משבר הקורונה, שבימים אלו מציין שנה להגעתו לארץ הקודש, הכתיר בלית ברירה את המוסד לביטוח לאומי כאחד הגופים הפופולאריים, המסוקרים והחשובים ביותר בעת המשבר. אותו גוף שמפצה, מסייע ומלווה מפוטרים, יוצאי חל"ת, נפגעי תאונות עבודה כתוצאה מהקורונה ונפגעים נוספים הקשורים למגפה - נוכח הפגיעה החמורה בתעסוקה ובפרנסה וכן ההחרפה בתחלואה.
הגוף האפור והשבלוני הפך בשנה האחרונה לאוויר לנשימה של כולנו. המוסד עליו אנו נשענים כדי שלא לקרוס לחלוטין. אך אותו הגוף הכתיר בשנה האחרונה למעשה את נפגעי הקורונה כלקוחות VIP, אלו שנמצאים בטבעת הזהב שלו. כאשר ברקע, בספסל האחורי ובתורים הדיגיטליים הארוכים, נמצאים הלקוחות ה"רגילים" של הביטוח הלאומי, אלו אשר טרום משבר הקורונה נסמכו עליו על מנת לשרוד.
נכים, קשישים, נפגעי תאונות, או חולים במחלות שונות וכן קהלים נוספים היו אותם לקוחות קבועים שפקדו את הביטוח הלאומי מדי בוקר. הוועדות הרפואיות הוצפו במקרים קשים של אנשים שביקשו פיצוי מהמדינה והזדקקו לחבל הצלה, על מנת לסיים עוד חודש בכבוד. אך משבר הקורונה דחק לחצר האחורית את אותם האנשים שלא נפגעו ממנו. את אותו נכה שממתין לאחוזי נכות במשך חודשים ארוכים, את אותו פועל הבניין שנפגע בתאונה וממתין לוועדה רפואית - שכלל לא ממתינה לראותו. הסיפורים של האנשים הקטנים, אלו שהכי זקוקים לגוף הזה - הפכו משניים ומספרם בתור צנח לתחתית הרשימה.
משבר הקורונה יצר העדפה פסולה במסדרונות הביטוח הלאומי, במסגרתה נפגע קורונה זוכה ליחס מועדף, מהיר ומסודר - בעוד הלקוח ה"רגיל", הישן והמוכר, שחייו תלויים בכך - נדחק לשוליים ועלול להמתין חודשים ארוכים בתור, עד לקבלת הפיצוי ההולם.
מלחמת ההתשה של האזרח מול הוועדה רפואה, טרום משבר הקורונה, הייתה מספיק סבוכה ומסורבלת גם כך. המגפה, שהביאה אל מסדרונות הביטוח קהל מסוג חדש ודחקה לפינה את הדור הישן, גרמה לאותו אזרח שנפגע לסבול כפול - גם נוכח מצבו הבריאותי וגם נוכח היעדר הטיפול הראוי, עיכוב הוועדה וכמובן הפיצוי.
מסגר לסגר, מצא עצמו המוסד לביטוח לאומי עמוס בתביעות לאבטלה ופיצוי לנפגעי חל"ת, נושא אשר גרם לא אחת לתובעי נכות להיזרק לתור האחורי. כך, תובעים רבים שהיו זקוקים לפת לחם, מצאו עצמם נוכח הבירוקרטיה נדחקים לתחתית התור, דבר שלא אחת החמיר את מצבם הכלכלי והנפשי.
הדאגה המרכזית: שחיקה רפואית
דאגה נוספת ש"נולדה" במסדרונות הביטוח בעת משבר הקורונה היא השחיקה הרפואית. העומס הגדול על הוועדות הרפואיות גרם לעיתים לרופאים לקרוס ולא אחת להוציא כעסים ועצבים כלפי הנכים והתובעים המסכנים, אשר המתינו למעמד המיוחל חודשים ארוכים. אם לא די בתסכול הצוות אשר מתווסף לפגיעה הארוכה בתובעים - האפשרות לערער, לבחון מחדש החלטה או להשמיע את קולך - עלול לגרום לעיכובים נוספים של חודשים רבים. בדומה לעומס הרב בבתי החולים, גם בוועדות העררים של הביטוח מתייבשים חולים ונכים רבים בתור הרב. אלו לעיתים מתארים את "החוויה" כמזלזלת, לא נעימה וחסרת תקווה.
מכה נוספת וכואבת של אותם "לקוחות" רגילים היא סגירת הדלת הפיזית של מסדרונות הביטוח הלאומי. המוסד העביר את שירותיו כמעט באופן בלעדי לדיגיטל - וכך סגר שער בפני אוכלוסייה מבוגרת, אשר מתקשה להתמצא בחידושים הטכנולוגיים. כל בקשתו של אותו קשיש נכה הוא שירות הוגן, מהיר ומקצועי. במקום זאת, הוא מוצא עצמו לומד מחשבים ונלחם על התור מול מפוטר חל"ת. האזרח הפשוט מרגיש שהוא עומד בפני מגדלי שן שעה שהוא צריך עזרה, דווקא בימים קשים אלו, בהם אנו סובלים לא רק ממשבר רפואי, אלא גם מהשלכותיו הכלכליות הקשות.
הפיתרון: מדרג חדש של סדרי העדיפויות
האם דינו של מפוטר קורונה כדינו של נכה הממתין להחלטה הגורלית לגבי עתידו? האם גורלו של מלצר בחל"ת זהה לגורלה של מזכירה שנפגעה בתאונת עבודה וסובלת מאחוזי נכות גבוהים? הביטוח הלאומי חייב, כגוף המגיש סיוע ופיצוי לאזרחים בעת משבר, ליצור סולם ערכים חדש אשר מציף בפסגתו את אלו הזקוקים יותר מכל לסיוע.
באמצעות מדרג מחודש של סדרי העדיפויות, אותם לקוחות "רגילים" של הביטוח הלאומי יזכו ליחס הוגן, מהיר ויעיל ואלו מפוטרי הקורונה ייהנו גם הם מהמענקים המגיעים להם - כאשר כולם זוכים לסיוע ללא דריסות רגל, ללא עקיפה בתור וללא העדפת קהל הקורונה על פני הקהל ה"ישן".
הביטוח הלאומי מחויב ללקוחותיו ואינו יכול להמשיך ולפעול בעיקר למען נפגעי הקורונה. הרשימה ארוכה, אחוזי הנכות משמעותיים והפיצוי - לו מחכים הנפגעים - מתעכב ואינו נראה באופק. אני קורא למנכ"ל הביטוח הלאומי לשנות את סדר העדיפויות, לבטל את מעמד ה-VIP של נפגעי הקורונה ולדאוג גם לאלו שקולם אינו נשמע. כי גם הם אזרחים כאן, גם הם משלמים מיסים - וגם הם נפגעו.
עו"ד אייל פייפר הוא עו"ד מומחה לביטוח לאומי, חברות ביטוח, תאונות עבודה ונזיקין ובעל האתר pitzium.co.il