וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דחיפה קטנה היא כל מה שצריך: כך שולחים אנשים להתחסן

17.2.2021 / 0:48

הממשלה הפחידה, איימה והטילה קנסות, ואז באו הרשויות ועם חמין, חומוס וכנאפה הראו כיצד מוציאים אנשים להתחסן. שיטת ה"נאדג'" המוכרת מפסיכולוגיה עבדה גם על אזרחי ישראל. קצת חבל שאי אפשר לבנות על כך שמישהו יפיק לקחים מההתנהלות הזאת

בווידאו: נציג משרד הבריאות מאשר בכנסת שמאות חיסונים נזרקים מדי יום/צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: עמית שמחה

הממשלה טעתה, ומי שמעמידים אותה על הטעויות שלה הן הרשויות. להבדיל מגישת העונשים, הן פועלות בשיטת החיזוקים החיוביים.

כבר לפני כמה חודשים טובים ראינו איך האזרחים מאבדים את סבלנותם מתעייפים ומתחילים להפר את ההנחיות. זה זעק לשמיים. שיטת העונשים והקנסות ייצרה רק אוירה של התנגדות כעס ואלימות, אבל הממשלה לא עצרה. להיפך, היא רק הידקה את החגורה. עכשיו הגענו לנקודת זמן מכריעה שבה צריך שוב את שיתוף הפעולה של האזרחים כדי להתגייס לנושא מורכב עוד יותר - החיסונים. בעיה. איך ניגשים לזה כשהאמון של האזרחים בממשלה בשפל כזה?

הרשויות הבינו את מה שהממשלה במשך שנה לא הבינה וכנראה לא תבין: אפשר להשיג הרבה יותר אם נותנים חיזוקים במקום להילחם.

מתחם חיסונים לקורונה של קופת חולים כללית בראש העין, 16 בפברואר 2021. ראובן קסטרו
תן לאנשים תמריץ קטן לעשות את הדבר הנכון - והם יעשו אותו/ראובן קסטרו

זה התחיל בבני בברק עם חמין לכל מתחסן. בהתחלה זה נשמע מוזר, כשהרשתות הריצו ציוצים ועקיצות, אבל המציאות הוכיחה שזה עובד וההתגייסות הייתה גדולה. מרעיון מוזר, חריג ועל הנייר לא קשור, גם הרשויות האחרות הבינו שיש כאן הרבה יותר. עיריית תל אביב הודיעה שגם היא יוצאת למבצע משלה, במסגרתו מ,י שמתחסן יקבל פיצה חומוס גם כנאפה הצטרפה לרשימה. עיריית פתח תקווה מדברת על חניה חינם, הנחות למופעים וספריות ואפילו הנחה של חמישים אחוזים בארנונה למתחסנים, אפשרות שעלתה על ידי ראש עיריית גבעתיים רן קוניק כבר לפני שבועיים. הרשויות נותנות חיזוקים.

ועדיין, נשאלת השאלה איך זה בכלל עובד. הרי אף אדם לא בוחר להתחסן בגלל חמין או כנאפה, מדובר בבריאות ואלה לא באמת השיקולים

זו בדיוק הנקודה. זה עובד כי לפעמים צריך דחיפה קטנה לפעולה שאתה יודע גם כך שהיא נכונה. קוראים לזה "נאדג'" - תאוריית "הדחיפה הקלה", לפיה רמז או חיזוק חיובי ישפיעו על אנשים לקבל החלטות שיתאימו לצורכי החברה והסביבה בצורה טובה יותר מחקיקה או הטפה.

המחקרים בנושא רבים והיישומים מרתקים . בשירותים הציבוריים של נמל התעופה סכיפהול באמסטרדם ניסו לחשוב על דרך יצירתית לעודד את הגברים לשמור על הניקיון ולדייק יותר בפעולתם. שלט מטיף שהיה דורש להקפיד לא היה משיג את התוצאה שהשיג זבוב אחד קטן.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

כן, בתוך כל אסלה צויר זבוב, שגרם לכל הגברים להשתעשע במשחק בול פגיעה. הפספוסים, שהיוו קודם לכן בעיה חמורה, במיוחד בשירותים ציבוריים בשדה תעופה הומה אדם, הפכו במהרה לנחלת העבר. הטכניקה אפקטיבית, עלויות הניקיון קוצצו והשיטה נפוצה היום בשירותים ציבוריים בכל העולם, לא רק בנמלי תעופה.

בתחנת רכבת גדולה בסינגפור תיאורית הנאדג' דוחפת בצורה פשוטה את העוברים ושבים לנקוט פעולה שגם היא ידועה כבריאה ונכונה. משמאל למדרגות הנעות הוחלט לצבוע את המדרגות הרגילות וכך לעודד את האנשים לפעילות גופנית. המדרגות לא רק צבועות בצבעים עזים ואטרקטיביים, אלא כתובות עליהן המילים הבאות: "אני רוצה לעלות במדרגות אל הכושר הגופני". זה גורם לאנשים לעמוד ולבחור בבריא והנכון. הם זונחים את המדרגות הנעות ומרגישים הרבה יותר טוב.

שנה שלמה שבוזבזה

הנאדג' הוא התערבות ממוקדת שמכוונת אנשים להתנהגות רצויה. היא זולה יותר מכל ההתערבויות האחרות ועוזרת להפיג חסמים התנהגותיים שלעיתים אנחנו לא ממש מודעים אליהם. לנאדג' אחראי ריצ'רד ת'אלר, שהתיאוריה זיכתה אותו בפרס נובל. רוב בני אדם מגיבים בהתנגדות כשמעמידים אותם עם הגב לקיר ונותנים להם את ההרגשה שהם חייבים לעשות, אחרת יינקטו כלפיהם קנסות ועונשים. אנשים נרתעים כשהם מרגישים שפוגעים להם בחופש הבחירה וברגע הראשון יעקפו את ההנחיה. מה אם במקום קנסות היו חושבים על חיזוקים חיוביים גם לעטיית מסכות? כנראה שהכול היה נראה אחרת.

אחרי כל כך הרבה חודשים של מאבקים ממושכים עם האזרחים, פתאום אנחנו רואים שאפשר לגייס אותנו גם אחרת לשיתוף פעולה, באווירה שונה. מעניין איך הייתה השנה האחרונה נראית לו הייתה הממשלה מתנהלת אחרת. אולי במדינות אחרות עם יציבות פוליטית שיטת העונשים עובדת. במציאות הישראלית הכה מורכבת, השיטות ה"ישנות" לא בהכרח מתאימות. לפעמים לא צריך ללכת בכוח. לפעמים דחיפה קטנה לפעולה הרבה יותר נכונה ומועילה.

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה

  • עוד באותו נושא:
  • חיסונים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully