי מכריחה אותם לעמוד מן הצד. שיטה זו ממירה את הפגיעה האישית לפגיעה באינטרס הציבורי. לפיכך, הצדדים היחידים בהליך הפלילי הם המדינה, הלא היא המאשימה תחת הקורבנות, כנגד הנאשם.
מעמדם של נפגעי העבירה השתנה לטובה בשנת 2001, עם חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה כיום לקורבן עומדות זכויות לאורך ההליך המשפטי. כך למשל, הזכות להגנה פיזית בעת קיום משפט, הזכות לקבלת מידע בנוגע להליך, השמעת קולם והבעת דעתם לעניין העונש לפני גזירתו ועוד כהנה זכויות שמטרתן לתת אוזן קשבת לקורבן. למרות זאת, קבלת ההחלטות נותרה עדיין בידיה הנאמנות של המדינה לבדה, כך שיכולת ההשפעה המהותית מוגבלת מאוד. בסופו של דבר, ההליך הפלילי בשם אידאל הצדק מנסה לנטרל את רצון הנקמה של הקורבן ולקיים הליך נייטראלי ומקצועי.
אולם, האם באמת הצדק נעשה עם ההרשעה וגזירת העונש? האם "נקמת" הקורבן אסורה ובלתי צודקת מהבחינה המוסרית?
זאת שאלה פילוסופית-אתית רחבה והתשובה עליה אינה קלה. בכלל "נקמה" אינה שם כולל למעשה נקם, נקמות דם וסכסוכים אלימים מעגליים ואין סופיים, אלא למטרה הרגשית הלגיטימית של הקורבן לכפות סבל דומה על האדם המזיק ולהתריע מעשיית מעשים דומים ורעים בחברה. היבטים אלה של נקמה בהחלט מציגים רעיונות של צדק.
את החוק, כמובן, אסור לקחת לידיים, אז מה יכולים הקורבנות לעשות בכל זאת, מלבד ליווי פאסיבי של ההליך הפלילי? ניתן כמובן לפעול במסגרת החוק ולהגיש תביעה אזרחית נגד העבריין.
בתביעה אזרחית לקורבנות יש שליטה על ההליך המשפטי. הם "אדוני ההליך" ולא המדינה. תחושת עשיית הדין העצמי בצירוף העובדה שתוצאות המשפט עשויות לתת להם פיצוי כספי שמחזיר כמידת מה את המצב לאחור. לפחות בכל הקשור לנזקים כספיים שנגרמו להם, עשויות לתת מקצת תיקון ונחמה לתחושת ה"נקמה" שכל קורבן רוצה להרגיש ובצדק.
אבל מה הסיכוי לנצח בתביעה אזרחית לאחר הרשעה על מעשה פלילי?
לפני 11 שנה נפסק בתיק 518/07 פלונית נגד פלוני פיצוי בסכום כולל של כ-1,000,000 שקל לשתי קורבנות עבירות מין במשפחה. לפני 10 שנים נפסק לקורבן עבירות אונס ועבירות נוספות, על דרך הפשרה, סך של 500,000 שקל. בית משפט השלום בנתניה, פסק לפני 7 שנים לקשיש בגין תקיפה, פיצוי בסך של כ-110,000 שקל. בשנה שעברה נפסק לצעירה בת 26, אשר במשך שנים ארוכות הייתה קורבן לעבירות מין שביצע בה בן זוגה לשעבר, פיצוי בסך של למעלה מ- 1,500,000 שקל. וכמובן, הדוגמה המוכרת ביותר, שמגיעה מארצות הברית - משפטו של או ג'יי סימפסון שזוכה בהליך הפלילי, אך נמצא חייב בהליך האזרחי ושילם למשפחות הקורבנות מיליוני דולרים.
הסנקציה במשפט פלילי למורשע חמורה בהרבה מהסנקציה במשפט אזרחי לחייב. שלילת החירות האישית במשפט פלילי קשה עשרות מונים אל מול החיוב הכספי במשפט האזרחי. פועל יוצא של פרופורציה זאת הוא שרמת ההוכחה הנדרשת כדי להרשיע אדם בפלילים גבוהה במידה רבה מזו הנדרשת כדי למצוא חייב בהליך האזרחי. נהוג לכמת את רמת ההוכחה הפלילית - "אשם מעל לכל ספק סביר" - לכ - 90% ומעלה מכך, לעומת זאת רמת ההוכחה בהליך האזרחי - "הטיית מאזן ההסתברויות" שווה ל -51% ומעלה. כלומר, די לתובע במשפט האזרחי להציג גרסה שהיא מסתברת להיות אמת ולו במקצת מגרסת ההגנה.
המשמעות היא שהקורבן יכול אף במקרים של זיכוי הנאשם במשפט הפלילי, לנצח במשפט האזרחי, ובכך לא רק לתת פורקן לתחושת הנקם שלו אלא ממש, הלכה למעשה, לתקן במידת מה את הצדק. גם במקרים בהם הנאשם מורשע בפלילים, סדר הדין האזרחי בישראל נותן לקורבן יתרון על פני העבריין המורשע בהליך האזרחי. "תביעה אזרחית נגררת לתביעה פלילית" מאפשרת לקורבן להגיש לבית המשפט שהרשיע בהליך הפלילי תביעה אזרחית, והאחרון, שמכיר כבר את עובדות המקרה, יידון רק בנזק שנגרם ובאחריות הפוגע לנזק זה. כלומר, בשונה ממשפט אזרחי רגיל, בו מוטל על התובע להוכיח את "האשם האזרחי", ב"תביעה אזרחית נגררת לפלילי" הוא פטור מכך לחלוטין. בפועל, הוא זוכה לקיצור ההליך האזרחי גם מהבחינה המהותית וגם הפרוצדוראלית.
לסיכום, לקורבנות העבירה בישראל עומדים סעדים במשפט האזרחי שמקנים להם כלים משפטיים, העשויים לתקן ולו במקצת את הפגיעה הקשה בהם, ואף לתקן את הצדק במקום שבו המדינה כשלה.
משרד עורכי דין שושי& שבח מתמחים בתביעות נזיקין