קצב ההנפקות בעולם האט, אבל בישראל ממשיכים לדהור

מתחילת השנה מספר ההנפקות הכוללות באזור CEEMEA הגיע להיקף של 50 מיליארד דולר. למרות שמדובר בהיקף גבוה בהסתכלות היסטורית, מדובר בקצב נמוך יותר לעומת 6 השבועות הראשונים ברבעון ה-4 של שנה שעברה. היקף ההנפקות הנמוך יותר לעומת הרבעון ה-4 מיוחס לכך שבתחילת חודש ינואר קצב ההנפקות היה חלש. קצב ההנפקות הגבוה באופן כללי מיוחס למדינות הונגריה, רומניה, ישראל, מצרים. במהלך חודש ינואר היקף ההנפקות הכולל במדינות CEEMEA עמד על 34 מיליארד דולר כאשר סכום נוסף של 16 מיליארד דולר נרשם במהלך השבועיים הראשונים בחודש פברואר.

תחזית: אנו צופים כי היקף ההנפקות ימשיך להיות גבוה בשנת 2021 אך עדיין מצפים כי בהמשך השנה הקצב יירד בהדרגה. עבור הרבעון ה-1 אנו צופים היקף הנפקות כולל של 105 מיליארד דולר -ירידה של 5 מיליארד דולר לעומת התחזית שלנו בתחילת חודש ינואר האחרון. השינוי בין התחזיות הוא בעיקר הודות לירידה בהיקף ההנפקות של רוסיה (צפויה כעת להנפיק בעיקר אג"ח בריבית קבועה). היקף ההנפקות ברבעונים הבאים צפוי לרדת לעבר ממוצע חודשי של 9.1 מיליארד דולר עקב ירידה בהיקף המימון הדרוש למדינות דרום אפריקה ורוסיה.

לאחר היקף הנפקות כולל של 34 מיליארד דולר במהלך חודש ינואר האחרון אנו צופים היקף הנפקות כולל של 33 מיליארד בחודש פברואר ו-38 מיליארד בחודש מרץ, כאשר הקצב החודשי יורד עד לרמה של כ-30 מיליארד דולר ברבעון ה-4 של 2021. במבט על פני האזור ברבעון הראשון לעומת הרבעון ה-4 אנו צופים עלייה בהיקף ההנפקות למדינות - צ'כיה, פולין, אוקראינה, סרביה, מצרים, היקף הנפקה דומה לטורקיה, רומניה, ישראל ודרום אפריקה כאשר ירידה בהיקף ההנפקות צפויה עבור רוסיה והונגריה.

• מספר ההנפקות הכוללות נשאר גבוה במהלך הרבעון הראשון אך בקצב נמוך יותר לעומת 4Q
• קצב ההנפקות הגבוה באופן כללי מיוחס למדינות הונגריה, רומניה, ישראל, מצרים
• תכניות רכישות אג"ח/ QEממשיכות במיוחד בהונגריה וישראל
• דרישות פיננסיות: הגירעון התקציבי גדל להיקף של 160 מיליארד שקל בסוף שנת 2020 כאשר מתוך סכום זה 120 מיליארד שקל ממומנים על ידי הנפקת חוב מקומי. הגירעון מסתכם לכדי 11.7 אחוז מהתוצר, טוב יותר מהתחזיות הקודמות הודות לנתוני הכנסות ממיסים טובים מהצפי.

מתחילת השנה היקף ההנפקות נטו הגיע להיקף של 18 מיליארד דולר - הרבה מעל הרמה בשנים האחרונות. ההיקף נטו גבוה במיוחד עבור מדינות מצרים, פולין, רומניה, טורקיה כאשר אוקראינה נותרה המדינה היחידה עם היקף הנפקות נטו נמוך יותר מתחילת השנה.

תחזית: עבור שנת 2021 אנו צופים כי היקף ההנפקות נטו יישאר גבוה ומעל בהרבה לעומת השנים האחרונות. יחד עם זאת בדומה להיקף ההנפקות הכולל, קצב ההנפקות נטו צפוי לרדת לאורך השנה. עבור הרבעון ה-1 אנו צופים היקף הנפקות נטו בגובה של 60 מיליארד דולר לעומת 40 מיליארד דולר ברבעון ה-4. בהסתכלות אל החודשים קדימה היקף ההנפקות צפוי להיות גבוה במיוחד במהלך חודש מרץ (25 מיליארד דולר) כאשר הקצב צפוי לרדת בהדרגה לממוצע חודשי של 16 מיליארד דולר לאחר מכן. יש לציין כי ההיקף בפועל עשוי להשתנות על ידי רכישות חוזרות.

הביקוש היה חזק בתחילת השנה והשתפר בצורה משמעותית לעומת הרבעון ה-4. ביקוש חזק מצד המשקיעים לאגחים קיים במדינות- הונגריה, מצרים, דרום אפריקה, צ'כיה ורומניה. לעומת זאת 2 מדינות יוצאות דופן בהקשר זה הן רוסיה ואוקראינה שמתיחות פוליטית ברוסיה ואינפלציה גבוהה באוקראינה הביאו לכך שהביקוש מצד המשקיעים הזרים נמוך. הביקוש נותר גבוה אך לא מרשים במדינות ישראל, טורקיה, סרביה, פולין.

רכישות אג"ח המשיכו ברבעון ה-1 במדינות האזור אך האסטרטגיה בין הבנקים המרכזיים השונים שונה. בעוד שהונגריה למשל הרחיבה את תוכנית רכישות האגח שלה ישראל ממשיכה לרכוש בהיקף קבוע. לעומת זאת היקף הרכישות היה בטווח הנמוך במדינות דרום אפריקה ורומניה. היקף הרכישות ברבעון ה-1 היה נמוך גם בפולין על אף שהקצב נותר גבוה לעומת הרבעון ה-4.

מאז השקת תוכנית הרכישות על ידי בנקים מרכזיים שונים באזור אנו רואים כי הבנק המרכזי הפולני רוכש כ-55 אחוז מהיקף ההנפקות הכולל, הבנק המרכזי הישראלי רוכש כ-52 אחוז מהיקף ההנפקות הכולל והבנק המרכזי ההונגרי כ-17 אחוז מהיקף ההנפקות הכולל. היקף הרכישות על ידי הבנקים המרכזיים של דרום אפריקה ורומניה נותר נמוך בהיקף של פחות מ-10 אחוז.

עבור הרבעון הראשון אנו צופים כי תוכניות רכישות-QE במדינות הונגריה וישראל ישחקו תפקיד משמעותי בהיקף של רכישת 40 ו25 אחוז בהתאמה מהיקף ההנפקות הכולל. לעומת זאת הרכישות ישחקו תפקיד פחות משמעותי עבור מדינות דרום אפריקה, רומניה ופולין.

• היקף ההנפקות בשנת 2020: משרד האוצר הנפיק בהיקף של 101 מיליארד שקל אגח מקומי (המספר כולל 20 מיליארד שקל של חשבונות) כאשר 57 מיליארד שקל היו באג"ח בריבית קבועה, 21 מיליארד שקל צמוד מדד והשאר אגח בריבית משתנה. נתון זה הוא בהשוואה להיקף הנפקות כולל של 57 מיליארד שקל בשנת 2019. גם הרבעונים ה-3 וה-4 ראו היקף שיא של הנפקות כאשר היקף ההנפקות נטו עמד על 51 מיליארד שקל.
• תוכנית ההנפקות לשנת 2021: אנו צופים כי היקף הנפקות גבוה צפוי להמשיך לפחות במחצית הראשונה של השנה כאשר הממוצע החודשי צפוי לעבור 10 מיליארד שקל.
• הדינמיקה של היצע ההנפקות בפברואר/ הרבעון הראשון: משרד האוצר מתכנן להנפיק אגח בהיקף של 12 מיליארד שקל במהלך חודש פברואר, 6.2 מיליארד שקל באג"ח בריבית קבועה, 2.2 מיליארד שקל מק"מ, מיליארד שקל בריבית משתנה ואת היתרה באג"ח צמוד מדד. אנו צופים דינמיקה דומה בצד ההיצע להימשך גם אל תוך חודש מרץ.
• חלוקה לשנים של ההנפקה: בקרב האגח בריבית קבועה, אגרות חוב ל3 ו5 שנים ימשיכו להיות ההיצע המרכזי כאשר אגח ל-10 שנים מיד אחריהם. אגח ל20 שנה מונפק רק פעמיים בכל חודש כאשר אגח ל30 שנה מוצעים רק פעם בחודש.
• ביקוש: הביקוש בחודשים האחרונים לאג"ח התאושש בהנפקות האחרונות לעומת רמות הביקוש הנמוכות שנראו בחודש ינואר. כאשר יורדים ומסתכלים איזה אגח זוכה לביקוש הגבוה ביותר הוא אגח לתקופה של 2/3 שנים כאשר לאחר מכן אגח לתקופה הארוכה ביותר ולאחר מכן לתקופה של 5 ו-10 שנים.
• דרישות פיננסיות: הגירעון התקציבי גדל להיקף של 160 מיליארד שקל בסוף שנת 2020 כאשר מתוך סכום זה 120 מיליארד שקל ממומנים על ידי הנפקת חוב מקומי. הגירעון מסתכם לכדי 11.7 אחוז מהתוצר, טוב יותר מהתחזיות הקודמות הודות לנתוני הכנסות ממיסים טובים מהצפי.