משרד הבריאות קורא לכולם להתחסן. אם לפני מספר שבועות היו התורים עמוסים וחיכינו במתח לכך שיודיעו מהי שכבת גיל המתחסנים והאם אנחנו כבר זכאים לחיסון, היום אנשים מתמהמהים. אומרים שהרשתות מלאות בידיעות שקריות ושהפייק ניוז של החיסונים הגיע לשיאים שליליים - קונספירציות על שבבים, ניסויים באנשים, אינטרסים של תאגידים.
כמה זה באמת משפיע עלינו? כמה זה חמור? ובכן, התשובה לשתי השאלות היא "מאוד". הרבה יותר משאתם אפילו חושבים. כל פוסט שכזה, כל ידיעה שקרית או ידיעה שסתם אין לה ביסוס מחקרי והיא נשלפת מתוך השרוול, לא חייבת להיות גדולה או מורכבת - היא פשוט צריכה להיות קיימת. אתם תראו אותה כמה פעמים. ואתם אפילו לא חייבים להיות מודעים.
העובדה שאנשים לא מתחסנים היא בעיה, אבל גם ממנה אפשר וצריך דווקא עכשיו לנסות ללמוד. אולי דרמת החיסונים כאן כדי להאיר לנו מה הולך להיות פה בימים הבאים. אולי היא באה להעיר אותנו ולתת לנו הזדמנות פז להיות עדים ולהתבונן מהצד איך בעצם מרוקנים תורים, איך משאירים אנשים בבית. אולי כל מה שקורה עם החיסונים זה שידור חי של החזרה הגנרלית, בניסוי שתוצאותיו מונחות מולנו באופן כל כך גלוי וברור, כזה שמראה לנו איך אפשר לדכא מוטיבציה של אנשים להפחיד ולעצב תודעה. אולי התורים של החיסונים הולכים ונעלמים כאן כדי להעיר אותנו לקראת הבחירות המתקרבות, כדי שלא נראה כאלה מראות גם מול הקלפיות.
אנחנו נחשפים כל יום למאות גירויים לחלקם אנחנו אפילו לא מודעים, בהם כמות נכבדה של ידיעות שאנחנו לא יודעים כמה הן נכונות. הידיעות חולפות ועוברות לנו בתודעה, אם על ידי שמיעה או קריאה, ואנחנו לא מנסים להבין את כולן. אנחנו גם לא מתעמקים ומנתחים את כל מה שנאמר, זה הרי בלתי אפשרי גם מבחינת העומס הקוגניטיבי וגם מבחינת הזמן. אלא שגם אם אנחנו לא מתעמקים, המוח שלנו מאחסן את הכול וזוכר, אם נרצה או לא נרצה. ככה הוא פועל. כבר שנים שיש מי שעושה מזה כסף והרבה, הרי כך מוכרים לנו דברים. זו הדרך שבה חברות הפרסום והשיווק מטרימות לנו מחשבות וזיכרונות בצורת מוצרים. כשאנחנו יושבים מול הטלוויזיה או גוללים בנייד, המפרסמים יודעים שאם נרצה או לא נרצה, המוח שלנו אוסף את כל מה שהוא רואה. כשאנחנו רואים פרסומת, ידיעה או מוצר שעטוף בסיפור אהבה בין גבר לאישה, בעצם מייצרים אצלנו באותו רגע זיכרון. אחר כך נעמוד מול מדף המוצרים, וגם אם לא נהיה מודעים לכך המוצר הזה פשוט יבלוט מעל האחרים. ככה מטרימים לנו מידע. גם אם לא הייתם שקועים בפרסומת, גם אם לא הייתם מרוכזים "בעלילה", כולנו מושפעים מהדברים שאנחנו רואים רק מעצם החשיפה.
הוכחה לרעיון הזה סיפקו החוקרים טי ג'יי פרפקט וסי אסקיו, שביקשו מנבדקים לדפדף במאמרים שהתפרסמו בכתבי עת. מול כל אחד מעמודי המאמר הייתה פרסומת, אך לא נאמר לנבדקים לשים לב לפרסומות.בהמשך הם בתבקשו לתת ציונים לפרסומות בממדים שונים, כגון עד כמה הן נאות, עד כמה הן מושכות את העין ונוחות לזכור. הם העניקו ציונים גבוהים יותר לפרסומות שנחשפו אליהן מאשר לפרסומות שמעולם לא ראו. איך יודעים שהם לא היו מודעים לפרסומות ולא זכרו שהם ראו אותן כלל? כשביקשו מהם לציין אם יש בדירוגים פרסומות שהם מזהים, כאלו שנחשפו אליהן בעבר, הם זיהו רק ממוצע של 2.8 פרסומות מתוך 25 הפרסומות המקוריות.
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עושה אין ספור מחקרים ומאמרים ומנסה להבין עד כמה אנחנו מושפעים ממה שאנחנו קולטים, במודע ולא במודע. קוראים לזה "אפקט התעמולה". אנחנו זוכרים ותופסים משפטים ותמונות שקראנו או שמענו קודם לכן כנכונים, רק משום ששמענו אותם קודם לכן. העובדה שנחשפנו לרעיון מייצרת בולטות ומוכרות וגורמת לנו לחשוב שגם אם הדברים אינם נכונים, הם נכונים רק כי אנחנו זוכרים אותם והם מתויגים אצלנו בראש כמוכרים. אפקט התעמולה הוא דרך לשלוט במה שאנחנו חושבים על ידי הטרמה - חשיפה לידיעות גם מבלי שנהיה מודעים לכך.
אפקט התעמולה יושב גם על אפקט אשליית האמת. ב-1977 מצאו החוקרים גולדשטיין וטופינו שאנשים מדרגים טענות כנכונות יותר רק כי הן חוזרות על עצמן. חזרה גורמת להטיית ההיגיון של האמת. אף על פי שחזרתיות היא לא ערובה או עדות לאמת, היא מייצרת מוכרות. דברים שאנחנו רואים או שומעים שוב ושוב נתפסים אצלנו כמוכרים ואז כנכונים. מוכר הוא לא בהכרח אמיתי, אבל אנחנו מתבלבלים.
ומה עם הפוליטיקה?
רק תחשבו עכשיו על כל פוסט שנצפה כמה פעמים שיש בו מידע מטעה נגד החיסונים. זה כאילו נצרב לנו בתודעה, והדרך למחוק את זה היא קצת כמו להסיר קעקוע - אפשרי, אבל עם צלקת. לא בכדי זה הנושא הבוער כרגע בחדשות, לא במקרה משרד הבריאות לוקח את העניין ברצינות והקים לאחרונה צוות מיוחד שמטרתו להיאבק בתופעה. זה הכרחי, מדובר בחיי אדם, מדובר ביכולת שלנו לחזור לשגרה, מדובר במה שמשפיע וחורץ גורלנו ליכולת שלנו לחזור לחיים רגילים ולנהל מדינה, חינוך וכלכלה.
אבל לא הגיע הזמן שתהיה מחשבה שגוף כזה יוקם גם לטפל בפייק של הפוליטיקה? גוף שיעקוב אחרי הפוסטים והתעמולה שעומדים להציף וכבר מציפים את הרשתות לקראת הבחירות הקרובות?
הרי כמו החיסונים, גם לבחירתו של ראש ממשלה יש השפעה מכריעה על חיינו על בריאותנו, על החינוך ועל הכלכלה. השנה, יותר מכל שנה אחרת, הבנו עד כמה השפעתו של ראש ממשלה על חיינו היא גדולה. חייבים ללכת להתחסן, חייבים גם להיות ערניים למה אנחנו נחשפים. חייבים לזכור שחזרתיות היא לא אמת ומה שמוכר הוא לא בהכרח נכון. אולי קיבלנו מתנה מפרויקט החיסונים - תמונה ברורה על איך המציאות השקרית יכולה לשלוט לנו בתודעה ולהוריד את התורים החיוניים לחיסונים. תמונה שאסור לנו שתחזור על עצמה בבחירות הקרובות.