אפשר להפסיק להמר בשאלה האם יהיו בחירות. קיבלנו תשובה, הבלתי ייאמן שוב קרה - הולכים לבחירות רביעיות. לא חשבנו שנצא לבחירות פעם נוספת, לאחר שהממשלה הנוכחית הביאה סוג של תקווה. רצינו להאמין, קיווינו שזו תצליח והנה, גם היא התפרקה. אולי כדאי להפנים את המסקנה שכשלנו - לא רק בבחירות שלנו, בנבחרים ובהצבעה עצמה כשלנו בכך שחשבנו שוב ושוב שאלו הן הבחירות האחרונות. אנחנו אנושיים, האמנו שזה לא יכול לקרות. נפלנו בכשל המהמרים.
כשל המהמרים, הידוע גם בשם "כשל מונטה קרלו", הוא הטיה לוגית מוכרת ונפוצה, והוא התפיסה השגויה על פיה אם משהו קורה בתדירות גבוהה יחסית לתדירות הרגילה בפרק זמן נתון, אזי בעתיד הוא יקרה בתדירות נמוכה יותר.
נסביר את זה בניסוי פשוט כמו הטלת מטבע. כשאנחנו זורקים מטבע הסיכוי שהוא ייפול על עץ או על פלי זהה - 50/50, אבל אחרי שאנחנו זורקים מטבע והוא נופל על פלי ברציפות 3 פעמים, אנחנו כמעט בטוחים שאין סיכוי שיפול שוב על פלי. הפעם הוא חייב ליפול על עץ, כי מה הסיכוי שאותה תוצאה תחזור על עצמה? זאת, למרות הסטטיסטיקה המתמטית הברורה, שאומרת שכל הטלת מטבע היא מופרדת ותלויה בעצמה. הסיכויים לתוצאה פלי בפעם הרביעית אינה תלויה בזו שכבר הייתה. אנחנו עדיין נתקשה להמר שבפעם הרביעית תצא שוב אותה תוצאה. אנחנו מאמינים שמשהו לא יכול לקרות ולחזור על עצמו כל כך הרבה פעמים.
כשל המהמר קיבל את שמו הנוסף, כשל מונטה קרלו, לאחר ש ב-18 באוגוסט ,1913 בקזינו מונטה קרלו במונקו, נחתה הרולטה על מספר שחור 26 פעמים. סבירות של אחד ל-137 מיליון, אומרים המחשבים הסטטיסטיים. רבים באותו יום איבדו את כספם משום שכשלו בקשר הלוגי ולא האמינו שצבע יחזור על עצמו 26 פעמים.
המהמרים בקזינו משכנעים את עצמם שאם אירוע מסוים קורה בתדירות גבוהה יותר ממה שהוא "אמור" לקרות, משמעות הדבר היא שהסבירות של אותו אירוע לחזור על עצמו יורדת בעתיד. הרמנו גבה כשהלכנו לבחירות שלישיות תוך פחות משנה, זה נראה כמו רצף לא הגיוני, אבל הנה - זה חוזר על עצמו גם בפעם הרביעית.
התופעה קיימת גם בקרב סוחרים בבורסה. מניה שעולה הרבה פעמים ברצף היא לכאורה הימור רווחי, אבל בשלב מסוים יתחיל להתעורר חשש בקרב הסוחרים, כיוון שאם היא עלתה כל כך הרבה פעמים, אין ספק שבפעם הבאה היא תיפול. דוגמה הפוכה היא מניית טסלה. רבים הימרו בשנים האחרונות נגד חברת הרכב של אילון מאסק, משום שהיו משוכנעים בכך שהיא עלתה יותר מדי, אך זו המשיכה לעלות ולעלות והסבה ל"שורטיסטים" (אנשים שהלכו נגד המניה ומכרו אותה בחסר) להפסדים עצומים.
גם בסגר הראשון הייתה תמימות או נאיביות שמדובר באירוע חריג, קיצוני, חד פעמי, משהו שקורה אחת למאה שנה. המחשבה לסגור אנשים ולשתק את המדינה כולה, כלכלית וחברתית, נתפסה כאירוע שלא יכול לחזור על עצמו פעם שניה, בטח שלא בתוך כמה חודשים באותה שנה. הסגר הראשון נראה כמו אירוע אפוקליפטי, ואף על פי שלכל אירוע סיכוי זהה לחזור בשנית, הוא לא נתפס עברנו ככזה. נדהמנו מכך שסוגרים אותנו גם בפעם השנייה, כשהשלישית כבר מידפקת על הדלת.
אנחנו יצורים אנושיים. אנחנו מחפשים היגיון, תבנית, סיבה. אנחנו מתקשים, למרות השכל הישר, לקבל שכל דבר יכול לקרות במנותק מאירוע קודם אחר. אנחנו רוצים להרגיש, ולו במעט, בשליטה. כתב ועיתונאי מדעי החברה שנקר ונדטאם מאמין כי "הטיית המהמר פועלת לרוב מחוץ למודעות של אנשים". אחת ההשערות להיווצרות הכשל ולנטייה שלנו לייצר סיפור עם רצף היא האנשה של המציאות. הכוונה היא שאנו מייחסים את התכונות של המוח שלנו - זיכרון ותבניתיות לאירועים חיצוניים, לחפצים. למטבע אין זיכרון ולכן הוא אדיש לחלוטין להטלה הקודמת, המכונה שמגרילה את כדורי הלוטו לא פועלת על פי תבנית ולכן לא ניתן לחזות את התוצאות, ובכל זאת - כשמשהו יחזור שוב ושוב נגיב בפליאה. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מלאה בכשלים לוגים הטיות והיוריסטיקות, שמראות שהמוח האנושי הוא מופלא אבל גם לפעמים עושה קיצורי דרך ולא תמיד חושב בהיגיון.
מכל המשתמע לעיל כדאי לקחת נשימה עמוקה - זו שנה עם הרבה מוסר השכל ולמידה. כל החזרות האלה יכולות ללמד קבלת החלטות. בחירות חוזרות בפעם הרביעית, סגר שלישי בסימן שאלה. פעם הייתי מסיימת את הטקסט עם הצהרה. אני את הלקח שלי למדתי. לא אלקה שוב בכשל המהמר.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה